דיני משמעת: מדריך לעובד שהסתבך
הרשעה בדין משמעתי במקום העבודה, חושפת עובדים לעונשים כמו נזיפה, העברה לתפקיד אחר, קנות ואף פיטורים תוך שלילת פיצויים. מה חשוב לדעת וכיצד אפשר להתגונן? מדריך
אדם בן 40, שעבד 12 שנים כאיש מכירות במפעל טכנולוגי לייצור שבבים, מצא את עצמו עומד לדין משמעתי מול מנהליו בעקבות תקרית לא נעימה עם לקוח. זה נפל עליו כרעם ביום בהיר, מבלי שידע במה פשע ואיך להתנהל. הסתבר, שהוא עבר על "קוד אתי" או "נהלים מקובלים" בארגון, וכעת מרחפת מעליו עננת פיטורין.
לא מדובר במקרה נדיר בעולם העבודה - עמידה לדין משמעתי במקום העבודה הוא נושא משפטי חשוב ורגיש, שכמעט אינו מוכר לציבור. עובדים רבים נחשפים אליו רק כשקורה משהו ואז הם נבוכים, חוששים ומלאי שאלות. לעתים, אירועים מהסוג הזה נחווים כטראומה של ממש. לפניכם שאלות ותשובות בנושא.
מה הוא אותו "דין משמעתי"?
דין משמעתי הוא הליך פורמאלי בו מבוררת אשמת עובד החשוד בהפרת תקנות, נהלים או כללים הנהוגים בארגון בו הוא מועסק. לא מדובר בהליך משפטי אזרחי והוא מתנהל, על פי רוב, על ידי מי שהוסמך לכך בידי הארגון והוא זה שגם ימליץ על דרך הענישה.
לעמידה לדין משמעתי יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת לגבי עתידו של העובד במקום העבודה ולעיתים אף יותר מכך על זכויותיו הפנסיוניות או על אפשרויות תעסוקה בעתיד.
באילו נסיבות מעסיק יכול להעמיד עובד לדין משמעתי?
מותר להעמיד עובד לדין משמעתי בכל מצב בו לא פעל לפי המקובל במקום העבודה, בין אם בפן האתי או ההתנהגותי, או אם פעל שלא בהתאם לסדרי העבודה, או אם נהג בדרך שיש בה משום "להכתים" את שמו של המעסיק ולפגוע בשמו הטוב.
בנוסף לכך, גם הרשעה בעבירה פלילית, שבוצעה מחוץ למקום העבודה ומחוץ לשעות העבודה ובמסגרת הזמן הפנוי של העובד – עלולה אף היא להיות עילה לדין משמעתי. לדוגמה: עובד שהורשע בהליך פלילי בעבירת הטרדה מינית שהתבצעה מחוץ לעבודה או אלימות במשפחה.
האם העובד יכול להתנגד לעמידה לדין משמעתי?
בחלק מהמקומות, בעיקר במקומות עבודה ציבוריים, קיימת אפשרות לשימוע טרם הליך משמעתי. זהו הליך, שאיננו נפוץ ובמקומות אלו היכולת של העובד להתנגד לקיומו של הליך משמעתי הינה קלושה. הדרך שיש בפני העובד להתמודד עם ההליך המשמעתי הינה להתייצב לדיון בעניינו ולהוכיח את חפותו.
האם עמידה לדין משמעתי מהווה עילת פיטורים?
פיטורי עובד בעקבות הליך משמעתי הינה אחת התוצאות הקיצוניות של ההליך המשמעתי. כלומר, פיטורים הינם תוצאה של הליך ולא יכולים להיגרם אך ורק בשל עצם ההעמדה לדין משמעתי, שכן במהלך ההליך המשמעתי עומדת לעובד חזקת חפות כמו בהליך הפלילי.
האם יש צורך להצטייד בעורך דין לצורך עמידה לדין משמעתי?
