שתף קטע נבחר

shutterstock

החלום של דנה: איך הצליחה לרזות 56 ק"ג?

כשדנה סגל מקרית ים הרגישה עייפה וכואבת בגיל 28, היא הבינה שלמשקל יש תפקיד מרכזי בכך. היא הצטרפה לקבוצת הרזיה, הצליחה להשיל 56 ק"ג ושינתה את חייה לחלוטין. היום היא אומרת: "השינוי הכי משמעותי עבורי היה ללכת לים בבגד הים, זו הייתה המטרה שלי"

דנה סגל הייתה בתקופה של מעבר, בין עבודות, בין לימודים וזו הייתה התחלת השינוי. "אנשים שמנים חוויה רגעים קשים כל יום, בין השאר, לקום בבוקר עם המחשבה על הקושי להתלבש ולאחר מכן לעמוד מול הארון ואין יותר מדי אופציות", היא מסבירה.

  

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

"לא ידעתי מה לעשות ומאיפה להתחיל, בדיוק עזבתי מקום עבודה כך שהיה זמן פנוי, והייתי לקראת סיום של תואר שני. שקלתי אז 130 ק"ג וחשבתי לעצמי, איך אני מנצלת את הזמן הזה הכי טוב. קמתי בוקר והחלטתי שאני פשוט מתחילה דיאטה ונותנת לעצמי צ'אנס לשינוי בחיי", הא נזכרת.

 

דנה בת ה-30 מקרית ים, הרגישה שהיא חייבת לעשות שינוי. "הרגשתי מבחינה פיזית שאני לא במצב טוב, לא היה לי כוח והייתי עייפה ועצבנית כל הזמן. כאב לי בכל מקום והרגשתי שאני זקנה למרות שהייתי בת 28. גם מבחינה נפשית, הרגשתי בלתי נסבלת ושלא כיף להיות איתי. הרגשתי בשפל, והבנתי שאם אני לא אעשה משהו אני פוגעת בעצמי, בזוגיות שלי ובמשפחה שלי".

 

עוד כתבות דיאטה מעוררות השראה

צפו: איך הילה הצליחה לרזות 56 ק"ג בשנה?

המטרה של ליאור כלפון: בטן שטוחה בחודשיים

"בזבזתי 40 שנה להיות שמן". השינוי של משה

 

היא אומרת שהיא תמיד הייתה מלאה. "הייתי ילדה מלאה גבוהה, ראש מעל כולם", מספרת דנה בת ה-30 מקרית ים. והבעיה היחידה לדבריה, הייתה שהיא לא יכלה ללבוש מה שרצתה.

 

היא מדגישה את התפקיד המשמעותי של משפחתה במצבה הגופני. אימא רזה, אבא מלא ואח שהיה שמן ורזה במהלך השנים. "בזמן הצבא התחלתי לעלות במשקל. חייתי בהכחשה שהכול בסדר, ולא נשקלתי. עם הזמן, התחלתי להתעצל לוותר על הספורט, אבל אף פעם לא ויתרתי על אוכל".

  

דנה סגל. "באתי לקבוצת ההרזיה ממוקדת מטרה" ( ) ( )
דנה סגל. "באתי לקבוצת ההרזיה ממוקדת מטרה"( )

 

"חששתי מה יגידו בקבוצה"

היא החליטה לפנות לשומרי משקל כדי להתחיל בתהליך ההרזיה. "זו לא פעם ראשונה שאני בקבוצת הרזיה", היא מספרת, "כשהחלטתי הפעם את הדיאטה ליווה אותי החשש מפני כישלון. הרגשתי שאני כל כך שמנה וחשבתי לעצמי איך אני אצליח? הרגשתי פיזית רע, הגעתי עם מימדים עצומים וחששתי מה יגידו בקבוצה.  

 

"לאחר חצי שנה של פעילות בקבוצה הבנתי שהתנהלות שם לא בשבילי ואת כל זה ליווה משבר נפשי ועמוק שחוויתי. המשבר הוביל באופן מיידי לעלייה נוספת במשקל ולהחלטה מיידית מבחינתי להגיד די. ואז החלטתי לנסות שוב".

 

היא נזכרת ביום הראשון שבו הגיעה לסדנה. "ביום הראשון שהגעתי לקבוצת רעדו לי הברכיים אך עם זאת באתי ממוקדת מטרה, ממש כמו לקראת מבצע צבאי והבטחתי קבל עם ועדה לאכול מנות קטנות יותר, לקנות בגד חדש, ליהנות מאוכל טעים ומהתהליך עצמו, והירידה פשוט הגיע מעצמה.

 

"יש לי תפריטים מגוונים, בריאים ומאוזנים, קיבלתי כלים לשינוי החשיבה והרגלי החיים ואכילה שהעניקו לי תוצאות טובות כבר בתחילת הדרך. ידעתי שאני עושה הכל לפי הספר, לפי המדידות ובשיא המקצועיות וההתמדה".

  

מה השתנה הפעם?

"למדתי לא לפחד מהאוכל, ואפילו לא להתבייש לבוא בדרישות גם שאני אוכלת בחוץ. אם אני הולכת להתארח זו לא בושה לשאול מה יהיה ואם אפשר להביא משהו כדי שלא יהיה מצב שאין לי מה לאכול".

 

היא מספרת כי כשהיא יוצאת היום עם חברים לבית קפה, "אני מביאה לחם קל מהבית וככה אני יכולה להתפנק עם סלט טוב. גם הספורט הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי. התחלתי בחצי שעה הליכות ועברתי בהדרגה לשעה וחצי, ולאחר עבודה קשה הגעתי למשקל שהצבתי לעצמי".

  

מה החלק הכי קשה בתהליך?

"היו כמה פעמים שהירידה במשקל נעצרה, אבל רוב הפעמים ירדתי כי באמת עשיתי שינוי בכל אורח החיים, והלכתי עם זה עד הסוף. מבחינתי, השינוי הכי משמעותי זה ללכת לים בבגד הים, זו הייתה המטרה שלי.

 

"החלום שלי היה להיכנס לחנות בגדים ולא ללכת ישר למידה הכי גדולה, זו חווית קנייה אחרת לגמרי. גם עכשיו כשאני בהריון, אני ממשיכה להגיע ולרשום את החריגות, ויש חריגות אבל זה שאני מגיעה לקבוצה עוזר לי למתן את העלייה במשקל".

 

עצות הדיאטה של דנה

לא לפחד מהשינוי. "פשוט להתחיל את הצעד הראשון, חייבים להתייחס לזה במקצועיות מקסימלית ולהבין שמדובר בתהליך חיוני ובריא שצריך זמן. חשוב מאד לקחת בחשבון שלא תמיד תהיה ירידה במשקל, אבל צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה".

 

חשיבה חיובית. "חייבים להסתכל לאחור ולראות את מה שכן הצליח, מה כבר השגת ולפרגן לעצמך. הפן הנפשי משחק פה תפקיד מאד חשוב. חשיבה חיובית גורמת לעשות דברים חיוביים שעוזרים".

 

לנצל את היתרונות של הקבוצה. "אני באופן אישי יצרתי לי חברי נפש אמיתיים בקבוצה. זו תמיכה שממלאת אותי ויוצרת מחויבות גדולה ולכן אני כמעט ולא מעזה לוותר על אף מפגש של הקבוצה. המפגשים האלה הם כמו סוללה שטוענת אותי כל פעם מחדש".

  



 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"אף פעם לא ויתרתי על אוכל". דנה סגל
ד"ר רק שאלה
מומלצים