ההורים התנגדו: ביהמ"ש כופה כימו' על בן 14

בית המשפט לענייני משפחה בטבריה נעתר לבקשת המדינה והורה על מתן טיפול כימותרפי לקטין בן 14, שחלה בלוקמיה לימפטית חריפה - וזאת למרות התנגדותו והתנגדות הוריו. השופטת הורת הלמשטרה לסייע באכיפת ההחלטה, במידת הצורך. במהלך הדיונים המשפטיים השתכנע אף הרופא שאותו הביאו ההורים כדי לתמוך בטענתם כי אין צורך בטיפול – כי עמדה זו שגויה.

בפסק הדין ציינה השופטת ורד ריקנטי-רוסהר כי הנער לקה במחלה לראשונה בעת שהיה כבן תשע, טופל בכימותרפיה והבריא. בחודש פברואר השנה שבה המחלה והתפרצה בגופו, והוא עבר ניתוח להסרת הגידול באשך. הרופאים ביקשו להמשיך ולטפל בו בכימותרפיה ובהקרנות, אולם ההורים והנער עצמו סירבו לכך.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

תחילת הפרשה:

• בן 14 חולה בסרטן - ההורים מסרבים לטיפול 
  

"מעדיף מוות על בית החולים"

השופטת ציינה כי סירובם של ההורים "מבוסס על שני טעמים עיקריים: האחד, אמונתם ללא סייג בכבוד הרב... אשר הורה להם להימנע מקבלת הטיפול הכימותרפי (וזאת בשונה מטיפולים קודמים בקטין, שאותם הורה להם לקיים). השני, טענתם כי משהוסר הגידול ותוצאות הבדיקות שנערכו לקטין הן תקינות - הרי שהקטין אינו חולה, וכי אין דחיפות במתן הטיפול הכימותרפי".

במהלך ההליכים המשפטיים הביעו ההורים חשש ממותו של הקטין בגלל הטיפולים, מבעיות פוריות בעתיד וכן מההשלכות הנפשיות של הטיפול הקשה. הם טענו כי קיימת תמותה של 97% בטיפולים מהסוג הזה, לעומת נתון של 5% תמותה בלבד שהציגו הרופאים.

הנער עצמו, שהביע אף הוא את דעתו, "תיאר את תקופת אשפוזו הקודמת כשהות 'בכלא' ואמר כי הוא מעדיף לשחק עם חברים, להיות בבית ולמות, מאשר להיות בבית החולים, לעבור טיפולים רפואיים ואז למות". בהזדמנות אחרת טען כי בית החולים מבקש להכריח אותו לעבור את הטיפול ללא צורך, כדי "לקבל את הכסף עבור הטיפול".

ללא טיפול - המחלה תתפרץ

השופטת דנה בארבע שאלות מרכזיות: האם הקטין בריא, כטענתו וטענת הוריו; האם יש צורך להתחיל בטיפול כימותרפי מיידי; מהם הסיכונים שאליהם ייחשף כתוצאה מהטיפולים; ואם רצונו ורצון הוריו וסירובם לטיפול בשלב זה, עולה בקנה אחד עם טובת הקטין.

בהתייחסה לבריאותו של הקטין פסקה השופטת כי אינו בריא. "תמונת המצב הרפואית הנה, למרבה הכאב והצער, חד משמעית. חרף העובדה כי הבדיקות השונות שנערכו לקטין הצביעו על ערכים תקינים, הרי שאין בהן כדי להעיד כי הקטין בריא. אמנם הגידול הוסר בשלמותו ואולם הגידול שהתגלה הנו רק הביטוי הקליני של המחלה. מחלת הלוקמיה הנה מחלה סיסטמית, הקיימת בגוף כולו – ועל סמך הידע הרפואי הקיים, לדאבון הלב, מקננת גם עתה בגופו של הקטין - והיא צפויה להתפרץ... אם לא יינתן לו טיפול כימותרפי".

בנוגע לשאלת הצורך במיידיות הטיפול, גם כאן קיבלה השופטת את עמדת הרופאים: "הוכח בפני כי מתן טיפול כימותרפי מיידי הנו הטיפול המקובל והנהוג בעולם המערבי. אין מדובר בטיפול ניסיוני... סיכויי ההחלמה של ילדים שבהם התגלה גידול מקומי בלבד ואשר קיבלו טיפול מיידי עומד על כ-80% החלמה, וזאת בהשוואה לילדים אשר איתרע מזלם וגילו את הישנות מחלתם גם במערכת העצבים המרכזית או במח העצם, ואשר סיכויי החלמתם עומדים על 40% בלבד".

בהמשך דנה השופטת בסיכונים שבטיפול, בהם עקרות וכן מצבו הנפשי הקשה של הנער. היא מציינת שורה של אמצעים שננקטו כדי שהנער יוכל להעמיד צאצאים בעתיד, אף שהטיפול עלול לגרום לעקרות בסיכוי גבוה. בנוגע למצבו הנפשי, קבעה השופטת כי על רשויות הרווחה לתמוך בקטין ובבני משפחתו במהלך ההליך.

לא רוצה לקבל טיפולים רפואיים - ואז למות. הנער החולה(צילום: זהר שחר)

"המידע שנמסר לנער שגוי"

"סירובו של הקטין לקבל את הטיפול כעת נעוץ אפוא במידע רפואי שגוי אשר נמסר לו. כן נעוץ סירובו בהעצמה בלתי נכונה של סיכוני הטיפול הכימותרפי והנתון המוטעה ולפיו טיפול כימותרפי יגרום למותו הוודאי", ציינה.

גם בהמשך, קובעת השופטת כי הצורך בטיפול מציל החיים גובר על רצונם של ההורים והקטין, ומציינת כי ההורים עצמם אמביוולנטים ושבורים בשל ההתמודדות הממושכת עם המחלה ועם ההליך המשפטי.

בסופו של דבר קובעת השופטת כי יש להיעתר לבקשת המדינה ולהורות על התחלת מתן טיפול כימותרפי מיידי לקטין. "לצד זאת אני מורה למבקש גם להעמיד לרשות הקטין ומשפחתו, באופן מיידי, מערך תמיכה רגשי ונפשי, בין בשיתוף עם המוסד הרפואי שבו הקטין צפוי לקבל את הטיפול ובין באמצעות שירותי הרווחה.

"כולי תקווה כי ההורים והקטין ישתפו פעולה עם הצוות הרפואי אשר עתיד לטפל בקטין. בהיעדר שיתוף פעולה תסייע משטרת ישראל לאכיפת הצו, ברגישות המרבית המתחייבת ממצבם הקשה של הקטין וההורים".

את פסק הדין מסיימת השופטת ריקנטי-רוסהר באיחולי החלמה לקטין.