מומלץ מאוד להצטייד בעורך דין אשר מכיר ובקיא בדין המשמעתי ובדיני העבודה הנהוגים. אחד החששות העיקריים העומדים בפני עובד בהליך המשמעתי הוא קיומה של חוסר התאמה בין המעשה לעונש. כמו כן, חשוב להקפיד על תקינות ההליך המשמעתי ושמירה על יכולתו של העובד להתגונן מפני ההאשמות המופנות אליו. בשרות הציבורי, לעיתים, ישנה אפשרות לקבלת סיוע של סנגור שיועמד לרשות העובד או הקצבה של סכום שיוקצה לצורך תשלום עבור ייצוג משפטי פרטי.
אם הורשעתי בדין משמעתי האם ישנה אפשרות לערער על ההחלטה?
בשרות המדינה וברשויות המקומיות בית הדין למשמעת הינו בית דין סטטוטורי אשר ערכאת הערעור עליו הינה בית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לעניינים פליליים).
במקומות עבודה מאורגנים בהם קיים תקנון משמעת מסודר, בחלק מן המקרים קיימת אפשרות ערעור פנימית על הליך משמעתי. בכל מקרה ניתן לפנות גם לבית הדין לעבודה אשר יבחן את תקינות וסבירות ההליך המשמעתי בעיניים מנהליות.
מה העונש שעובד יכול לקבל במקרה והורשע בהליך משמעתי?
עובד המורשע בדין המשמעתי צפוי לעונש אשר נע בין התראה, נזיפה, העברה מתפקיד לתפקיד אחר או למקום אחר, הורדה בדרגה, עונש כספי ועד לפיטורים. במקרים חמורים העובד יכול להיות צפוי לפיטורים תוך שלילת תשלום פיצויי הפיטורים במלואם או חלקם.
במגזר הציבורי קיימת גם האפשרות לפגוע בזכויות הפנסיה שנצברו לעובד במהלך שנות עבודתו – זהו עונש קיצוני וחמור. כמו כן קיימת גם האפשרות לשלול מהעובד אפשרות העסקה בשירות המדינה או ברשות מקומית לפרק זמן מסוים או לצמיתות.
איך כדאי להתמודד מבחינה משפטית עם סיטואציה מורכבת ומאיימת כזו אם נוצרה ומה ההמלצות לעובד ביחס לדין המשמעתי?
החוקים או ההסכמים הקיבוציים במקומות העבודה הקובעים מתי ייחשב מעשה מסוים כעבירה משמעתית מותירים מקום לפרשנות ומאפשרים למגוון רחב ולסוגים רבים של התנהגויות או מחדלים להיחשב לעבירות משמעתיות.
הסכנה הגדולה הקיימת בהליכים משמעתיים טמונה בכך שמרבית העובדים אינם מודעים למשמעות ההליכים המשמעתיים ולנזקים שהם עשויים לסבול בגינם, נזקים שלעיתים עולים על הנזקים הבאים בעקבות הרשעה בהליכים פליליים למשל.
חשוב להבין כי העובד זכאי לדעת מהן ההאשמות העומדות כנגדו מהם הראיות כנגדו ולדעת מתי ייערך דיון בעניינו, מראש ובזמן סביר שאפשר להיערך. העובד זכאי לעיין ולצלם את כל חומר החקירה בעניינו כדי שיוכל להעמיד את הגנתו כראוי וכן להביא ראיות לתמיכה בגרסתו.
לעיתים עובדים מגיעים לבתי דין המשמעתיים ללא ייצוג מקצועי כשהם אינם מבינים כי מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין ואשר בעקבותיו ניתן לקנוס אותם, להעביר אותם מתפקידם, לפטר אותם ואפילו לשלול את גמלתם העתידית. לכן, כאמור, מומלץ להצטייד בעורך דין אשר מכיר את הדין המשמעתי לצורך הגנת העובד באופן מיטבי בהליך משמעתי.
עו"ד גיא מדמוני-לנדאו , הוא מומחה לדיני משמעת ממשרד עו"ד נעמי לנדאו ושות'
לפנייה לכתב/ת 
