מחקר: ישראלים פותחים ספר פעמיים בחודש
מחקר של אוניברסיטת חיפה ביקש ללמוד כיצד השפיעה הטכנולוגיה על הרגלי הקריאה בארץ. המסקנה: הישראלים עדיין אוהבים ספרים. מי קורא יותר: גברים או נשים? חילונים או דתיים? ואיזו עיר היא שיאנית הקריאה?
עוד בחדשות:
- בן אליעזר: "נדהמתי שהמידע במשטרה כבר שנה"
- אם חד הורית הפילה 29 סוחרי סמים
- זקוקים לעידוד? למכירה רובוט עם לב
"עם הספר ממשיך לקרוא, למרות תוספת הגירויים האלקטרוניים למיניהם, ולמרות התהפוכות בחקיקה וברגולציה של מחירי ספרים", אמר ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, פרופ' שיזף רפאלי, שעומד בראש המחקר. "המחשב והרשת לא כרסמו בסקרנות ובתרבות. אולי להיפך. נראה שמעמד הספר יציב, וזו מגמה מעודדת למי שאוהב ספר".
במסגרת המחקר ענו קרוב ל-100 אלף ישראלים דוברי עברית על שאלונים העוסקים בחיבור למדיה הדיגיטלית, אבל לא רק. החוקרים ביררו כמה פעמים קורא הישראלי בספר במהלך חודש, והתשובות נעות בין "אף פעם" ל"מדי יום". מהנתונים עולה שהאישה הישראלית קוראת ארבע פעמים בחודש והגבר הישראלי פעמיים. רבע מכלל הישראלים קוראים כל יום בספר, ואילו 42% מהנשאלים ענו שהם קוראים לעיתים רחוקות מאוד או לא קוראים כלל.
מבחינה גיאוגרפית עלה מהסקר שהירושלמים קוראים הכי הרבה פעמים: כשש פעמים בחודש, ואחריהם תושבי אזור השרון שקוראים שלוש פעמים בחודש. אחריהם נמצאים בפערים לא גדולים תושבי תל אביב, חיפה, הצפון ותושבי השפלה והדרום. נתון זה מושפע גם משיעור הקריאה בקרב הציבור הדתי. חרדים ודתיים לאומיים קוראים בממוצע כ-8 ו-6 פעמים בחודש בהתאמה, ולעומתם החילוניים קוראים פעמיים בחודש. אלה שהגדירו עצמם במחקר כ"מסורתיים" קוראים בממוצע פעם אחת בחודש.
בקרב קבוצות הגיל המובילים בקריאה הם הפנסיונרים – בני 65 ומעלה – והסטודנטים, בני 24-18, עם ממוצע של כשלושה ספרים בחודש. לדברי החוקרים קבוצת הפנסיונרים מובילים היות שלרובם אין ילדים קטנים בבית, חלקם הגדול לא עובד, השימוש במשחקי מחשב ובאינטרנט קטן ויש להם זמן פנוי רב יותר יחסית לקבוצות גיל אחרות.
קבוצות הגיל שקוראות פחות יחסית לקבוצות הגיל האחרות, הם בני גילי הביניים, 64-45. על פי החוקרים, לרוב חברי קבוצת הגיל הזו יש ילדים, ואחוז גבוה מהם עובד.
בצד נתונים אלה, המצביעים על יציבות לאורך העשור, עולה מהמחקר כי חל שינוי מהותי בנתוני הצפייה בטלוויזיה. אם ב-2002 דיווחו 40% מהנשאלים כי הם צופים בטלוויזיה שעתיים או פחות ביום, בסוף 2012 דיווחו קרוב ל-60 אחוז מהנשאלים כי הם צופים שעתיים או פחות ביום במרקע. במקביל חל גידול של 10 אחוז במחצית השנייה של העשור בשימוש במחשב.
"מה שקרה לטלוויזיה, מסיבות שונות שחלקן טכנולוגיות, לא קרה לספרים", אומר פרופ' שיזף. "יש פה מסר של יציבות. לא היה כרסום אמיתי במספר הקוראים לאורך העשור. אנשים בישראל אוהבים לקרוא ומקבלים מזה את התגמול. התרבות היא תרבות של קריאה".
לפנייה לכתב/ת 
