המשקיעים יוכלו לבחור בקרנות השקעה זרות
ועדת הכספים אישרה את הסרת המגבלות על כניסתן של קרנות נאמנות זרות לפעילות בישראל. המהלך עשוי להביא להגברת התחרות ולהוזלת עלויות למשקיעים
ועדת הכספים אישרה הבוקר (א') לפתוח את שוק ההון המקומי להשקעה בקרנות נאמנות זרות.
מטרת המהלך, במסגרתו יתוקן החוק הקיים המאשר פעילות קרנות זרות, היא לגוון את תיקי ההשקעות, לשפר את איכות המוצרים, להוזיל את עלויות ההשקעה ולהגביר את התחרות עם הקרנות המקומיות.
לטענת הרשות במהלך השנים אמנם הייתה התעניינות של גופי זרים באפשרות להציע את הקרנות שלהם לציבור בישראל תוך קבלת פטור מהדין הישראלי שהיה התנאי החוקי להתיר את כניסתן לשוק הישראלי. בפועל התברר כי רק גוף זר אחד הסכים להקים קרן חוץ אחת בישראל בכפוף לדין הישראלי, ופעילותו זניחה.
רשות ניירות ערך הבינה כי שיטת הפטורים איננה ישימה ולכן בחרה לתקן את החוק במתווה החדש שאושר היום.
התיקון מחליף את הסמכת הרשות הכוללת לאשר כניסת קרנות זרות, בתנאים מפורטים שיעוגנו בתקנות כדי להבטיח הגנה מרבית על המשקיעים המקומיים. לפי התנאים שהוצגו היום בוועדת הכספים שווי כל נכסי הקרנות הזרות שבניהול מנהל קרן וחברת האם שלו הוא לפחות 20 מיליארד דולר; בניהול מנהל קרן החוץ יהיו לפחות 5 קרנות הפועלות על פי דיני ארה"ב והאיחוד האירופי.
תנאים נוספים יחייבו שווי כולל של הנכסים המוחזקים בכל קרן, שיהיה לפחות 500 מיליון דולר בשנתיים שקדמו בכל עת לבקשת הכניסה לישראל; שווי נכסי הקרן שתיכנס לשוק הישראלי יהיה לפחות 50 מיליון דולר כאשר יחידות ההשתתפות שלה כבר מוצעות לציבור במדינת המוצא של הקרן לפחות 6 חודשים.
בתקנות ייקבעו גם התנאים המחייבים את קרן החוץ בהפקדת ערבות בנקאית ופיקדון כספי; בהצהרה כי זכויות המשקיעים הישראליים בקרן יהיו זהים לזכויות המשקיעים הזרים; בהקמת נציגות הקרן בישראל; בהגשת דיווחים לרשות הישראלית; בפרסום שוטף של מחירי יחידות הקרן באתר אינטרנט נגיש ללא עלות כספית של הגולשים; וביכולת הגשת תביעות של המשקיעים המקומיים נגד הקרן בבית משפט ישראלי.
כשלי שוק
מעבר לעובדה שהשיטה הקיימת לא התממשה בפועל, זיהתה הרשות מספר כשלי שוק הנובעים מכך שהמשקיעים בארץ לא נחשפים לקרנות זרות: פגיעה ביכולת הגיוון של תיקי ההשקעות שמגדילה את הסיכון הכרוך בהחזקתו ומקטינה את התשואה; חסימת היתרון התחרותי של בתי ההשקעות המובילים בעולם בהשוואה לגופים הישראלים; וחסימת האפשרות שהמתחרים הזרים יוכלו להציע מוצרים עם פחות סיכונים בדמי ניהול נמוכים יותר, שהפחתתם היתה אחת המטרות החשובות של רשות ניירות ערך.
התיקון שהובא לאישור הוועדה התגבש לאחר דיונים ממושכים כולל שימועים לבעלי העניין. את הטענות העיקריות נגד פתיחת השוק לקרנות הזרות, הציגו בעיקר מנפיקי תעודות הסל, שמהווים כיום את התחרות היחידה בארץ מול קרנות הנאמנות.
הם טענו שהמהלך יפגע בפרנסת הענף ויגרום לאי שוויון בדרישות הדין. הרשות דחתה את טענת הפגיעה באומרה שהאינטרס הראשון שלה הוא הגנת המשקיעים ולא שימור אינטרסים עסקיים של גופים פיננסיים מקומיים, וגם אין משקל רב לפגיעה בפרנסת הבעלים ובמספר המועסקים הקטן. טענת אי השוויון נדחתה בנימוק שהכפפת הקרנות הזרות לדין הישראלי לצד הדין הזר שהן כפופות לו היא לא רק בלתי ישימה אלא גם לא שוויונית.
עם זאת לפני אישר התיקון בחוק עלו הסתייגויות ממנו גם מצד עו"ד עודד אופק מאיגוד הקרנות להשקעות משותפות בנאמנות ועו"ד אברהם וול מאיגוד לשכות המסחר. הם חששו מהיעדר הגנות מספיקות על המשקיע הישראלי. "צריך משהו מעבר לפיקוח במדינת המוצא של הקרנות הזרות", טען עו"ד אופק. ואילו לדברי עו"ד וול, "אין אחריות למפעיל קרן זרה כלפי המשקיע הישראלי. מפעיל זר, אם יטעה את הציבור, אין נגדו כל סנקציות. האחריות האזרחית מופיעה רק בתקנות ולא בחוק. חשוב לוודא שמשקיע ישראלי לא ייאלץ לתבוע קרנות זרות בבתי משפט בארצות המוצא שלהן".
יו"ר ועדת המשנה ח"כ יצחק כהן (ש"ס) לשעבר סגן שר האוצר ובשעתו גם הממונה על אגף שוק ההון, ציין "זהו יום היסטורי עבור שוק ההון בישראל שנפתח לגופים פיננסיים גדולים מחו"ל, בנקים וקרנות זרות שיתרמו להגברת התחרות וגיוון המוצרים לטובת המשקיע הישראלי הממוצע, שגם ייהנה מהורדת מחירים משמעותית בגין השקעותיו, כמו האפשרויות העומדות בפני משקיעים במדינות המתקדמות במערב".