פעמון האזעקה של הים: המדוזות פולשות

מדוזות הן מבעלי החיים העתיקים ביותר על פני כדור הארץ, אולם הן אינן חביבות על הציבור בישראל. לא רק הרוחצים בים ניזוקים מהופעת נחילי מדוזות בקיץ, אלא גם תחנות כוח ודייגים. פרופ' בלה גליל על סוד הצריבה של המדוזה וכיצד דיג היתר מסייע להן לשגשג בים התיכון

פרופ' בלה גלילפורסם: 09.06.14 , 13:21

מחורף 2009 ועד היום אנו עדים לרצף של מופעי מדוזות וקרובותיהן המסרקניות לאורך כל השנה בחוף הים תיכוני של ישראל. אולם התופעה היא כלל עולמית - בעשור האחרון נחילי מדוזות מופיעים בכל הימים.

מדוזות הן מבעלי החיים העתיקים ביותר על פני כדור הארץ, אולם הן אינן חביבות על הציבור בישראל ומעולם לא זכו בתקשורת אוהדת.

חוטית נודדת (צילום: שי אורון)

פלישת המדוזות: צורבות רוחצים ופוגעות בתחנת כוח

מדי שנה, עם בוא הקיץ, מכריזות הכותרות על פלישת המדוזות בחוף הים תיכוני של ישראל. מפגש עם גושי המקפא הכחלחלים על שפת הים, או מפגש עם זרועותיה הצורבות של המדוזה בים, אינו תורם לאהדה כלפיה.

אולם הרוחצים בים אינם הניזוקים היחידים מהופעתן. פרנסתם של דייגים נפגעת משום שרשתותיהם מעלות ערימות ריריות של מדוזות צורבניות, וכתוצאה מכך מצטמצמת פעילות המכמורתנים (ספינות דיג) בעת שנחילי חוטיות מצויים בים.

הופעת החוטיות גורמת נזק לתחנות כוח המשתמשות במי-ים לקירור מנועיהן כאשר פתחי היניקה למי הים נסתמים במדוזות: חברת החשמל נאלצה לא פעם לפנות חוטיות מבריכות הקירור של תחנות הכוח.

ב-2002 נחיל מדוזות חסם את מערכת מי ים לקירור של מפעל "LNG" בעומן. נזק סגירת המפעל נאמד בשבעה מיליון דולר ליום. בשנת 2003 גרמו מדוזות להפחתת התפוקה במחצית במתקני ההתפלה בעומן, בנוסף חסם הנחיל את צינורות מי הקירור של תחנת הכוח הסמוכה. ביוני 2011 התנחל נחיל בברכת מי קירור של תחנת כוח גרעינית בסקוטלנד והביא להשבתתה.

ביולי 2011 צומצמה הספקת החשמל מתחנת כוח גרעינית ביפן בשל סתימה חלקית של צינורות מי הקירור במדוזות. ביולי 2012 דחה נחיל מדוזות את הפעלתה מחדש של תחנת כוח גרעינית ביפן שהושבתה מאז רעידת האדמה בשנה הקודמת. באפריל 2012 תחנת כוח גרעינית המשרתת 1.5 מיליון בתי אב בקליפורניה, ארה"ב, הפסיקה פעולתה לאחר שנחיל חסם את מסנני מי הצינון.

פילוריזה נקודה (צילום: חגי נתיב)

סוד הצריבה

מחלקת מדוזות הסוכך, כמו גם אלמוגים ושושנות ים, משתייכת למערכת הצורבניים. ‏תבנית גופן פשוטה: סוכך דמוי פעמון, שמתחתיתו משתרבב איבר דמוי ענבל עטור בזרי זרועות צייד ובו חלל העיכול.

בשולי הפעמון אברי חוש שיווי משקל ו"עיניות" הרגישות לאור, ופעמים מצוי בשולי הפעמון נזר נוסף של זרועות צייד. המדוזה נעה על ידי כווץ שרירים טבעתיים שבהיקף הסוכך. התאים הצורבים מצויים בעיקר על גבי זרועות הצייד – לכל מין מספר דגמים של תאים צורבים השונים זה מזה בגודל שלפוחית הארס שבבסיסם, באורך חץ הארס ובגודל, מספר ומערך הקוצים שעליו.

מדוזת כוכבנית (צילום: פרופ' בלה גליל)

גירוי התא גורם לשליפת החץ הגלול בתוך השלפוחית, והארס מוזרק אל מקום הפציעה. המדוזה יכולה לגדל תאים צורבים חדשים במקום אלו שנפסדו. קטנות כגדולות, רוב המדוזות צורבות. לחלקן ארס שפגיעתו באדם כמעט ואינה מורגשת, לאחרות ארס מסוכן, עד כד גרימת מוות.

אין בים התיכון מיני מדוזות סוכך שארסן הוא בחזקת סכנת חיים. המדוזות הקטלניות ביותר משתייכות על מחלקת "מדוזות הקופסה": בחופי צפון אוסטרליה ובגיניאה החדשה מצויה "צרעת הים", עד היום תועדו למעלה 400 מקרי מוות מצריבותיה בחופי קווינסלנד בלבד.

