המבחן הגדול של ניימאר
200 מיליון איש מחכים שכוכב נבחרת ברזיל ישכיח את הצרות במדינה ויביא להם את גביע העולם. השאלה היא האם החלוץ בן ה-22 יצליח לעמוד בציפיות ובלחץ גדול יותר מזה שרונאלדו קרס תחתיו ב-1998. הערב (23:00) מול קרואטיה בפתיחת המונדיאל, מספר 10 ינסה להוכיח לכל העולם מה הוא שווה
- מונדיאל 2014 - היכנסו לעמוד המיוחד של ynet ספורט
- פנטזי מונדיאל 2014 -
הרכיבו את נבחרת החלומות שלכם לברזיל ותוכלו לזכות בפרסים
רוברטו קרלוס, חברו לחדר של רונאלדו, צעק בבהלה. אדמונדו ששהה בחדר הסמוך, שמע אותו והחל לרוץ ברחבי המסדרון אחוז פאניקה כשהוא דופק על הדלתות בזו אחר זו בניסיון להזעיק עזרה, וסזאר סמפאיו מנע מ"אל פנומנו" לבלוע את הלשון ולהיחנק.
"נראה שזה נמשך 30 או 40 שניות", נזכר רונאלדו, שפשוט נרדם לאחר מכן בזמן שחבריו ההמומים חששו לחייו. אחרי שהוא התעורר – בזמן שהנבחרת עשתה את דרכה לסטאד דה פראנס – החלוץ נשלח לבדיקות לפני שהצטרף לחבריו באצטדיון. הוא הוצא מההרכב שפורסם 72 דקות לפני שריקת הפתיחה לטובת אדמונדו, אבל חצי שעה לפני תחילת המשחק, "החיה" שב לספסל ו"אל פנומנו" ל-11.
על המגרש עצמו רונאלדו נראה כמו הצל של עצמו, התקשה להציג את יכולתו הרגילה וברזיל הובסה 3:0 על-ידי צרפת. מה קרה לו לפני הגמר ומה גרם להתקף? אף אחד לא באמת יודע - אפילו היום, אבל תיאוריות יש בשפע: החל מטיפול לא נכון בברכו, התקף חרדה, התמוטטות עצבים ומשבר זוגיות, ועד מעורבות של "נייק" בהחזרתו של החלוץ להרכב ואפילו מכירת משחק של הברזילאים לפיפ"א עבור 23 מיליון דולר בתמורה להפסד בגמר, הגרלה נוחה במונדיאל 2002 ואירוח הטורניר בעשור הבא.
אבל יש דבר אחד שעליו יש הסכמה גורפת: רונאלדו עמד אז בפני לחץ עצום. הוא היה שחקן השנה ב-1996 וב-1997, נחשב לטוב ביותר בעולם בפער ניכר, נהנה מחוזי פרסום אדירים וסחב את ברזיל לגמר עם שערים מול צ'ילה והולנד בשלבי הנוק-אאוט. רמת הציפיות ממנו להביא את גביע העולם לברזיל בפעם השנייה ברציפות הייתה פסיכית. "הוא חשש ממה שעתיד לקרות ולא הפסיק לבכות", סיפר רוברטו קרלוס, "והוא היה בסך-הכל בן 21".
4 שנים לאחר מכן, רונאלדו השאיר את גמר 1998 מאחור, כבש 8 שערים – כולל צמד בגמר מול גרמניה (0:2) – וסחף את ברזיל לזכייה במונדיאל, האחרון שלה עד היום. עכשיו, 12 שנים אחרי, כשהם מארחים את המשחקים, במולדת הסמבה חולמים להניף את הגביע השישי שלהם. גם הפעם יש להם סופרסטאר צעיר – ניימאר – ובאופן די הזוי, הוא ייאלץ להתמודד עם לחץ גדול יותר מאשר רונאלדו קרס תחתיו באותו יום מסתורי בפריז.
יותר קשה מהמשימה של פלה
חלוץ ברצלונה מגיע למונדיאל הראשון שלו כשהוא נושא את תקוותיהם של 200 מיליון ברזילאים על כתפיו הצנומות, וזה כשהוא רק בן 22. אמנם בגיל הזה לפלה היו כבר שני גביעי עולם, אבל בטורניר השני שלו הוא נפצע בשלב מוקדם, ובראשון – לא היה הכוכב העיקרי. "כשאני נסעתי לשבדיה ב-1958, היו בנבחרת שחקנים גדולים כמו ז'ילמאר, נילטון סאנטוס, זגאלו ודידי", הוא אמר, "אני הייתי שחקן משני. עם ניימאר זה אחרת לגמרי. זה המונדיאל הראשון שלו ומוטלת עליו אחריות עצומה".
