"תחזרי לישון. זה היה סתם חלום רע"
אז זהו, שזה לא סתם. ילדים, בעיקר צעירים, מתקשים להבדיל בין חלום למציאות ולכן נבהלים כל כך כשהוא רע. האם לאפשר להם לבוא לישון אתכם במיטה וכיצד יכול החלום לתת להם תחושה שהם גיבורים? הפסיכותרפיסטית ליאת קרן מסבירה
הורים לא אחת שואלים: "התינוק התעורר בלילה בבכי נוראי. רק על הידיים הוא נרגע וצרח כל פעם שניסינו להחזיר למיטה. יכול להיות שחלם חלום רע?". כן, בהחלט ייתכן. גם בגיל מאוד צעיר ידוע כי תינוקות חולמים והסברה הרווחת היא כי חלומות רעים יכולים להופיע כבר בסביבות גיל שמונה חודשים, עם הופעת התופעה המוכרת כ"חרדת זרים".
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
כתבות קודמות של ליאת קרן :
- לא רק עונשים: הדרך להתמודד עם ילד בריון
- לבד בהפסקה: טיפול בבעיות חברתיות בגיל ביה"ס
- ילדים, לא לריב: לעבור בשלום את מפגשי אחה"צ
כשמדובר בתינוק, כמו גם כשמדובר בפעוטות וילדים קטנים, עד סביבות גיל חמש קיים בלבול בהבחנתם בין חלום למציאות ולכן יש קודם כל לעזור להם בביסוס הבחנה זו. באופן טבעי ללטף ולומר בקול מרגיע "כנראה חלמת חלום רע, שהבהיל אותך. הכל בסדר. אתה במיטה שלך. הנה גם הדובי שאתה אוהב. אבא ואמא בחדר הסמוך, שומרים עליך. אתה יכול לחזור לישון", תסייע ברוב המקרים וכשהילד ירגיש שוב בטוח הוא ירגע ויוכל להירדם מחדש.
ילדים גדולים יותר יבינו שהיה זה חלום, אך בכל גיל עשויים הילדים לפחד שמא יחזור החלום המפחיד ולכן ימנעו מעצמם לחזור לישון. חלקם יחפשו תירוצים להישאר ערים, חלקם יבקשו שאחד ההורים ישאר איתם בחדר וישמור עליהם כשהם נרדמים וחלקם יסרבו להרדם במיטתם ויבקשו לישון עם ההורים.
לישון עם ההורים: כן או לא?
לישון עם ההורים זו לא בהכרח נורה אדומה. אם הילד מתעורר באמצע הלילה מחלום רע, מגיע, מרגיש מוגן ובטוח,
מתכרבל וממשיך לישון ולכם אין בעיה עם זה, ואם מדובר באירוע חד פעמי - אין בכך כל רע. המצב דורש התייחסות אחרת כשהילד לא מוכן להירדם כלל במיטה שלו או מגיע בקביעות, כל לילה, למיטתכם.
במקרה כזה יש להחזיר לו את הביטחון ביכולת העצמאית שלו להתמודד. אנא, אל תכריחו אותו להיכנס למיטתו כשהוא חרד מכך. המיטה צריכה להיות מקום בטוח עבורו. עזרו לו להפוך אותה מחדש לכזו על ידי חיזוקו האישי ומתן כלים להתמודדות כדי שיוכל לחזור לישון בשלווה במיטתו, בביטחון וללא חשש.
להלן מספר המלצות איך לעשות זאת:
1. עזרו לילד להרגע
לרוב מתעוררים מחלום רע בבהלה, עם דופק מואץ. הנחו את הילד לנשום נשימות עמוקות, עד שירגע ויחזור לדופק סדיר בעזרת מילים מרגיעות ומגע מלטף.
