מלחמה קרה בקוטב: הריגול חוזר לים הארקטי

בתחילת החודש עזבה ספינה מסתורית בגודל של ספינת נוסעים רציף ברומניה, שטה דרך מיצר הבוספורוס המפריד בין אירופה לאסיה והמשיכה לעבר סקנדינביה. כחודש אחד מאוחר יותר, במטה המודיעין הצבאי של נורבגיה, ראש סוכנות המודיעין של המדינה חשף את זהותה. זו הייתה ספינת ריגול בשווי 250 מיליון דולר בשם "מריאטה", שתצויד בחיישנים וכלים טכנולוגיים אחרים כדי לעקוב אחרי פעילויותיה של רוסיה באוקיינוס הארקטי החל מ-2016.

עוד חדשות מהעולם :

• מי גאון של אמא? רק בן 10 וכבר סיים תיכון
• קוקאין לכל דורש: המונדיאל של סוחרי הסמים
• אל-קאעידה בעיראק: "נמות או שנשלוט בכם"
• 34 ק"ג אחרי 700 ימי מצור: "אכלתי צמחים"
  

"יש דרישה מצד ההנהגה הפוליטית שלנו לדווח מה קורה באזור הזה", אמר הגנרל קיאל גראנדהאגן בראיון מבסיס על גבעה ליד אוסלו. לדבריו עניין מיוחד מגלה נורבגיה בשאיפותיה של רוסיה לפתח אופציות הקשורות לנפט, גז ותעבורה ימית באוקיינוס הארקטי "ובהיבטים הצבאיים במובנים של היכולת להגן על זה".

בשעה ששינויי האקלים הולכים וממיסים את הקרח המכסה את הקוטב הצפוני, המדינות הארקטיות מנסות "לדוג" סודות במסגרת משחקי ריגול בין המזרח למערב המזכירים את היריבות מימי המלחמה הקרה. הממד הצבאי נותר חשוב, אולם הפעם יש גם היבט כלכלי: הניסיון להציב רגל בתחרות על משאבי נפט וגז פוטנציאליים, לצד נתיבי שיט נגישים ומי דיג.

אוניית הריגול שהגיעה לנורבגיה מרומניה(צילום: AP)

עוד לפני שהמשבר באוקראינה פגע בשיתוף הפעולה בין רוסיה למערב באוקיינוס הארקטי (תרגילים צבאיים משותפים הושעו וקנדה נעדרה באפריל מפגישה עם צוות משימה רוסי בנוגע למצב הסביבתי באזור הארקטי) האשימו מדינות המערב באזור את רוסיה ואת סין בניהול התקפות סייבר ופעולות ריגול אחרות.

בקנדה קצין חיל הים נידון אשתקד ל-20 שנות מאסר בגין ריגול עבור רוסיה. בדצמבר עצרה המשטרה בטורונטו אדם שניסה לספק לסין מידע רגיש על התוכניות של קנדה לבנות ספינות סיור שיפטרלו באוקיינוס הארקטי. ממשלת סין טענה כי הטענות חסרות בסיס. "קנדה מתמודדת עם רמות ריגול שאפשר להשוות לשיא המלחמה הקרה", דיווחה הוועדה המפקחת של שירות הביטחון והמודיעין הקנדי בדו"ח שפרסמה בשנה שעברה.

הקרח ייעלם עוד במאה הנוכחית

האוקיינוס הארקטי, המוקף על-ידי ארה"ב, קנדה, המדינות הנורדיות ורוסיה, היה קו מתיחות בימי המלחמה הקרה כשצוללות של נאט"ו ושל ברית המועצות ריגלו זו אחרי זו מתחת לשכבת הקרח. אחרי הפוגה בעקבות קריסת מסך הברזל צובר כעת האוקיינוס הארקטי חשיבות אסטרטגית מחודשת, משום שההתחממות הגלובלית הופכת אותו לנגיש יותר.

הקרח שקיים בקיץ באזור זה הגיע בשנת 2012 לשפל, ולפי תחזיות של מדענים הוא עשוי להיעלם לחלוטין עוד במאה הנוכחית. המסת הקרח מגדילה את התעבורה הימית באזור, ומציבה גבולות אנרגיה חדשים. לפי הערכות, באוקיינוס הארקטי מצויים כ-13% ממאגרי הנפט של העולם שטרם התגלו וכ-30% ממרבצי הגז הלא מנוצלים.

המשאבים הנגישים ביותר נמצאים בגבולות הלאומיים ונמצאים במחלוקת. פרשנים לענייני ביטחון אומרים כי הדבר עלול להביא לסכסוכים בין מדינות, אם וכאשר הקרח יימס עד כדי כך שיאפשר לחשוף משאבים באזורים שהבעלות עליהם שנויה במחלוקת. ארה"ב, קנדה, דנמרק, נורבגיה ורוסיה צפויות להציג תביעות סותרות לבעלות על המשאבים האלה.

המבקרים אומרים שארה"ב מדשדשת מאחור במרוץ. דו"ח שפורסם לאחרונה על שינויי האקלים על-ידי צוות של גנרלים בדימוס טען שלמרות מסמכי תכנון רבים, לארה"ב יש יכולת פעולה מוגבלת באוקיינוס הארקטי. לפי הדו"ח, למשמר החופים האמריקני יש רק שוברת קרח אחת במוכנות

מלאה, למשל.

בינתיים, רוסיה מואשמת בשימוש בדרכים נסתרות בניסיון לחשוף סודות בנוגע לתוכניות של "שותפותיה" המערביות ופעילותן באוקיינוס הארקטי. בדנמרק, פרופסור למדעי המדינה בשם טימו קיבימקי מאוניברסיטת קופנהגן איבד את עבודתו והעביר חודשיים וחצי במאסר בית. נטען שהוא הפר את חוק הריגול הדני אחרי שנעצר בדרכו לפגישה עם דיפלומט רוסי כשברשותו מסמכים ציבוריים הנוגעים למומחים דנים החוקרים את הפעילות באוקיינוס הארקטי. בנורבגיה גורמים ביטחוניים רשמיים אומרים שתוכניות וטכנולוגיות של המדינה הקשורות לאוקיינוס הארקטי מעניינות במיוחד מרגלים זרים.