מספיק היה לראות איך מדינה שלמה עצרה את נשימתה ביום שני כשניימאר נפצע קלות באימון הנבחרת, שהועבר בשידור ישיר בטלוויזיה הברזילאית – כדי להבין את המשמעות שלו. "הוא יכול לגרום לברזילאים לרקוד ברחובות", כתב שחקן העבר של הנבחרת, זיקו, בטור שלו ב"גארדיאן". וזה בדיוק מה שהמונדיאל הזה עבור האוהדים – חלקם לפחות: הזדמנות טובה לשכוח קצת מהצרות.
הרגע שגרם למדינה שלמה להחסיר פעימה
ההכנות לטורניר, כרגיל בברזיל, הושלמו רק ברגע האחרון והובילו לגל הפגנות גדול מימדים נגד האירוח הטורניר, שהגיע לשיא בגביע הקונפדרציות לפני שנה, אז יצאו לרחובות יותר ממיליון אנשים. מורים, נהגי אוטובוס ורכבות שבתו כמחאה נגד קיום המונדיאל, שעלה למדינה 11 מיליארד דולר. הטענה המרכזית של המוחים היא שמדינה, בה חסרים תשתיות, בתי ספר, בתי חולים וטיפול מספק בפשיעה, צריכה הרבה דברים, אבל מונדיאל הוא לא אחד מהם. למעשה, רק 52% מהאזרחים היו בעד אירוח המשחקים וללא מעט מקומיים אין שום כוונה לבקר באצטדיונים בחודש הקרוב.
כל זה יזוז קצת הצידה, זמנית כמובן, החל משריקת הפתיחה בארנה דה סאו פאולו לטובת ההצלחה של הנבחרת, אבל כישלון בטורניר – כל דבר שהוא לא זכייה במונדיאל – יחזיר את האוהדים לבעיות היומיומיות. הנפת גביע של תיאגו סילבה ב-13 ביולי, לעומת זאת, תהיה יריית הפתיחה לקרנבל. וכדי שזה יקרה, ניימאר צריך לעמוד בכל הלחץ הזה, לשחק כדורגל, ולשחק טוב.
למה הברזילאים נגד אירוח המונדיאל?
למונדיאל, הוא מגיע אחרי עונתו הראשונה מחוץ לברזיל, וגם לו היו את הבעיות שלו. הוא עבר לבארסה אחרי אחת העסקאות המסובכות ביותר שנראו בכדורגל העולמי בשנים האחרונות. הקטאלונים דיווחו ששילמו תמורת ניימאר 57 מיליון יורו, אבל אחרי שהתגלו אי סדרים כספיים בהעברתו שגרמו לנשיא סנדרו רוסל, להתפטר – התברר שהסכום מגיע לכמעט 90 מיליון. לתג המחיר הגבוה התווספו גם עימות בין אביו של ניימאר להנהלת סאנטוס וחשיפה שהמועדון קיבל פחות כסף (17 מיליון) מאשר אביו של החלוץ (40).
רק בחודש שעבר, נשיא סאנטוס בעבר, לואיס אלבארו דה אוליביירה ריביירו, שפך אור על עסקת ההעברה של ניימאר, ואיך לומר בעדינות – לא ממש נשאר חייב. "בארסה שילמה גם על אורגיה של ניימאר האב בלונדון", הוא אמר, "אבא שלו שקרן, הוא רק חושב על הכסף. הוא הרוויח מיליון יורו בחודש, הייתה לו יאכטה ושני בתים בחוף של סאו פאולו, אבל הוא אף פעם לא שילם על קפה כשנפגשנו. חשבתי שאביו של ניימאר היה חבר שלי, אבל אם הייתי נתקל בו היום עם הרכב שלי, יכול להיות שהייתי לוחץ על דוושת הגז".
