צפו: טירוף במחנה של נבחרת ברזיל
שליחנו למונדיאל, תומר גנור, ביקר במתקן האימונים של הסלסאו ופגש את האוהדים שכבר נמצאים בשיגעון מוחלט. מי יעזור לניימאר, האם ז'וליו סזאר לא יפשל והאם סקולארי יקבל החלטות נכונות? צפו בדיווח
חשבתם שברזיל איבדה את ההתלהבות? נראה לכם שהמונדיאל לא מעניין את האזרחים? חכו עד שתגיעו לאימון של הנבחרת שלהם. במגרש "גראנג'ה קומארי" היפהפה, ששוכן בנוף עוצר נשימה בעיר טרזופוליס - שעה וחצי נסיעה מריו דה ז'ניירו - האווירה לקראת הטורניר מורגשת היטב, שעות ארוכות לפני שהשחקנים מגיעים לאימון.
כמו כל דבר בדרום-אמריקה, הכל מתנהל בעצלתיים ולוקח שעות. אמרו שהשחקנים יפגשו את כלי התקשורת ב-11:00? ב-13:15 אין עדיין זכר לכרבולת של ניימאר, אבל זה לא הפריע לאוהדים לעשות שמח. שעות ארוכות הם חיכו, הריעו, שרו שירים והתנחמו בכוכבי העבר, ג'וניור ודאדה מרביליה, שהגיעו למקום.
טרזופוליס, שמרבית תושביה עוסקים בחקלאות, היא עיר שקטה ויפה, רחוק מהדוחק והצפיפות של ריו דה ז'ניירו. בדרך מהעיר הגדולה עוברים את UFRJ, האוניברסיטה הפדרלית של ריו שהייתה המוסד האקדמי הראשון בדרום-אמריקה. זה מה שהברזילאים רוצים לעשות ליתר הנבחרות במונדיאל הזה - לא בית ספר, אוניברסיטה.
בגראנג'ה קומארי לא מדברים על המחירים המטורפים, על פשע או על הממשלה. כאן את כולם מעניין רק שניימאר יבקיע נגד קרואטיה. בסמוך למתקן האימונים שוכן ההר "או דדו דו דאוס" ("אצבע האלוהים"), אבל העיתונאים הברזילאים משוכנעים שהנבחרת לא זקוקה למזל מלמעלה.
הזכייה בגביע הקונפדרציות לפני שנה לא מונעת מהם להתווכח באשר ל-23 השחקנים שזימן לואיס פליפה סקולארי למונדיאל. הביקורת מתמקדת בעיקר סביב שניים: ז'ואאו מיראנדה, שהצטיין העונה באתלטיקו מדריד אך נותר בחוץ, וז'וליו סזאר, שוער טורונטו שיעמוד בין הקורות.
סזאר ספג הרבה ביקורות כשספג שער בהפסד 2:1 להולנד ברבע הגמר בדרום-אפריקה 2010, ששלח את ברזיל הבייתה. אחרי שהסלסאו הודחו מטורניר הקופה אמריקה 2011 בסיומו של דו-קרב פנדלים מול פרגוואי, המאמן הקודם, מאנו מנזס, הפסיק לזמן אותו, אבל סקולארי החזיר את השוער לסגל.
מאז, סזאר הספיק לעבור מאינטר לקווינס פארק ריינג'רס - שם שימש כשוער מחליף - ואז הגיע לטורונטו. "אני משחק שם בחינם, אבל לשחק במונדיאל זה חלום שאין לו מחיר", הוא סיפר, "אסור לקחת שום דבר כמובן מאליו. סקולארי נתן לי יותר מהזדמנות אחת והאמין בי. אם לא הוא, אני לא יודע אם הייתי מקבל הזדמנות לשחק בגביע הקונפדרציות ולהיות במונדיאל".
אבל לא רק האיש בין הקורות מדאיג את הברזילאים. באחד האימונים של הנבחרת, כעס סקולארי על השחקנים שהתרשלו בשמירה וגער בהם לעיני האוהדים. הוא תירגל באותו משחקון את ההרכב הראשון מול המחליפים ופשוט השתולל כששחקני ההגנה הותירו מרווחים בשטח שלהם.
ומה עם ההתקפה? למרות הנוכחות בסגל של חלוצים כניימאר, ז'ו, פרד והאלק, החזרה הגנרלית של ברזיל לא ממש הייתה מרשימה. אחרי ה-0:4 על פנמה החלשה, הגיע ניצחון 0:1 על סרביה במשחק שבו מרבית הפרשנים בברזיל זעמו על המחסור ביצירתיות בנבחרת. אוסקר שאיכזב באותו משחק, אפילו עלול לאבד את מקומו בהרכב לוויליאן.
"בעבר, האיכות של השחקנים בחלק הקדמי הייתה הרבה יותר גבוהה מאשר זו של שחקני ההגנה", אומר רוברטו ריבלינו, כוכב הזכייה במונדיאל 1970, "פעם היה לנו את ואוה ופלה בהתקפה (ב-1958), אחר כך את פלה וטוסטאו (1970) ואת רומאריו ובבטו (1994). עכשיו, עם מי בדיוק רוצים שניימאר ישחק? רוביניו יכול היה לעזור לו. זו נבחרת מאוד הגנתית שהכח שלה בחלק האחורי".
סקולארי שרוצה להפוך למאמן השני בהיסטוריה שזוכה פעמיים בגביע העולם אחרי ויטוריו פוצו האיטלקי (ב-1934 וב-1938), יודע שהעסק עדיין קצת חורק. "יש לנו עדיין הרבה מה לתקן, המשחק שלנו עדיין לא מספיק שוטף והשחקנים לא מחוברים אחד לשני, זה יקרה רק בהמשך", אמר סקולארי שהבטיח: "נגיע מוכנים למשחק נגד קרואטיה".
ולמרות הכל, ברזיל עדיין מועמדת להניף את גביע העולם. "זה בגלל השחקנים שיש לי", אומר סקולארי, "גם גרמניה, ספרד, הולנד ואורוגוואי מועמדות. אנחנו משחקים בבית, אבל אני זוכר שאימנתי את פורטוגל ואירחנו את היורו לפני 10 שנים. הפסדנו פעמיים ליוון, כולל בגמר. זה היה כמו ה"מרקאנאסו" (ההפסד של ברזיל לאורוגוואי במרקאנה ב-1950)".
ואיך שלא מסובבים את זה, תמיד הכל מגיע בסופו של דבר לניימאר, שיצטרך לסחוב את הנבחרת במונדיאל הראשון שלו. "אני נרגש מאוד לקראת הטורניר, אמר החלוץ, "המוטיבציה גדולה מאוד ואני חש גאווה. יש הרבה לחץ וציפיות, אבל תמיד התמודדתי עם זה. השנה הראשונה שלי בברצלונה הייתה שנה של התאקלמות וצבירת ניסיון. התחזקתי בה ולמדתי המון".
לפנייה לכתב/ת 
