מנכ"ל הדסה סירב לפיקוח - והתפטר
אחרי שנה בראש המרכז הרפואי שכמעט קרס, אביגדור קפלן הסביר את עזיבתו: "האילוצים שמציבים הממשלה והבעלים מעמידים בספק את מימוש ההבראה". יו"ר ועד עובדי המינהל והמשק: הוא משאיר אדמה חרוכה
התנגד לפיקוח ממשלתי צמוד על הכסף הציבורי - והעדיף לעזוב: כשבועיים בלבד לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים אישר את תוכנית ההבראה של המרכז הרפואי הדסה, התפטר הבוקר (יום ב') המנכ"ל אביגדור קפלן. ממלא מקום יו"ר הדירקטוריון בהדסה, אבי בלשניקוב, קיבל את הודעת ההתפטרות. הצעד של קפלן מצטרף לעזיבתו של ד"ר יובל וייס, המשנה הרפואי בבית החולים, שיסיים את תפקידו בסוף החודש.
עוד עדכונים - בפייסבוק של ynet
עזיבתו של קפלן הייתה על הפרק כבר מספר שבועות. בין היתר פרצה שמועה על מחלוקות בינו לבין ארגון "נשות הדסה" שמחזיק את בית החולים, אך הסיבה העיקרית לפי ההצהרות היא הצמדת החשב המלווה לבית החולים במסגרת תוכנית ההבראה. "אני עושה זאת בלב כבד וזאת כי אני מרגיש שהאילוצים שהממשלה והבעלים מציבים בפני מנכ"ל הדסה מעמידים בספק את יכולתו לממש את הסדר ההבראה ולהחזיר את המוסד לימי תפארתו", כתב במכתב לעובדים.
במכתב ששלח לדירקטוריון מתאר קפלן את אמצעי הפיקוח של המדינה על בית החולים בניסיון למנוע משבר דומה בעתיד, אך מוסיף: "הממשלה לא הסתפקה בכל אלה והגיעה להסכמה עמכם על מינוי 'חשב מלווה' על ידי משרד האוצר שתוענקנה לו סמכויות חתימה בכל חשבונות הבנק של הדסה וסמכות לעצור כל התחייבות, מעל סכום מוגדר, כבר בשלב יצירתה. בשלבים האחרונים ניסיתי לשכנע את נציג הממשלה שלפחות יוציא מסמכותו של המחשב המלווה את היכולת לעצור רכש תרופות וציוד מתכלה למרכז הרפואי, אך גם ניסיון זה לא צלח. ולא די בכך, סוכם גם ביניכם לבין הממשלה כי סמכויות מנכ"ל הדסה תקוצצנה משמעותית ותהיינה פחותות מסמכויות מנכ"ל המקובלות במרב התאגידים, לרבות בגופים הציבוריים".
מנגד, גם סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, משה בר סימן טוב, וגם שרת הבריאות יעל גרמן, הסבירו בעבר שאם המדינה מעבירה כספי ציבור בסכומים גדולים להדסה, היא צריכה לפקח שהתוכנית מתקיימת כלשונה, לכן הממשלה התעקשה במהלך המשא ומתן על הפיקוח ההדוק.
"מנכ"ל הדסה היוצא, אביגדור קפלן, משאיר אחריו אדמה חרוכה", אמר אמנון ברוכיאן, יו"ר ועד עובדי המינהל והמשק בהדסה, שנקלע לעימותים רבים מול קפלן. "הוא שהוביל את בית החולים להקפאת הליכים לאחר שסירב תקופה ארוכה להידבר עם העובדים ולהגיע לתוכנית הבראה מוסכמת, הוא שתמך בפיטורי עובדים זוטרים וקשי יום בזמן שהביא לבית החולים שדרה ניהולית מנופחת ויקרה שתרומתה למוסד מוטלת בספק. ראוי יהיה שבלכתו יקח עמו את נושאי התפקידים שמינה ומשתכרים בסכומי עתק מקופתו הריקה של בית החולים". ברוכיאן הוסיף: "אנו מאחלים הצלחה רבה לפרופ' פרץ ובטוחים שתוביל באומץ, בחכמה וברגישות את תהליך ההבראה, מתוך תחושת שליחות ואהבה אמיתית להדסה".
קפלן מנהל את הדסה זה כשנה, במהלכה ניהל משא ומתן עם עובדי המינהל והמשק, האחיות, הרופאים, ועם המדינה על הסכם ההבראה בניסיון להציל את המוסד הרפואי מקריסה כלכלית. להדסה גירעון מצטבר של יותר מ-1.3 מיליארד שקל וגירעון שוטף של כ-300 מיליון. במסגרת הסדר ההבראה, המדינה ונשות הדסה יעבירו מאות מיליוני שקלים לבית החולים, ויתקיימו צמצומי עובדים והפחתות שכר שיוסיפו מאות מיליונים גם כן, בניסיון להתמודד עם הגירעון הקשה. על מנת להשיג את התוכנית, קפלן התמודד עם שביתות של כלל העובדים, וכן עם הקפאת הליכים ומינוי נאמנים מטעם בית המשפט.
סעיף החשב המלווה שדרש משרד האוצר עורר מחלוקת קשה בינו לבין יתר הגורמים המעורבים. קפלן טען שהחשב המלווה יגביל את יכולתו לנהל בפועל את בית החולים, ויהווה מעין מנכ"ל-על עם סמכויות אך ללא אחריות.
מחליפתו הזמנית תהיה פרופ' תמר פרץ, מנהלת האגף לאונקולוגיה בהדסה, ששמה הוזכר כמועמדת לניהול בית החולים לפני מינויו של קפלן.
מעט לאחר מכן הודיע רפי לנקרי, סמנכ"ל הכספים של הדסה ולשעבר בכיר בבנק ישראל, על עזיבתו. במרכז הרפואי אומרים כי לנקרי הגיע לפני כשנה לצורך תוכנית ההבראה וכי עבודתו במוסד הייתה אמורה להסתיים בתקופה הקרובה.
לפנייה לכתב/ת 
