למה הם חרדים מהשכלה? כי זו גם תרבות

אין כמעט מילה שבכוחה לגרום לחרדי צמרמורת אינסטינקטיבית כמו "השכלה". הציבור החרדי במהותו ובשמו חרד בעיקר מדבר אחד - מההשכלה המאיימת. סביב זה הוא בונה את חומותיו, משם הוא מרחיק את ילדיו, ובמרחק ממנה הוא מודד את הצלחותיו.

• העדפה מתקנת: קידום חרדים בשירות הציבורי
• פסיכומטרי כשר: כך נראה קורס צנוע לחרדים
• כמה מרוויחות חרדיות שלמדו הנדסאות?
  

גם הציבור הכללי בישראל חרד במשך תקופה ארוכה מההשכלה, או ליתר דיוק מחוסר ההשכלה במגזר החרדי. איומים מסוגים שונים נזרקו לחלל האוויר, ונבואות שחורות נישאו מעל דפי העיתונים הכתובים והווירטואלים על מה שיהיה על הכלכלה הישראלית אילו ישכילו החרדים להשכיל.

הפגנת חרדים במחאה על גיוסם לצה"ל(צילום: רויטרס)

השימוש באותו מטבע לשון - "השכלה" - מאיים על אלו והכרחי לאלו. ככל שביטוי זה נדוש יותר בפיהם של הדוברים השונים, כן הולכת ומתרוממת החומה, והולכות ומתרחבות החבורות של אלו שמטיחים את ראשם בקיר בניסיון להשכיל את ה"כסילים". אלא שאלו ואלו מדברים על שני עולמות, שתי מטרות, וכל עוד לא יבינו זאת ויפעלו תחת ההבנה הזו, יהיה זה דו-שיח של חירשים.

החרדי אינו רואה בהשכלה ידע, אלא תרבות. תפיסת חיים הבאה לערער את הקודם לה, לקדש את החדש ולחלן את הישן. כל ידע "השכלתי" נתפס כחבילה הבאה יחד עם משמעות מוסרית שאינה קומה נוספת על הקודמות לה, אלא "עולם ישן עדי יסוד נחרימה". מניסיונו המר רואה החרדי בחבילה זו כלי הרסני אשר בהינף יד יאבד את תמצית חייו, האמונה וההליכה בדרכה של תורה.

הציבור הכללי, בהכללה, אינו רואה בהשכלה תרבות - מבחינתו מדובר בידע, בכלים לאיכות חיים טובה יותר, ההשכלה מותאמת יותר לעולם מתפתח הדורש ידע ומיומנויות מורכבות. הרב-תרבותיות, יחד עם טרנד הזהות היהודית המתפתח, נותן מקום נרחב לחיים "השכלתיים" מסגנונות שונים, ובכללם זה החרדי, מקנה מוכנות גמורה להיפתח למגוון תרבויות בתוך מטריית "ההשכלה", כולל זו החרדית.

אך אלו וגם אלו משתמשים באותה מילה למשמעויות שונות. לא מדובר כאן אך ורק במשחקי לשון, על אף שגם להם חלק לא קטן בהתלהמות, אלא בפער סביב תפקידה של ההשכלה, והרצון לעצב את תוצאותיה.

הציבור החרדי, בהיותו נטוע עמוקות בתרבות הלימוד היהודית, רואה בלימוד כאקט יוצר, אקט מעצב. הלימוד אינו רק רכישת ידע, מקצוע, כלים, כי אם מערכת תרבותית שלמה הבאה להטמיע ערכים, להדריך מוסרית את הלומד, ולעצב את השקפתו על חייו ועולמו.

לא יהיה ניתן לשנות את היחס ל"השכלה" בלא לשנות מהותית את התפיסה הזו.

לומדים, אבל לא חומר אקדמי(צילום: עמית שאבי)

מחד אנו, כחרדים, חייבים להפסיק לראות בידע את אויבנו הראשי. לזקוף גו ולעמוד נכוחה מול ויחד עם המדע המתפתח, להגות בו, ללמוד אותו, להשתמש בו, ולבצר יחד איתו את חומותינו המוסריים. חייבים אנו להכין את תלמידינו הנפגשים בעולם הידע, הכנה מנטלית - שלא לחרוד, והכנה לימודית - כיצד לבקר ידע מדעי באופן נכון, ראוי ו.. כן, באופן משכיל.

אך לא רק עלינו המלאכה לגמור. על ה"משכילים" להוכיח שאינם באים "להשכיל" תרבותית את "האחר", שמטרתם אינה לשנות אלא לקבל כשווה בין שווים את מערכת ערכיו הייחודית.

עליהם להפסיק לראותם כ"בוערים בעם" ולזעוק "מתי כבר תשכילו", ולאפשר להם מקום מתאים, מותאם, מכיל ומכבד את הערכים שסוף סוף עליהם בנויה החברה שלנו, כולנו.

דווקא כמי שעשה את תאריו באוניברסיטה הפתוחה, וכעת באוניברסיטה העברית, אני רואה חשיבות גדולה בפתיחת עוד ועוד מוסדות ומסגרות מותאמות. כאלה שישכילו לשלב בין עולמו התורני של ה"משכיל" הטרי לבין עולמה של ה"השכלה" הכללית. כאלה שייתנו אווירה חרדית-ישיבתית מלאה תוך שמירה קפדנית על רמה אקדמית נאותה. כאלה שייתנו ללומד להמשיך לעצב ולשכלל את תרבותו היהודית מחד, יחד עם התמקצעות מדעית מאידך. מוסדות שיחזירו את מושג ה"השכלה" למקומו הבלתי מאיים. מקום הידע.

ואז בטוחני שהם-אנחנו כבר ישכילו.