2. עזרו לו לעגן עצמו במציאות הבטוחה
אנא אל תבטלו את החוויה במשפט "זה היה רק חלום". זיכרו כי בזמן חלימה החוויה נראית ונחווית כאמיתית. אולם בהחלט אימרו לו שהתעורר מחלום ועודדו אותו להביט סביב ולזהות שהוא במקום בטוח. "הנה המדף עם הספרים שלך, הכיסא, השולחן, הצעצועים" וכד'. זה יעזור לו לעבור מהחלום המפחיד למציאות הבטוחה לו.
3. שבחו אותו על שהתעורר
הוא חווה חוויה לא נעימה והוציא עצמו ממנה על ידי כך שהעיר עצמו. הוא בהחלט יכול לטפוח לעצמו על השכם ולהיות גאה בכך שלא נשאר במקום שהיה לו לא נעים והתעורר. הזכירו לו שזה כלי אדיר והוא תמיד יוכל לעשות זאת, להתעורר וכך לצאת מחלום רע. המסר הזה מחזיר לילד את הבטחון בעצמו - יש לו שליטה. אמנם הוא קרא לכם בבהלה, או בא למיטתכם, אבל מי באמת הציל אותו מהחלום המפחיד? נכון, הוא עצמו! כל הכבוד!
4. תוכן החלום ושאילת שאלות
כעת, כשהוא בוטח יותר, בדקו איתו מה היה בחלום. מה הפחיד אותו? נניח שיענה "חלמתי על מפלצת", אל תאמרו "אין מפלצות". למה להיכנס לויכוח מיותר? הוא הרי ראה אותה! במקום זאת, עודדו אותו לספר עליה - איזו מפלצת? איך היא נראתה? מה היא רצתה? מה היא עשתה? זכרו - ידע זה כח. ככל שנדע על המפלצת יותר, כך היא תאיים פחות. מה יכול להפחיד את המפלצת? כמעט תמיד יהיו לילד את כל התשובות ולבסוף גם את הפתרונות - המפלצת מפחדת מאור? נשים פנס קטן (מחזיק מפתחות) מתחת הכרית. היא מפחדת ממפלצות גדולות יותר? מצויין - "תמציא מפלצת ע-נ-ק-י-ת מאולפת, שתוכל לקרוא לה לעזרה כשתתקל במפלצות מפחידות".
5. מיצאו חוזקות בדרך התנהלותו בחלום
בידקו איתו מה היה בסיפור החלום ועזרו לו למצוא בו חוזקות. כך, למשל, אם ברח מהמפלצת והתעורר בבהלה סימן שהוא רץ הרבה יותר מהר ממנה. היא לא תפסה אותו. ובנוסף, יש לו את היכולת להתעורר והיא נשארה תקועה בחלום. עוד תכונות המתבלטות דווקא בחלומות רעים הן אומץ, חוכמה, טוב לב, אינטואיציה טובה ("פתאום זה הרגיש לי מסוכן ונבהלתי"), תחכום, יצירתיות ועוד. עזרו לילדיכם לזהות זאת. חלום רע שם אותנו במצבים קיצוניים ונותן לנו הזדמנות לראות איך נתמודד. מעין תרגול "על יבש" מול משהו המטריד/מפחיד אותנו. היכולת לזהות את החיובי מתוך השלילי מעצימה עד מאוד.
6. הדמויות בחלום סמליות
זכרו שהדמויות בחלום הן סמליות וקשורות לעולמו הפנימי של הילד ולא בהכרח מייצגות 1:1 דמויות מהמציאות. קל לזכור זאת כשמדובר במפלצות, אך כדאי לזכור זאת גם כשהילד מתבגר וחלומותיו נהיים מורכבים יותר. גם אם הדמויות המופיעות בו מוכרות מהמציאות של הילד, אין להסיק מכך בהכרח על הדמויות עצמן אלא על הילד והאופן בו הוא חווה אותן.
