כך תדעו: האם אתם בסיכון לסרטן הערמונית

1. האם לכל הגברים מומלץ לעשות בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן הערמונית?

כיום אין ארגון בריאות בעולם שממליץ לעשות בדיקות סקר לסרטן הערמונית. לעומת זאת, הארגונים האורולוגיים והאונקולוגים כן ממליצים לעשות בדיקת סקר לגברים, אחרי שנותנים להם הסבר על היתרונות והחסרונות.

עוד על סרטן הערמונית:

כך מפחיתים הסיכוי לסרטן הערמונית ללא תרופות

מדענים: אכלו סויה למניעת סרטן ערמונית

חוקרים פיתחו בדיקת דם מדוייקת לאבחון סרטן ערמונית

גורמי הסיכון העיקריים לסרטן הערמונית הם סיפור משפחתי, כלומר קרוב מדרגה ראשונה שסובל מהמחלה. גם גזע הוא גורם סיכון, אך בישראל זה פחות רלוונטי. בנוסף, מי שה-PSA שלו גבוה מומלץ שייבדק, למרות שקשה לומר מה ההרה המדוייקת לכך, כי אין ערך סף נכון, ולרוב יתבססו על יותר מבדיקה אחת. ישנן גם תסמונות גנטיות שמעלות את הסיכון. התברר, למשל, שנשאות ל-BRCA (הגן שאנג'לינה ג'ולי נשאית שלו) שמגביר את הסיכון לסרטן ערמונית אלים.

בדיקת הסקר זו בדיקה דם פשוטה שמודדת את רמות ה-PSA. אנחנו יודעים ממחקרים

שנעשו שהבדיקה מורידה את הסיכון לתמותה, אבל מעלה את הסיכון לאבחון מחלה רדומה ועקב כך לטיפול מיותר במחלה שכזו. בעולם המערבי אחד מכל שישה גברים יאובחן כחולה בסרטן הערמונית, אבל אחוז התמותה הוא יחסית נמוך.

כלומר, אצל הרבה מהחולים זו מחלה שלמרות שקוראים לה סרטן, החולים בה מתים עם סרטן הערמונית ולא בגללו. החוכמה היא לאתר את קבוצת החולים שהמחלה הזו תשפיע על משך חייהם. עד היום רוב החולים, מעל 85%, מוגדרים כמחלה מוגבלת, כלומר כזו שלא יוצאת מחוץ לערמונית והיא אינה גרורתית.

2. במקרה של חשד לסרטן הערמונית, איזו בדיקה תבוצע?

ברגע שעולה חשד שגבר עלול להיות חולה בסרטן הערמונית, חשד שמתבסס על בדיקת PSA או בדיקה רקטלית, אז הוא מופנה לביופסיה. זו הדרך היחידה כרגע לאבחן בוודאות.

3. אם התקבלה תשובה חיובית, מה יש לעשות?

כאשר מדברים על סרטן הערמונית ישנן שלוש דרגות סיכון: גבוהה, בינונית ונמוכה, כאשר הכוונה בסיכון הוא פיתוח של מחלה גרורתית ותמותה. עד היום חילקנו באופן קליני לחלוטין את הקבוצות האלה, בהסתמך על שלושה פרמטרים: רמות ה-PSA, ביופסיה וגליסון (רמת האגרסיביות של המחלה כפי שהיא נראית בביופסיה) והבדיקה הרקטלית. בלי הביופסיה אי אפשר לאבחן חולה.

כאשר מדובר על דרגת הסיכון הבינונית והגבוהה אין ויכוח לגבי הצורך בטיפול. לעומת זאת, כיום אנחנו יודעים שכאשר יש סרטן ערמונית ברמה נמוכה אפשר לעקוב אחר החולים הללו, ולא לטפל בהם. אם הטיפול היה פשוט ודאי היינו מטפלים בכולם, אבל לטיפול בסרטן הערמונית תמיד יהיו השלכות על החולה. לכן, אם המחלה לא תשפיע על חיי המטופל חבל לטפל בה והוא ממשיך בחייו, כאשר הוא מבצע ביקורת בכל תקופת זמן.

5. ומהו הטיפול במקרה של סרטן ערמונית בסיכון בינוני או גבוה?

הטיפול הוא כירורגי או קרינתי, שיכול להיות פנימי או חיצוני, וההחלטה אילו מהשניים לבצע נעשית בהתאם להערכת הסיכון. לפני הטיפול יבוצע CT או מיפוי עצמות, אך יעשו זאת רק למי שבסיכון בינוני או גבוה, על מנת לברר האם מדובר במחלה מפושטת. בנוסף, אחרי הניתוח מקובל לעקוב אחרי רמות ה-PSA כדי לבדוק אם יש סימנים למחלה, על מנת לוודא שוב שאין גרורות.

6. מהן הבדיקות הגנטיות החדשות ולמי מומלץ לבצען?

היום יש לנו כלי נוסף בהחלטה האם לטפל בסרטן הערמונית או להשאיר את החולה

במעקב בלבד, ואלו הבדיקות הגנטיות. הבדיקה הגנטית בודקת את הסיכון הגנטי, בתוך ה-DNA, לרמת האלימות של המחלה. לוקחים את הביופסיה שכבר נעשתה, שולחים למעבדה ושם נותנים לה מעין ציון, שמורכב מבדיקה של 17 גנים שונים. אותו "ציון" מרמז עד כמה המחלה האלימה. עם זה יושבים עם האורולוג או הרופא המטפל ומחליטים מה עושים.

7. מה עושים במקרה של ביופסיה שלילית?

ישנה בדיקה גנטית נוספת, שמיועדת לגברים שעברו ביופסיה וקיבלו תשובה שלילית, אך התשובה אינה בהכרח נכונה כיוון שייתכן כי המחט בה נעשה שימוש בבדיקה "פספסה" את התאים הסרטניים. ידוע כיום שכאשר מבצעים ביופסיה שנייה, אצל כ-25% מהנבדקים נמצא תאים סרטניים. הבדיקה הגנטית נותנת תשובה לאותם גברים שלמרות התשובה השלילית יש חשד קליני שהם חולים בסרטן ונותנת מענה, לחולה ולרופא, האם כדאי לחזור על הביופסיה או לא.

8. מה עלותן של הבדיקות הללו?

מדובר בבדיקה חדשה בארץ וקופות החולים לא ממנות אותה. למי שיש ביטוח פרטי היא ממומנת, לפחות חלקית. הבדיקה מתבצעת בארץ ונשלחת למעבדה בחו"ל. התשובה מתקבלת תוך שבועיים ואין שום בעיה לדחות את קבלת ההחלטה לזמן שכזה.

הכותב הוא רופא בכיר, מחלקה אורולוגית, בית החולים בלינסון והמרכז לסרטן דוידוף