קשישים? לא מה שחשבת
"כשאדם מבוגר מגיע לראיון עבודה, המעסיק לא מקבל אותו כמעט באופן אוטומטי בגלל אותם סטריאוטיפים מוכרים. מטרתה של העמותה היא מתן עזרה לבני 60+ להשתלב בשוק העבודה כדי שיוכלו להמשיך להתקיים בכבוד ולחיות חיים איכותיים גם לאחר גיל הפרישה". אור ניר, סטודנט מתנדב בעמותת "והדרת", משתף
פעמים רבות אנחנו מסתכלים על אנשים יותר מבוגרים מאיתנו וכבר אחרי מבט אחד אנו חושבים שאנחנו יודעים עליהם הכול. מיד מסיקים שהם סבא וסבתא לנכדים, שהם במעגל הפנסיה, שהגוף שלהם כבר לא הכי בריא, חזק ובמיטבו בשביל פעילות גופנית או כל פעילות שדורשת מאמץ וכו'. השנה נוכחתי לדעת שכל הסטראוטיפים האלו על ה"קשישים" לא רק שלא נכונים, אלא ההפך הוא הנכון.
קוראים לי אור ניר, בן 25, סטודנט שנה ג' במרכז הבינתחומי הרצליה. במסגרת שנה זו, אני וחבריי לצוות, פועלים במסגרת פרויקט בשם Adventure IDC, "המעבדה לתקשורת שכנועית". זהו פרויקט הדגל של בית הספר לתקשורת, בו משתתפים סטודנטים לתקשורת שכנועית בשנת הלימודים האחרונה, ובה מתנסים בעבודה אמיתית מול התקשורת, תוך כדי תרומה לקהילה (קידום פעילות תקשורתית עבור עמותות שונות).
במסגרת שתיארתי, אני (ראש הצוות) ביחד עם ארבעת חברי לצוות יח"צ: מור סימן טוב, מיטל אלוהשוילי ,ערן פרל, ובר אייכנבוים עושים בהתנדבות, במשך שנה, את יחסי הציבור עבור עמותת "והדרת". זוהי עמותה מיוחדת הפועלת לקידום מעמדם של אזרחים ותיקים בישראל בתחום התעסוקתי. בפרויקט זה מלווים אותנו באופן שוטף (גם בשעות הקטנות של הלילה) ארבעה מרצים שהם אנשי תקשורת מוכשרים וידועים בתחומם.
"לא לגבולות 67" - קריאה להעסקת קשישים גם אחרי גיל הפנסיה
על רקע העלייה בתוחלת החיים, יוקר המחיה, תלות הילדים בהורים והחיסכון הפנסיוני הלא מספק - יותר ויותר אנשים מבוגרים מעוניינים להמשיך לעבוד בשנים האחרונות. לצערנו הם מגלים ששוק העבודה אינו ממתין בידיים פתוחות בגיל השלישי כאשר אותו מבוגר מגיע לראיון עבודה, המעסיק רואה שהוא מבוגר ולמעשה לא מקבל אותו כמעט באופן אוטומטי בגלל אותם סטריאוטיפים מוכרים. מטרתה העיקרית של העמותה היא מתן עזרה לבני 60+ להשתלב בשוק העבודה כדי שיוכלו להמשיך להתקיים בכבוד ולחיות חיים איכותיים גם לאחר גיל הפרישה.
כשאנחנו כצוות אנשי תקשורת נחשפנו לתופעה זו הרגשנו רע מאוד. הכיצד בחברה מתוקנת עדיין בוחרים לשפוט אנשים לפי המראה החיצוני ולא לפי האיכויות והיכולות שלהם? שלא פעם, טובות יותר מאנשים צעירים. מנקודה זו הבנו את חשיבותינו הרבה כאנשי יחסי ציבור בעמותה ולמעשה מכאן התחלנו את העבודה האמיתית שלנו.
"בת שישים פוקחת עין ויוצאת לעבודה"
תפקידנו לאורך כל הדבר הוא לאפשר לאותם מבוגרים להמשיך לעבוד בעזרת חשיפה תקשורתית שמובילה לעוד תורמים, עוד ארגונים המעוניינים לשתף איתם פעולה, ועוד מעסיקים שמעוניינים בעובדים מנוסים. לשמחתי, כתוצאה מעבודה סיזיפית וקראטיבית מאוד, הצלחנו להעלות למודעות את העמותה באייטמים שונים ומגוונים באמצעי התקשורת השונים. מכאן, יותר ויותר מעסיקים פנו לעמותה ויצרו משרות ייעודיות לאוכלוסיה זו. בחרנו כאסטרטגיה להציג את המבוגרים ממקום של ההעצמה - כנכס ולא כנטל, כשם יין טוב המשתבח עם השנים.
בין הקמפיינים והאייטמים הרבים שסגרנו, בלטו במיוחד: קמפיין רדיופני ראשון מסוגו בו פנינו לשדרנים בכירים בתחנות הרדיו השונות להעלות לשידור את הסבא או סבתא שלהם, לשוחח איתם וכן להקדיש ביחד שיר למאזינים (כחלק מחודש הלאומי לאזרחיים וותיקים). בין התחנות שהרימו את הכפפה היה רדיו תל אביב בתוכנית של השדרנית הידועה, הדר מרקס, שהעלתה את סבתא עליזה לשידור. דבר שהיה מאוד מרגש.
בנוסף, יצרנו קמפיין וויראלי ברשתות החברתיות, בו אנשים מעלים תמונה משותפת עם הסבים שלהם או הוריהם (אזרחים וותיקים), ומשתפים את הקוראים בפרטים אודותיהם כמו כמה פעמים הם מבלים איתם ואיזה ספורט הם עושים ועוד. בין הידוענים שלקחו חלק היו הדוגמנית שיר אלמליח, הספורטאית שחר פאר, השחקנית חני נחמיאס, ניקול ראידמן ועוד רבים. התגובות היו מדהימות ומפרגנות.
לאחרונה יצאנו בקמפיין רחב היקף שסיסמתו - "לא לגבולות 67". ומתייחס לגיל הפרישה של מבוגרים. חברי כנסת, ראשי ערים, אנשי תרבות ועיתונאים רבים נרתמו לעזור ומככבים בקמפיין ביניהם בוז'י הרצוג ,נחמן שי, מירי רגב, משה פגילין ,איציק שמולי,סמדר שיר, אודי סגל, גדעון רייכל, אראל מרגלית ,סמדר שיר, אודי סגל, מירב בטיטו, נחמן שי, גלעד עדין, עירית ענבי ואחרים. אני מקוה שבקרוב יהיה לכם קשה לפספס אותו באמצעי התקשרות השונים.
צריך לזכור שהגיל הוא רק מספר ולא יותר. כולנו נהיה ביום מן הימים אזרחים ותיקים ויש צורך לתת להם להמשיך לעשות את מה שהם רוצים ואוהבים, ככל הניתן. גיליתי השנה במסגרת הפעילות הזאת שאין תחושה חזקה יותר מזו שאתה מתנדב בעמותה כה חשובה ומצליח לשנות, אפילו בקצת את התפיסה של אנשים בנוגע לאותם אזרחים וותיקים.
- הכותב הוא אור ניר, סטודנט שנה ג', המרכז הבינתחומי הרצליה, בית ספר סמי עופר לתקשורת.
- לכניסה לאתר עמותת והדרת לחצו כאן
.