מעבר לכל זה, ניימאר גם סבל משתי פציעות שהקשו עליו לייצר מומנטום לאורך זמן וההיעדרות של מסי מנעה מהם לשתף פעולה ביחד לאורך זמן. הברזילאי אף ספג ביקורות על נטייתו להתמודד עם החולשה הפיזית שלו ע"י נפילות – משהו שהוא מיתן עם הזמן – אבל בכל זאת הייתה לו עונה לא רעה. הוא הופיע ב-41 משחקים במדי בארסה, בהם בישל 15 שערים וכבש עוד 15. אחד מהם – מול אתלטיקו מדריד – סידר לקטאלונים את התואר הראשון והיחיד שלהם בעונה החולפת, הסופרקופה הספרדי, ושער נוסף הוא הבקיע בקלאסיקו (1:2), בו גם בישל לאלכסיס סאנצ'ס.
"צריך לזכור שזו הייתה השנה הראשונה שלו באירופה, ולא קל להתחיל את המעבר הזה בספרד", אומר דני אלבס, שמשחק במדינה ב-12 השנים האחרונות, "בנוסף, לבארסה יש סגנון ייחודי שצריך להסתגל אליו, אבל ניימאר עשה את זה במהירות".
במרחק נגיעה מרונאלדיניו, ריבאלדו ובבטו
החלוץ הברזילאי אכן השתלב בלי בעיה ונכנס למשבצת שלו בידיעה שליאו מסי הוא הכוכב הגדול של בארסה, אבל מחוץ למגרש הוא סטאר בפני עצמו וזה היה ככה כבר מאז שהיה צעיר מאוד. בגיל 15 הוא כבר הרוויח 4,500 דולר, כשהיה בן 16 הביא הבייתה מדי חודש יותר מ-50,000 ואחרי שחתם על החוזה המקצועני הראשון שלו בסאנטוס בגיל 17, ספונסרים רדפו אחריו בכמויות.
עוד לפני שמלאו לו 19, הכישרון הצעיר הוביל את סאנטוס לזכייה ראשונה בגביע הליברטדורס מאז 1963, אז שיחק בקבוצה פלא אחר. פלה. מהר מאוד הלהטוטים והיכולת של ניימאר הפכו אותו לסנסציה החדשה של הכדורגל הברזילאי והשם שהאוהדים הכי רצו לראות בנבחרת. פלה עצמו אמר שהוא היה מזמן את ניימאר למונדיאל 2010, ואליו הצטרפו כוכבי עבר אחרים של נבחרת, בהם רומאריו וזיקו.
הלחץ גבר על דונגה, אז מאמן הנבחרת, לקחת את ניימאר לדרום-אפריקה אחרי חמישייה שכבש החלוץ בן ה-18 מול גואראני בגביע הברזילאי ואפילו הייתה עצומה עם 14,000 חתימות, אבל קשר העבר של הסלסאו לא ממש התרשם. אחרי שצוות טלוויזיה ברזילאי הגיע לביתו של דונגה ואוהדים באו למחות, חודש וחצי לפני הטורניר, המאמן לא ממש נראה משועשע, הזמין משטרה ואמר שלא יהיו זימונים מפתיעים בשלב כה מאוחר.
"אני שמח שכל-כך הרבה אנשים רוצים שאהיה בנבחרת ורואה את עצמי לובש את מדי הסלסאו", אמר אז ניימאר, אבל בניגוד לרונאלדו – שזומן על-ידי מריו זגאלו למונדיאל 1994 בהיותו בן 17 – חלוץ סאנטוס נשאר בבית. הוא החל לככב במדי הנבחרת רק אחרי שדונגה עזב בסיום גביע העולם לפני 4 שנים ומאנו מנזס תפס את מקומו כמאמן.
בקיץ הקודם הוא כבר סחף את נבחרת ברזיל לזכייה בגביע הקונפדרציות עם שערים מול יפן, מקסיקו, איטליה ובגמר נגד אלופת העולם, ספרד (0:3), וחבריו לעתיד לבארסה, תוך כדי שהוא נבחר ל-MVP של הטורניר. הוא הפך לשחקן כל-כך משמעותי בנבחרת, שהמשחק מול קרואטיה בפתיחת המונדיאל יהיה ה-50 שלו במדיה.
והתפוקה? 31 שערים – 12 מהם ב-17 הפעמים שלבש את מדי הסלסאו מאז שעבר לבארסה – ומקום 11 ברשימת כובשי כל הזמנים של הנבחרת. בגיל 22. חסר לו עוד גול אחד כדי להגיע לכמות שכבשו טוסטאו ואדמיר, שניים לרונאלדיניו ולז'אירזיניו, שלושה לריבאלדו ושמונה לבבטו שבמקום החמישי. מה שבאמת מרשים אצל ניימאר זה ממוצע ההבקעה שלו – 0.63 למשחק – זהה לרונאלדו, ששיחק בעמדה קרובה יותר לשער.
