"חלוקת כספי קק"ל - רק בהחלטת ממשלה"

לאחר שהחליט לפני כשבועיים לעצור העברה של כ-2.4 מיליארד שקל מהקרן הקיימת לישראל למשרד השיכון, פרסם היום (ג') המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, את חוות דעתו בנוגע לאופן שבו יש לחלק את הכספים שתעביר קק"ל לממשלה. ליכט מציע כי תוקם ועדת שרים שתדון באופן שבו יש לחלק את הכסף בין המשרדים השונים וקבע כי כל החלטה צריכה להיות מעוגנת בהחלטת ממשלה וכל הקצאת כספים צריכה להיעשות בתיאום עם תקציב המדינה ובשיתוף משרד האוצר.

• הקופה הקטנה של השר אריאל: מיליארדים מכספי קק"ל
  

חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה באה בעקבות עימות שפרץ בין משרדי האוצר והשיכון, לאחר שבחודש שעבר הודיע עוזרו של שר השיכון, אורי אריאל, למנכ"לי המשרדים השונים כי קק"ל מתכננת להעביר סכום של 2.5 מיליארד שקל למשרדו, בתמורה לניהול קרקעותיה ומכירתן. הכסף נועד לצורך מימון פרוייקטים לאומיים שונים ועוזר שר השיכון ביקש ממנכ"ל המשרדים להודיע לו על פרוייקטים שונים המצויים בתחום אחריותם וזקוקים למימון נוסף, על מנת שהוא יקבע במשותף עם הנהלת קק"ל את סדרי העדיפויות לחלוקת הכספים.

במשרד האוצר זעמו על המהלך, שכן ראו בו עקיפה של מנגנוני הפיקוח על קביעת סדר העדיפויות הלאומי, שמצויים בעיקר בתחום אחריותם. בעקבות פנייתם ליועץ המשפטי לממשלה, הקפיא המשנה ליועץ, אבי ליכט את המהלך.

בחוות דעתו שפורסמה היום, מותח ליכט ביקורת על המהלך וקובע כי "קק"ל נהנית מעליית מחירי הקרקע המגדילה את הכנסותיה. היא אף נהנית מהשבחת הקרקע בעקבות השקעות של המדינה. למרות זאת היא פטורה מתשלום מסים על עליית הערך ואינה שותפה שווה של המדינה בעלויות הכרוכות בהקמת התשתיות שגורמות לעליית ערך הקרקע. לכן קק"ל אינה עושה מעשה נאצל בחלוקת רווחי הקרקע חזרה לציבור. חובתה לעשות כן לשם הגשמת תכליותיה".

עוד קובע המשנה ליועץ המשפטי, כי "העברת האחריות לקביעת סדרי העדיפויות לידי קק"ל היא הפרטה של ליבת שיקול הדעת של הממשלה לידי גוף שאינו חלק מהרשות המבצעת, שאינו מפוקח ושדרך קביעת החלטותיו אינה נהירה עד תום. קושי זה מתחדד לאור העובדה שמימון הפרויקטים נעשה מהכנסות מקרקעות הלאום. קביעת מסלולים עוקפים לקביעת סדרי העדיפויות של המדינה מעוותת את תהליך קבלת ההחלטות הלאומי".

הכספים אינם יכולים לעבור ישירות לתקציב

ליכט הדגיש בחוות הדעת כי מן הראוי שהכספים שתעביר קק"ל ינותבו למשרדים השונים דרך תקציב המדינה ותחת פיקוחו של משרד האוצר. "אין מקום לכך שלצד תקציב המדינה תתנהל מעין "קופה קטנה – גדולה" אליה יהיה ניתן לגשת בכל פעם שמתעורר ויכוח תקציבי, או כאשר מבוקש לקדם פרויקטים שהממשלה במליאתה לא ראתה לנכון להקצות להם תקציב במסגרת קביעת סדרי העדיפות שלה. לכן, חלוקת כספי קק"ל ראוי שתיעשה בתיאום עם תקציב המדינה ותחת המנגנונים הקבועים בו".

בנוסף, הוא הדגיש כי "קק"ל ונושאי המשרה בה הם בעלי אינטרסים משל עצמם. גם לנושאי המשרה ולמפלגות המיוצגות בקק"ל אינטרסים שונים. מניסיון העבר עולה כי קק"ל ניסתה להתנות את העברת התקציבים בתנאים מתנאים שונים".

עם זאת, ציין ליכט כי שר השיכון ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהיו מעורבים במהלך, הבהירו לו כי קק"ל לא הציבה תנאים להקצאת הכספים. כמו כן, ציין ליכט כי המסגרת המשפטית אינה מאפשרת לקבוע כי הכסף יועבר ישירות לתקציב המדינה, באופן שיטשטש את ההבדלים בינו לבין הכנסות אחרות של המדינה.

לכן, המליץ ליכט כי תוקם ועדת שרים שתקבע את חלוקת הכסף. עם זאת, הדגיש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי כל החלטה שתתקבל צריכה להיות מעוגנת בהחלטת ממשלה רשמית, הכוללת קריטריונים ונימוקים לאופן שבו הוחלט לחלק את הכסף בין המשרדים השונים.

החלטה זו צריכה להיות שקופה לציבור ואסור שתינתן תמורה כלשהי לקק"ל או לחברים מסוימים בהנהלת קק"ל (המייצגים את סיעות הכנסת השונות בהתאם לגודלן) ויש לוודא כי החלוקה עולה בקנה אחד עם סדר העדיפויות הלאומי, כפי שהוא משתקף בחוק התקציב של אותה שנה.

שר השיכון אריאל בירך על ההמלצה: "התקציב הנוסף יאפשר מימון פרויקטים לאומיים חשובים לצד הסרת חסמים מרכזיים בדיור ואני מצפה שהפעלתו של התקציב תצא לדרך בהקדם האפשרי".