מלחמת הכוכבים / טור
המופע האורקולי של מקלות האור הזכיר את הסרט ההוא, וחיפה הציגה צמד כוכבי-על בדמות דונטה סמית' ובראיין רנדל, אבל חסר לה את השחקן השלישי, שבמכבי ת"א הוא כל הקבוצה. עידו אשד מסכם את המשחק הראשון בגמר הפלייאוף
שתי הקבוצות הנחושות והאגרסיביות ביותר בליגה הגיעו למעמד הגמר, וחבל שהוא ייגמר כבר ביום רביעי. סדרה של חמישה משחקים בין שתי הקבוצות המשובחות האלה הייתה הולמת את סיום הליגה המצוינת שהייתה לנו השנה. המופע האורקולי בפתיחת המשחק, של מקלות האור הכחולים נגד הירוקים, החזיר אותי למאבק של בני האור באנשי הצד האפל במלחמת הכוכבים. וגם על המגרש זה היה זמן הכוכבים.
חיפה מציגה צמד כוכבי־על – דונטה סמית' ובראיין רנדל, שחקנים שלמים וכמעט מושלמים שלוקחים עליהם את כל הקבוצה בהגנה (רנדל שחקן ההגנה של העונה) ובהתקפה (סמית' ה־MVP של הליגה, מה שלא ניחס אותו בניגוד למסורת). הבעיה היא שקבוצת כדורסל צריכה את "השחקן השלישי" – מישהו שישלים את שני הכוכבים. לחיפה יש הרבה מועמדים לתפקיד: רודריק, הנינג, יבזורי. אבל אף אחד מהם לא הגיע אפילו לרמה הממוצעת שלו כדי לעזור. חיפה פיספסה מומנטום אדיר והזדמנות להגיע לנוקיה ביתרון אמיתי, עם בשר, שילחיץ את מכבי.
העמדה שהייתה הכי משמעותית הייתה זו החסרה: עמדת הרכז – מורן רוט לבד בעמדה בחיפה.
וכשמורן עלה למגרש עלו איתו הרבה צללים. נגד מכבי יש לרוט הרבה להוכיח, במיוחד לבלאט, וזה מטען שקשה לשחק איתו, ולרוב הוא מפריע ולא עוזר. הצל השני הוא גל מקל, שמקפיד לבקר בחיפה בפלייאוף ומתקבל כמו האיש שהביא לעיר את האליפות הראשונה. והצל השלישי הוא של הרכז המחליף שאין לו. מורן השתפר מעט במחצית השנייה, אבל ארבע העבירות והצל עליו היו גדולים מדי – וגם הוא לא נכנס לתפקיד האדם השלישי.
במכבי, כמו במכבי, חסרונו של יוגב אוחיון הופך מבעיה ליתרון, ובמכבי מתורגלים להתמודד עם בעיות כל העונה. זה מקטין את הרוטציה, משלב את לנדסברג ומייצר דינמיקה טובה על הספסל. והכי חשוב – רייס והיקמן מעלים את הרמה שלהם בהתאם, משתלטים על המשחק, ולמכבי האדם השלישי הוא כל הקבוצה. סופו תורם את שלו, בלו עם שלשות קריטיות, והעסק זורם לקראת ההכרעה בנוקיה. מכבי שמרה על הכדור (8:17 באיבודים לזכותה) וקלעה באחוזים מספיק טובים (10 שלשות ב־40 אחוז). כמו כל השנה – היא עושה בדיוק את מה שצריך כדי לנצח ולזכות באליפות. ואם באירופה זה עבד, זה יעבוד גם במוניציפאלי.