"הוא צעיר כמו שאני הייתי במונדיאל הראשון ששיחקתי בו", אומר מלך שערי כל הזמנים בגביע העולם, שנשמע בטוח: "הוא יכול להתמודד עם הלחץ והוא כבר הוכיח את זה. יש לנו תקוות גדולות שהוא יהיה השחקן המצטיין של הטורניר ושברזיל תהיה האלופה". ומה ניימאר עצמו חושב? הוא לא מבין על מה המהומה. "הלחץ?", הוא אומר, "צריך לשכוח מזה ופשוט לשחק כדורגל. זה מה שאני אוהב ותמיד חלמתי להיות במונדיאל".
אחד שיודע מה זה להיות במונדיאל וגם לקחת את הגביע הוא המאמן לואיס פליפה סקולארי, שזכה עם נבחרת ברזיל טורניר ב-2002. הוא יכול היה בקלות להעשיר את הסגל למונדיאל הביתי בניסיון וכישרון ע"י זימונים של רונאלדיניו, קאקה ורוביניו – שחקנים שהיו יכולים להוריד קצת מהמעמסה על ניימאר. אבל הוא ויתר, והחליט לשים את כל הביצים בסל של חלוץ בארסה. זו הבעת אמון מוחלטת בכוכב הכי גדול שלך, אבל זה גם השאיר את הסלסאו בלי יותר מדי אפשרויות לשינויים, אם הוא יזדקק להם.
כמובן שזה גם יכול להצליח, ואז פליפאו יהפוך בסך-הכל למאמן השני בלבד שזוכה בשני מונדיאלים אחרי ויטוריו פוצו האיטלקי שעשה זאת ב-1934 וב-1938. הבעיה היא שרק 6 נבחרות הצליחו לזכות בגביע העולם שאותו אירחו לאורך ההיסטוריה. אז ברזיל תזכה לתמיכה ביתית, עקרונית זה נכון, אבל את הדרך שלה לגביע השישי היא תחל בסאו פאולו, ושם יש לנבחרת מערכת יחסים מורכבת עם האוהדים.
שדים מהעבר
רק בשבוע שעבר ברזיל ערכה את החזרה הגנרלית שלה למונדיאל באצטדיון מורומבי שבסאו פאולו. היא ניצחה 0:1 את סרביה, אבל את האוהדים זה לא עיניין במיוחד. הם רצו לראות יכולת טובה וכדורגל התקפי לפני שמתחיל הדבר האמיתי, והם לא קיבלו את זה. המשחק החל עם שירה אדירה של ההמנון מצד האוהדים והסתיים עם שריקות בוז בחילוף של ניימאר ובשריקת הסיום. וזה לא מקרי.
במונדיאל 1950, האחרון שברזיל אירחה, אחרי שהנבחרת איבדה יתרון מול שווייץ בדקה ה-88 וסיימה רק ב-2:2 באצטדיון פקאימבו שבסאו פאולו, האוהדים זעמו, שרקו בוז והשחקנים החליטו שאת שארית המשחקים של הטורניר הם יארחו במראקנה בריו דה ז'ניירו.
כעבור 20 שנה, גם פלה והנבחרת של 1970 – אחת הגדולות בהיסטוריה – סבלו מהשריקות, ב-1993 הקפטן דונגה הוציא את העצבים על האוהדים עם תנועת יריקה אחרי שער, ב-2,000 האוהדים בסאו פאולו השליכו אלפי דגלי ברזיל לדשא במהלך ניצחון על קולומביה, וניימאר סבל מהפאוליסטאס בניצחון על דרום-אפריקה ב-2012.
עם כל הקשיים האלה, מספר 10 של הסלסאו עומד בפני מבחן האופי הכי גדול בקריירה הקצרה שלו. על הדרך בברזיל מחכים גם שהוא יסגור עבורם את החשבון מלפני 64 שנים. משחק הגמר של המונדיאל ייערך במראקנה, היכן שב-1950 ברזיל הפסידה 2:1 לאורוגוואי במשחק שהכריע את גביע העולם. "מראקנאסו", מכנים במולדת הסמבה את הפיאסקו, ובריו דה ז'ניירו יש ציור קיר שבו נראה ניימאר מנשק לשלום את הקללה. מי יודע, אולי ב-13 ביולי הוא יתעורר לחיים. הציור.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
לפנייה לכתב/ת 
