ימאהה דילייט 125 - תענוג (ופיצי) של קטנוע

נתחיל בשורה התחתונה, ונדלג ברשותכם על כל ההקדמות הקלישאתיות. אז ככה. ימאהה דילייט 125 ראוי לשמו. סוג של תענוג מוטורי, בדרך כלל. הוא קטנוע קטן (שלא לומר קטנטן, או ממש קטנצ'יק), עם עיצוב חמוד שמעניק לרוכב או הרוכבת פתרון תחבורה בסיסי, נוח וזול יחסית, ובצד החווייתי מצליח בכל זאת, למרות שהוא כל-כך קומפקטי (כבר הזכרתי כמה הוא זעיר?), לגרום לחיוך בתוך העיר. וגם, אסור לשכוח, הוא נוח להשתחלויות במרווחים בהם לא הייתם מעזים לעבור עם אופניים. והוא ממש קטן.

מי זה - ימאהה דילייט 125

כמה עולה - 14 אלף שקל

איזה מנוע - צילינדר אחד, 114 סמ"ק

כמה נוסע - לא מהר

כמה שוקל - לא הרבה

ומכיוון שאנחנו כאן בלי טיפת בולשיט כרגע, חשוב לזכור שהוא בפירוש לא מתאים לכל אחד. טוב, ואחת גם. עם כל המטר ועוד קצת - כולל נעלי עבודה או מגפיים – שהעניק לי ה-DNA הפרטי, ומשקל חצי-נוצה בהתאם, היה לי עליו נוח ונעים. אבל אין ספק שבעלי מידות גדולות יותר, משני המינים, ירגישו עליו פחות נוח. הרבה פחות. בואו בעצם נגדיר את זה בלי טיפת פוליטיקלי קורקט: הוא מיועד לבני אנוש קטנים. מאד.

ויש עוד כמה הערות שקשורות לגודל ולמשקל (98 ק"ג) הכלי, ובמקרה שלי - שכנראה די מאפיין את קהל היעד – גם למשקל המונח עליו. משאיות כבדות או אפילו טנדרים גדולים בצירי תנועה מהירים בתוך העיר, אזור ה-70 קמ"ש? לא נעים. הכלי הפצפון מתנדנד כאילו מדובר היה בסופת הוריקן בינונית. ועוד לא הזכרתי את ההתעלמות המופגנת והבוז המביך שרוחשים לו נהגי אוטובוסים, או את אחד מעמיתי שברך אותי על רכישת אופניים חשמליים ממש מגניבים.

ואפרופו אופניים. הדילייט קליל באופן נדיר, ומייצר לעיתים תחושת אי שייכות על הכביש הציבורי. לקטנוע המסוים שהגיע אלינו למבחן, היו גם בעיות התנעה משונות, תוך כדי פליטת שיעולי מחאה בבוקר כאחרון המעשנים הכבדים. תא אחסון? קסדה גדולה לא תכנס שם. החלל מעוצב באופן תמוה, שפוגע ישירות בשימושיות ומנטרל את אחד היתרונות האדירים של קטנוע לעומת אופנוע למשל.

אז מה היה לנו שם? קטנוע פיצי נוח לקטנים, לא שימושי מדי אבל חביב ועליז. וזהו. בשבילי הוא ראוי, עבור רוכבים קצת יותר גדולים – הוא מיותר.