מחזור החיים של המדוזה כולל שלב נייח, המתרבה בדרך אל-מינית, ושלב נייד, המתרבה מינית. המינים נפרדים, תאי הזרע והביציות נפלטים אל תוך המים ושם מתבצעת ההפריה.

מן הביצית המופרית מתפתחת פלגית הנצמדת לקרקעית הים ומגדלת זרועות ציד סביב פתח הפה. שלב חיים זה מכונה 'פוליפ' והוא מתרבה אל-מינית על ידי הנצה. ‏

כאשר התנאים הסביבתיים מתאימים, מתחלק הפוליפ אופקית לרפרפות, הניתקות מן הפוליפ, שוחות' ומתפתחות למדוזות. המדוזות הבוגרות מתרבות מינית, וחוזר חלילה. בעוד הפוליפ מתקיים כל השנה, המדוזות חיות בדרך כלל חודשים אחדים ומתות לאחר הרבייה.

אם תנאי המחיה מורעים מסוגלים מינים מסוימים לשרוד כגופי קיימא. בעוד שמרבית המדוזות (ידועים כ-200 ‏מינים של מדוזות סוכך בעולם) חיות בדד, מינים מסוימים מסוגלים, בתנאים מתאימים, להופיע בנחילי ענק, המשתרעים על עשרות ומאות קילומטרים רבועים.

מדוזת קסיופיאה (צילום: קרן לוי)

בים התיכון: המספר הרב בעולם של מדוזות זרות

בחוף הים תיכוני של ישראל המספר הרב בעולם של מדוזות זרות: ארבעה מיני מדוזות זרות התאזרחו בחופינו: חוטית נודדת, קסיופיאה, פילוריזה נקודה וכוכבנית, ובנוסף, שתי מסרקניות. החוטית הנודדת זוהתה לפני 25 שנה כמין חדש למדע.

נודדת על שום מה? על שום שהחוטית היגרה אל הים התיכון מים סוף דרך תעלת סואץ, והיא מצויה כיום לאורך חופי הלבנט, ממצרים ועד יוון, ולאחרונה הופיעה בטוניסיה. קוטר הסוכך המירבי הוא 80 סנטימטרים, אך רוב הפרטים הם בגודל 40-30 סנטימטרים.

ממרכז הסוכך משתלשל זר של זרועות ציד עטורות בנימים דקיקים, ועליהם צברים של תאים צורבים השונים זה מזה בגודל קופסית הארס ומערך הקוצים שעל החץ.

פגיעת החוטית גורמת לצריבה דמוית כוויה הנעלמת תוך מספר שעות. חומרת הפגיעה תלויה במספר התאים הצורבים שפגעו, במיקומו של האיבר הפגוע וברגישות הנפגע לארס.

החוטית אינה מדוזת הסוכך הראשונה שהיגרה מים סוף לים התיכון. הקדימה אותה במאה שנים הקסיופיאה השוכנת על קרקעית הים, כשסוככה המשוטח משמש לה מצע ואילו זרועותיה פרושות אל האור. אורח חיים זה, השונה מיתר מדוזות הסוכך, נובע מחיי שיתוף שהיא מנהלת עם חד תאיים מטמיעים המספקים לה חלק ממזונה.

חוטית נודדת (צילום:משה זורע)

"מסרקנית ליידי" - אחד המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם

"מסרקנית ליידי" קיבלה את שמה בגלל טורי זיפים דמויי מסרק על גווה. כל פרט מסוגל להפרות את עצמו ולייצר עד שמונת אלפים ביצים.

מין זה, שמקורו באמריקה, הגיע למזרח הים התיכון באמצעות מי נטל באוניות. 'מסרקנית ליידי' גרמה נזקים כבדים לדגה בים השחור לאחר שטרפה כמויות גדולות של ביצי דגים ודגים צעירים.

מהים השחור התפשטה המסרקנית אל הים הכספי, הים התיכון והגיעה גם לים הבלטי, שם גרמה לפגיעה קשה באוכלוסיות דג הבקלה שהוא הדג המסחרי העיקרי בים זה.

מסרקנית (צילום: רועי גבילי)

הימצאות המסרקנית באזורנו מצביעה על יכולת ההסתגלות שלה למגוון רחב של תנאים סביבתיים. בים התיכון מגוון רב יותר של בעלי חיים מבים השחור או הבלטי ולכן סביר שהנזקים למערכת יהיו קטנים יותר. אך אין ספק שהוספת טורף למארג המזון המקומי תשפיע.

מוסר השכל

נחילי המדוזות והמספר הרב של מינים פולשים הם פעמוני האזעקה של הים – הקוראים לנו לחשוב על יחסי הגומלין בין האדם לים. אנו חוטאים בדייג יתר הפוגע בדגים שהיו עשויים לטרוף את המדוזות, ונחילי המדוזות המכלים את ביצי וצעירי הדגים מצמצמים את הדגה, וחוזר חלילה. פועלי האדם מצטרפים לשינויים כלל עולמיים המשפיעים על המתרחש בים בעשורים האחרונים, וגוברת ההכרה שאפשר והמערכת הימית הטבעית השתנתה ולא תחזור להיות כשהייתה בעבר.

פרופ' בלה גליל, חוקרת במכון לחקר ימים ואגמים בישראל