שתף קטע נבחר

 

גלגול אחריות בנושא אבטחת מתקני הגז

אסדות הקידוח והפקת הגז הטבעי של ישראל, עדיין מקבלות הגנה ביטחונית חלקית למרות איומי הפיגועים המידיים מצד ארגוני טרור. זאת עקב פיגור של שנתיים בלוח הזמנים שתוכנן להיערכות מערכת הביטחון. הדבקת הפיגור היא משימה מורכבת ועלולה להימשך יותר משנה, בהשקעה של מיליארדי שקלים

אסדות הגז מאובטחות באופן חלקי. זו תמונת המצב שהוצגה היום (ד') בפני הוועדה לביקורת המדינה בדיון מעקב אחר יישום ההיערכות בעקבות דו"ח של מבקר המדינה שהצביע על הפיגור לפני יותר משנה.

 

כתבות נוספות בערוץ קיימות וכלכלה ירוקה של ynet:

מחזור בפח הכתום: קפיצה של מאות אחוזים

לאחר עשרות שנים: מעיין שהתייבש שב לחיים

להיט בבני ברק: חשמל על גג בית הכנסת

 

 "היינו יכולים להיות היום במקום אחר לו התקבלו ההחלטות מוקדם יותר", אמר בדיון נציג משרד המבקר. "היה ראוי שעבודת המטה תהיה יותר קצרה, נוכח החשיבות האסטרטגית הגדולה של המתקנים שהם יעד ביטחוני רגיש וכל פגיעה בהם עלולה לשבש את תפקוד המשק".

 

יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) התריע ש"אנחנו עלולים להתעורר יום אחד כדי להיווכח שנרדמנו בשמירה, כשאמצעי הביטחון למניעת הסיכונים מוגבלים בהתחשב באיומים". נציגי מערכת הביטחון הגיבו שיכולת ההגנה אותה מספק צה"ל בכלים הקיימים "אמנם חלקית, אבל בינתיים סבירה בהתחשב בכמות המתקנים הקטנה יחסית".

 

המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) אבריאל בר-יוסף, שביצעה את עבודת המטה, אמר שניתן לקצר את השלמת ההיערכות בקבלת סיוע ממדינה זרה. "אנחנו במאמץ לחתום בהקדם על הסכם הסיוע עם אותה מדינה ומצפים לתשובתה בתוך שבועיים-שלושה. ללא הסכם נצטרך לצאת למכרז בינלאומי שרק הוא עצמו יארך לפחות שנה, מלבד זמן בניית הכלים", אמר בר-יוסף.

 

בר-יוסף קיבל בהבנה את ביקורת המבקר אבל ציין כי עבודת המטה שהחלה ב-2010 גילתה מיד שמדובר "בעולם חדש בשבילנו ובפרויקט משמעותי ויקר. זאת לא הגנה נקודתית על המתקנים, אלא הגנה מסביב לשעון של מרחב המים הכלכליים של ישראל. שטח גדול משטח המדינה המחייב אמצעים וכלים בתקציב לא פשוט שיינתן מחוץ למסגרת תקציב הביטחון".

 

בר-יוסף אמר כי במשך הזמן התגבשה חלוקת אחריות, כך שההגנה הישירה על המתקנים תהיה באחריות חברות ההפקה, ברדיוס של 500 מטר מכל אסדה בסיוע חברות אבטחה פרטיות, ואחריות צה"ל תהיה על כל מרחב המים הכלכליים.

 

"לאורך כל עבודת המטה פעלנו במטרה להוזיל את העלויות והלכנו על המינימום ההכרחי כדי לשפר את ההגנה הקיימת במקסימום האפשרי. בקטע הזה מגיע צל'ש לאוצר ולמשרד הביטחון".

 

הגרמנים יסייעו

ל-ynet נודע כי המדינה הזרה עמה מתנהל המשא ומתן לסיוע היא גרמניה והכלים העיקריים הנדרשים הם בעיקר ספינות טילים (סטי"לים). נציג האוצר אישר ש"אין כרגע מגבלה תקציבית על בסיס החלטה של הקבינט המדיני-ביטחוני. בינתיים הפרויקט המיוחד לא מטיל עומס על תקציב הביטחון השוטף ובתקציב 2015 כבר נקבע לו המתווה המתאים"

 

בדיון סוכם שצה"ל, באמצעות חיל הים, הוא הגורם המקצועי המנחה אשר מתאם את כל הגורמים השותפים לפרויקט. קשיי התיאום שנחשפו בדיון נובעים מהתנגדות של אחת מחברות ההפקה לדרישת משרד הכלכלה להכריז על המתקנים כ"מפעל חיוני" - מהלך שיביא לריתוקם של העובדים ובעיקר המאבטחים בשעת חירום.

 

נציג המשרד אמר שללא הסכמה תידרש אכיפת חוקי החירום על החברות כדי להבטיח את ריתוק העובדים. נציגי החברות לא נכחו בדיון ולא היה מי שיגיב מטעמן על הטענות. בכיר בחיל הים קיווה כי הבעיה תוסדר עד סוף השנה.

 

לוועדה נמסר כי ההגנה הימית תחייב גם תיקוני חקיקה שונים, והיערכות גם לאפשרות שייגרם מפגע סביבתי של זיהום הים כתוצאה מפגיעה ישירה בבאר או צינור נפט.

 

בסיכום התבקשו נציגי מערכת הביטחון ומשרדי הממשלה להעביר לוועדה דיווח שוטף על התקדמות הליכי ההיערכות ועל קשיים שהיא תנסה לגשר עליהם. היו"ר כהן אמר כי על עניינים מסווגים הם יוכלו לדווח לוועדת המשנה החסויה לענייני חוץ וביטחון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים