ח"כים הזהירו: שילוב חרדים בעבודה ייפגע

חברי הכנסת דרשו אמש (ב') להקפיא את שינוי הקריטריונים המתוכנן במתן סובסידיות למעונות יום - כדי לא לפגוע בהשתלבות החרדים בתעשיות ההיי-טק. מדובר בהחלטת ממשלה שנועדה דווקא לעודד את השתלבות החרדים בעבודה וקובעת שינויים בסבסוד תשלומי מעונות היום של ילדי האמהות מהמגזר, באמצעות תיקון מבחן ההכנסה של בן הזוג.

• העדפה מתקנת: קידום חרדים בשירות הציבורי
• חדש: אתר חיפוש עבודה לחרדים
• יוזמה: חרדים יוכשרו לעבוד ככבאים
  

הדרישה עלתה בדיון מיוחד ורב משתתפים שערכה ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא עידוד תעסוקת חרדים בהיי-טק. החלטת הממשלה קובעת, כי על מנת לקבל את מלוא ההשתפות שמקבלים כיום החרדים בסבסוד המעונות - יידרשו גם הבעלים לעבוד מספר מסוים של שעות בשבוע. ההחלטה מכירה בלימודים בישיבה או בכולל - אבל רק לגבי מי שקיבלו דחיית שירות מהצבא ובהתאם למתווה הגיוס החדש לתלמידי הישיבות.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) העיר כי המבחן הזה לא חל על אברכים שקבלו פטור משירות צבאי עקב גילם והם זכאים לסבסוד חלקי. ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), מי שעמדה בראש הוועדה לחוק חלוקת הנטל, ציינה שקיימות הזדמנויות רבות נוספות לשילוב חרדים בענף ההיי-טק, ועקב המחסור בידיים עובדות הממשלה מסייעת למגזר הפרטי ומקצה משאבים היכן שצריך. 

עם זאת נטען, שעדיין קיימים פערים ניכרים בין התקציב המופנה לעידוד תעסוקה והשכלה גבוהה באוכלוסייה החרדית לבין התוצאות בשטח. אשר שטרית, סגן מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, ציין שאמנם הוקצו לכך כ-200 מיליון שקל לשנה זו, לעומת 80 מיליון בשנה שעברה. עם זאת, המכרז לחלוקת הכספים טרם הושלם והתקציב מוקפא.

היו"ר גפני טען, כי בניגוד למדיניות הממשלה לשילוב החרדים בתעסוקה - התיקון המתגבש בהסדרים הקיימים של סבסוד המעונות עלול עלול למנוע מנשים רבות לצאת לעבוד. "אנחנו עוד לא יודעים מה יהיו השלכותיו של התיקון המתוכנן", אמר. "יש להמתין ולראות גם מה יהיו השלכות חוק הגיוס על הציבור החרדי ועל שילובו בשוק התעסוקה".

גפני קרא לממשלה להשהות בינתיים את יישום ההחלטה על שינוי הקריטריונים של הסבסוד ודרש ממשרד הכלכלה להציג בתוך חודשיים נתונים עדכניים לגבי העלות המשוערת של השינוי על המשפחה החרדית והשפעתו על השתלבות החרדים במעגל התעסוקה.

ח"כ מרגלית: שינוי בגישה של המגזר

הדיון נערך ביוזמת ח"כ אראל מרגלית (עבודה) - יזם היי-טק בעצמו. מרגלית הצביע על ההתפתחות החיובית שחלה בשנים האחרונות בגישת המגזר החרדי לנושא, המתבטאת בביקוש גובר לרכוש השכלה גבוהה שתאפשר השתלבות בשוק התעסוקה ובמיוחד בתעשייה המתקדמת.

מרגלית ציין כי מגמה זו בלטה תחילה בעיקר בקרב הנשים במגזר - אבל לאחרונה בולט המספר הגובר והולך גם של גברים חרדים. לדבריו, מפעלי התעשייה החלוציים בהעסקת חרדים ראו בשילובם ברכה וזכו להצלחה ורווח עסקי ואנושי. כך למשל "אינטל", המעסיקה מאות נשים וגברים מהמגזר החרדי במגוון תפקידים, מתוכם כ-150 בירושלים, מדווחת שמדובר בסיפור הצלחה שמתבטא ברווחים כלכליים ונמשך מתוך אינטרס מובהק של החברה ולא מפילנתרופיה. 

מרגלית הוסיף כי אם בראשית הדרך הועסקו חרדים וחרדיות בתפקידים זוטרים ובשכר נמוך, "היום הם מנהלים ומובילים פיתוח מוצרים וייצור באופן שמאפשר את השתקעות המפעלים בארץ ומונע את נדידתם למדינות אחרות, שבהן כוח הייצור זול יותר".

ראש עיריית בית"ר-עלית מאיר רובינשטיין, ציין את הצלחתו של מרכז ההשמה הייעודי למגזר החרדי שהוקם בבני ברק. רובינשטיין קרא להקים מרכזים דומים בערים החרדיות החדשות כמו בית"ר-עלית, מודיעין-עלית ואריאל - שבהן מרוכזים כ-170 אלף חרדים. לדבריו, חלק ניכר מהם מבקש לצאת לעבוד וזקוק לסיוע.

מצד שני, בדיון צוטטו דברים של נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג-יאיר, לפיהם העדפה מתקנת של חרדים בשוק התעסוקה עלולה לפגוע באוכלוסיות אחרות. יו"ר הוועדה גפני מחה על הציטוט, ביקש לברר אם הדברים אכן נאמרו ואם כן הודיע כי יבקש משרת המשפטים לטפל בעניין.