התעשיינים: 960 עובדים פוטרו ברבעון השני
התאחדות התעשיינים דיווחה על ירידה של 15% בהיקף הייצוא לעומת הרבעון הקודם ועל פיטורי מאות עובדים - והפנו אצבע מאשימה לבנק ישראל בטענה שאינו מונע את היחלשות הדולר. בבנק המרכזי הגיבו: ההאטה בייצוא נובעת בעיקר מההאטה הכללית בהיקף הסחר העולמי ולא מהתחזקות השקל
עימות בין התאחדות התעשיינים לבין בנק ישראל, סביב התחזקות השקל והנסיגה בייצוא . התעשיינים פרסמו היום (ב') נתונים לפיהם ברבעון השני של השנה נמשכה מגמת הנסיגה בייצוא, כאשר היקף הייצוא התעשייתי ירד ב-15% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה. עוד על פי נתוני התעשיינים, במהלך הרבעון הראשון פוטרו 960 עובדים בענפי התעשייה השונים, המהווים 0.3% ממצבת כוח האדם בתעשייה.
- "להציל את התיירות, לקבע את שער הדולר"
- לפיד ובנט יסייעו ליצואנים במיליארדי שקלים
- אושרה הגדלת הסיוע הממשלתי ליצואנים
"אנחנו מתריעים כבר הרבה מאוד זמן כי המשק הישראלי נמצא במצב לא טוב, בלשון המעטה, ועכשיו אנחנו רואים את התוצאות", אמר נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, בעקבות פרסום הנתונים. "הייצוא נמצא בירידה מתמדת ואנחנו רואים עוד ועוד אנשים מפוטרים והולכים הביתה".
אורן הפנה אצבע מאשימה לכיוון בנק ישראל, וטען כי המדיניות שבה נוקט הבנק מביאה להתחזקות השקל ובעקיפין לפגיעה ברווחי המפעלים המוכרים את תוצרתם לחו"ל. "לצערנו, בבנק ישראל בוחרים שלא לעשות דבר וחצי דבר, בבחינת 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת'. במקום שהבנק יקנה דולרים ככל שנדרש ויעלה את שער הדולר ל-3.8, הנגידה ממשיכה להתעלם מהמצב ומובילה את המשק הישראלי לעבר אבדון".
הביקורת של התעשיינים על מדיניות בנק ישראל מתרכזת בטענה להיעדר מדיניות נחושה ועקבית של רכישת דולרים על מנת לייצב את שער השקל ולמנוע את התחזקותו, בעיקר לנוכח תחילת הפקת הגז הטבעי במאגר "תמר", המייצרת ביקוש נוסף לשקלים מעבר לביקוש שנובע מפערי הריביות בין ישראל לארה"ב ואירופה.
בנק ישראל: "שותפים לדאגה לגבי מצב הייצוא"
בבנק ישראל מכירים בכך שהמשק הישראלי אכן מתמודד בשנים האחרונות עם חולשה של ענפי הייצוא. "אנו שותפים לדאגה לגבי מצב הייצוא ורבים מהצעדים שעשינו בשנים האחרונות נובעים מדאגה זו", אמר היום ראש חטיבת השווקים של הבנק, אנדרו אביר, לחברי ועדת הכספים שעמם שוחח.
אולם, לדבריו, ההאטה בייצוא הישראלי בשנים האחרונות נובעת בראש ובראשונה מההאטה הכללית בהיקף הסחר העולמי מאז המשבר הפיננסי של 2008 ולא מהתחזקות השקל. בנוסף, טען אביר כי ההתחזקות האחרונה של השקל נובעת מסיבות שונות בתכלית מאלו שתרמו להתחזקות השקל בשנים 2009-2010, אז נקט בנק ישראל במדיניות נחושה ואגרסיבית יותר של רכישות מט"ח.
"בתקופה האחרונה איננו עדים לפעילות של ספקולנטים בשוק", אמר אביר. "היקפי רכישות ומכירות המט"ח של הפעילים הזרים דומים כך שבסך הכל פעילות הגופים הזרים לא הייתה גורם מרכזי במסחר במט"ח בשנים 2013 ו-2014. שני הגורמים העיקריים שפעלו לתיסוף השקל בתקופה האחרונה מייצגים את המצב הטוב יחסית של המשק הישראלי בתקופה האחרונה – העודף בחשבון השוטף, והזרם הגדול של השקעות ישירות שנכנס למשק בתקופה האחרונה".
על רקע הטענה של היצואנים בדבר הצורך להעלות את שער הדולר ל-3.8 שקלים, ציין אביר כי כאשר החלה התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח ב-2008, היה שער הדולר 3.2 שקלים, ומדיניות הרכישות היא זו שהעלתה אותו לרמה של 3.7 שקלים. בנוסף, ציין אביר כי למדיניות של קביעת שער רצפה לשקל ושמירה עליו בכל מחיר, ישנם מחירים כבדים.
"מדיניות של רצפה של שער החליפין הפכה לפופולרית בשנים האחרונות, אחרי שננקטה בשוויץ ובצ'כיה. אבל צריך להבין שהמצב שם היה שונה מאוד משאצלנו", אמר אביר לחברי הכנסת. "אם נצטרך להכריז על שער רצפה נצטרך להתחייב לרכוש כל סכום שיידרש כדי להגן על שער זה, והמדיניות המוניטרית תהיה כפופה לשמירה על שער החליפין מבלי יכולת לפעול להשגת היעדים האחרים שלה, למשל מניעת אינפלציה. לכן, נצטרך לשקול מדיניות כזו רק בתנאי צמיחה ואינפלציה מאוד שונים מאלו שקיימים היום".
לפנייה לכתב/ת 
