קרב חייו: הקצין שנלחם בניוון שרירים
בעת שירותו כמפקד צוות בסיירת צנחנים החל עומרי לסבול מרעידות ברגליו. אחרי שאובחן כחולה ב-ALS הוא לא ויתר על המשך השירות והחל בטיפול חדשני של "בריינסטורם" בתאי גזע. "יכולתי להירקב מול הטלוויזיה, בחרתי בעניין לחיים"
עוד בחדשות:
בשל מצבו: נדחה גזר הדין של לופוליאנסקי
מטוס או טיל? צפו במל"ט הישראלי המתאבד
"הבשורה הייתה קשה אבל רוחי לא נפלה והמשכתי הלאה", מספר עומרי על הגילוי. "יצאתי לחופשה ללא תשלום מצה"ל ונסעתי לטיול של חצי שנה בדרום אמריקה. כשחזרתי, הייתה לי אפשרות להירקב מול הטלוויזיה בבית או לעשות משהו משמעותי שיוסיף לי עניין לחיים. אני חושב שהצבא זו הצורה הטובה ביותר לכך".
לפני שנה ושלושה חודשים עומרי הצטרף לניסוי של חברת "בריינסטורם" בבית החולים הדסה בירושלים. הוא טופל אצל פרופ' דימיטריוס קרוסיס, מנהל המרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי הדסה ויו"ר החברה הישראלית לנוירו-אימונולוגיה בבית החולים, שמבצע את הניסוי. "אימא שלי ואני העברנו חודשים ארוכים אחרי כל דבר שיוכל לתת לי איזושהי תקווה, וכששמעתי על הניסוי, הבנתי שאני חייב להשתתף בו", הוא מספר.
"בטיפול אנחנו לוקחים תאי גזע בוגרים ממח העצם של החולה. לאחר מכן מייצרים מהם תרבית כדי לגדל את תאי הגזע במספרים גדולים יותר, ואז משתמשים בפקטורי גדילה כדי להפוך את תאי הגזע לדומים יותר לתאי עצב. את התאים האלה מזריקים לשריר או משתילים בניקור מותני לתוך נוזל השדרה שמגיע לחוט השדרה ולמוח, וכך החומר מגיע לאזורים המוטוריים שנפגעים מהמחלה ומונע את המשך התנוונות התאים ואפילו מעודד אותם להתחדש ולהיבנות מחדש. התגובה הייתה מצוינת ולא נרשמה שום תופעת לוואי קשה", מסביר הקצין.
הניסוי כלל 24 חולים בסך הכול, ואצל 60% מהם נרשמה תגובה קלינית לטיפול, כלומר, האטה של הידרדרות המחלה הקשה, עצירתה ובחלק קטן מהמקרים אף שיפור קל. לאחר השלב הראשון של הניסוי שבו נבדקה בטיחותו, כעת הוא נמצא בשלב השני שבודק יעילות ובטיחות במשולב בקבוצת נבדקים קטנה וללא קבוצת ביקורת, מה שמאפשר לקבל אינדיקציות לגבי היעילות. בהמשך מתוכנן שלב שלישי, שבו תתקיים בדיקה רחבה יותר הכוללת קבוצת ביקורת.
מאז שאובחן כחולה, מצבו של עומרי הידרדר בהדרגה. היכולות המוטוריות שלו נפגעו, יכולת הנשימה הידרדרה ל-80% בלבד, הוא מתקשה בדיבור ולאחוז בדברים, ונאלץ להשתמש במקל הליכה ובתמיכת חברים כדי ללכת. אבל הטיפול עצר את המשך הירידה בתפקוד, ואפילו יכולת התנועה של הידיים שלו השתפרה. הוא היה צעיר המטופלים, ופרופ' קרוסיס מסביר שבגיל 24 זה אפילו נדיר לחלות בניוון שרירים, מכיוון שבדרך כלל המחלה מופיעה בגילים 45 עד 65.
אלא שכעבור כמה חודשים המחלה שוב החלה להידרדר במהירות אטית יותר מבעבר, אך המגמה שוב החלה להחמיר. לעזרתו של עומרי התגייסו בכירים בחיל הרפואה שלחצו על "בריינסטורם", על הדסה ועל משרד הבריאות לאשר לסרן הצעיר להשתתף בניסוי נוסף, וזה התקיים לפני כחצי שנה.
"צה"ל לא נטש אותי בשום דרך"
"הטיפול השני היה מעין טיפול חמלה. ההערכה היא שצריך לקבל את הטיפול הזה כל כמה חודשים. בבדיקות רואים שהחודשים הסמוכים לטיפול הם אלו שההידרדרות נעצרת בהם, ולאחר מכן מתחילה שוב הידרדרות אטית מאוד. אני מקווה לעבור אותו עוד פעם, אבל זה תלוי ב'בריינסטורם' ובמשרד הבריאות. אני עכשיו מדבר ומבינים אותי, ואני לא יודע אם אנשים בריאים יכולים לקלוט איזו הקלה זו", מסביר עומרי. "צה"ל ליווה אותי במשך כל התהליך בצורה מעוררת הערכה, החל מהאבחנה ובהמשך הטיפול בי. הוא לא נטש אותי בשום דרך. אמרו לי שמה שאני רוצה - יהיה, וכך זה עד היום".
למרות המחלה הוא לא נותן לחייו להיעצר. הוא גר בתל אביב עם חברים, לומד תכנות באוניברסיטה הפתוחה ומתכנן להמשיך ללמוד בעתיד. הוא מגיע כל יום לבסיס הקריה לתפקידו המסווג בחיל המודיעין ומבצע את משימותיו כמו כל קצין אחר. "אני מסתדר עם הפערים בין איך שהייתי לבין איך שאני עכשיו וממשיך הלאה, אני מאמין שהאופטימיות היא
הדרך היחידה לעשות את זה", אומר עומרי. "האמונה הזו היא אחת מהסיבות שהטיפול יותר הצליח אצלי. הוא הצליח אצל כולם אבל אני מקרה קצה".
ALS היא מחלת ניוון שרירים נדירה, ששכיחותה היא כאחד ל-10 אלף בני אדם. ההערכות הן שבישראל חיים כ-700 חולים. תוחלת החיים של החולים היא קצרה במיוחד, בין שלוש לחמש שנים, רק 10% מהחולים יזכו לחיות עשר שנים עם המחלה. "ככל שמטפלים מוקדם יותר, אפשר להפסיק את המחלה בתחילתה", אומר פרופ' קרוסיס.
"בריינסטורם" היא חברה ישראלית-אמריקנית, שהטיפול שלה מבוסס על טכנולוגיה שפיתחו הפרופסורים דניאל אופן ואלדד מלמד מאוניברסיטת תל אביב. בימים הקרובים יחלו ניסויים נוספים באוניברסיטאות הרווארד, מסצ'וסטס, מאיו קליניק והרווארד בארה"ב.