7. בחירה ואפשרויות בחלימה
כשמרגיש בוטח וחזק ומודע לחולשות הדמות בחלום ולכוחותיו, בידקו איתו אם היה רוצה לחזור לחלום. זה מחדד אצלו את תחושת הבחירה. "אתה יכול לחזור לחלום שחלמת ואולי לשנות בו משהו, או לחלום על משהו אחר". מנסיוני, ילדים לרוב מעדיפים לחלום על משהו אחר אך עצם הידיעה שזו בחירה ושגם אם במקרה יחזור החלום הם יכולים לשנות בו משהו מחזירה להם את הבטחון. מתוך הבחירה מנוטרל הפחד ובנוסף, אם השיחה נסבה כעת על מה יחלום הוא כבר בכיוון הנכון של לחזור לישון.
8. מחשבות באות והולכות
לעיתים בכל זאת יפחד הילד לחזור לישון. הוא יפחד להישאר לבד עם המחשבות המפחידות שלו. הורים רבים נוטים לומר: "אל תחשוב על זה", בעוד שההיפך הוא הנכון. כשאנחנו מנסים שלא לחשוב על משהו זה בלתי נמנע שנחשוב עליו. הסבירו לילד שמחשבה "רעה" היא בסך הכל מחשבה ואם לא ניתן לה יחס מיוחד היא תלך ותפנה מקום למחשבות אחרות. אני אוהבת לתת לילדים את הדימוי של גלי הים על החוף, שזה דימוי מרגיע הממחיש את העובדה שהמחשבות, כמו הגלים, באות והולכות, חוזרות ונסוגות. זה עוזר להם לא להיבהל מהמחשבה, אלא להזרים אותה הלאה.
9. לא להדחיק - לשתף
אם יש דבר המטריד אותנו ביום יום ואנחנו נמנעים מלהתמודד עמו, רוב הסיכויים שיופיע בזמן שבו אין לנו שליטה על המחשבות,
בזמן שינה, בצורה של חלום רע. לא אחת אני שומעת מהורים על פחדים של ילדים והכלים שקיבלו איך לא לחשוב עליהם, להסיח את דעתם על ידי מחשבה נעימה או פעילות פיזית. "וחלומות?", אני שואלת. "הו, המון! כמעט כל לילה הילד מתעורר מחלום רע". אז העצה שלי היא לא לעודד את הילדים להדחיק מחשבות מטרידות, אלא לשתף בהן ולהתמודד איתן. חלום רע, במיוחד אם הוא חוזר, יכול להצביע על מצוקה. שוחחו איתם, נסו לעזור ואם החלומות הרעים נמשכים אל תחכו שהזמן יעשה את שלו אלא פנו לאיש מקצוע.
10. שיחה על החלום
מיצאו זמן מתאים לשיחה וחיזוק הילד בהתמודדותו. השיחה על החלום לא חייבת להיות בלילה דווקא, אלא היא יכולה להתקיים גם בבוקר או בצהריים, כשהילד מרגיש בטוח ופתוח לדבר על הנושא. גם בערב, לפני השינה, זה זמן מצויין לדבר על הדברים, במיוחד אם הילד מעלה חששות.
לסיכום, חלומות רעים פוקדים קטנים כגדולים. אנחנו מזהים שהיה זה חלום וממשיכים הלאה. ילדים לעומת זאת מתקשים להמשיך הלאה ומושפעים מהחוויה. הדרך לעזור להם היא בהחזרת הנשימה, הביטחון והשליטה אליהם. כשיאמינו בעצמם וביכולת ההתמודדות שלהם עם קושי, גם בחלום, לא יהיו עוד תלויים בכם להרגעתם ויוכלו לחזור לישון בביטחה במיטתם גם אם יתעוררו מחלום רע. במידה ומדובר בקושי מתמשך ובמקרה של חלומות חוזרים מומלץ לפנות למומחה מאחר ותתכן מצוקה אצל הילד.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות לכישורים חברתיים. לאתר של ליאת קרן לחצו כאן.
לעמוד הפייסבוק של ליאת
