חשיפת שכר העובדים עולה להכרעת השרים
ועדת השרים לחקיקה תחליט אם לתמוך בהצעת החוק שתאסור על מעסיקים להורות לעובדים שלא לגלות את תנאי עבדותם ושכרם, במטרה למנוע אפליה בין גברים לנשים באותו תפקיד ומעמד במקום העבודה
הצעת החוק הפרטית לחשיפת תנאי השכר בין עובדים תעלה היום (א') לדיון בוועדת השרים לחקיקה, שיחליטו אם להעניק לה את תמיכת הממשלה. ההצעה קובעת תיקון בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כך שמעסיק לא יוכל לאסור על עובדיו בחוזה או בכל אמצעי אחר מלחשוף את תנאי עבודתם ושכרם בפני עובדים אחרים באותו מקום עבודה. זאת, על מנת לאפשר לעובדים לאתר מקרים של אפליה בשכר ובתנאים באותו מקום עבודה ובעיקר בין עובדים לעובדות באותו תפקיד ומעמד.
- עבר בקריאה ראשונה: מעסיקים יחשפו שכר העובדים
- חשיפת נתוני השכר לא תמנע אפלייה. דעה
- בדרך: פיצוי מוגדל לנשים שהופלו בשכר
ההצעה הוגשה על ידי מיכל בירן (עבודה) וגילה גמליאל (ליכוד-ביתנו). בירן וגמליאל, החברות בוועדת הכספים, אומרות כי חוזים הכוללים סעיף לשמירת סודיות השכר והתנאים האישיים או בקשות מסוג זה מצד מעסיקים, שכיחים היום בשוק העבודה, בעיקר בענפי התקשורת האלקטרונית וההי-טק.
"מדובר בתיקון פשוט שאיננו זקוק לתקציב ומשמעותו היא רק שעובדות ועובדים לא יימצאו תחת איום של התנכלות מצד הבוס שלהם אם יפרו את חובת הסודיות", הן אומרות. "לדעתנו הנתמכת בידי ארגוני הנשים וזכויות העובדים רבים שתומכים בחוק, איסור הסודיות משחק לטובת העובדים והעובדות המוחלשים. דרכו הם יוכלו לגלות את תנאי השכר של עמיתיהם לעבודה ולדעת האם הם מופלים או מופלות על רקע שאיננו רלוונטי ולא עומד במבחן החוק השוויון.
שר הכלכלה מתנגד
השתיים מוסיפות כי "התאחדות התעשיינים כמובן מתנגדת לתיקון, ושר הכלכלה נפתלי בנט מאמץ את עמדתם יותר מחשש לבלגאן שיעשה לו כמעסיק בתעשיית ההי-טק. עמדה זו של שר הכלכלה ועמידתו האוטומטית לצד התעשיינים והמעסיקים נראית לנו מופרכת מיסודה. שכן בתפקידו הממלכתי הוא ידוע כתומך נלהב בשוק החופשי, ולכן אמור לאפשר זרימת מידע, וחופש ביטוי שיעניקו לכל עובד ועובדת הזדמנות להשתכר בהתאם ליכולותיהם".
חברי ועדת השרים קיבלו מכתב תמיכה ביוזמת בירן וגמליאל, עליו חתומים הארגונים החברתיים נעמ"ת, ויצ"ו, קו לעובד, שדולת הנשים, עמותת אותך, האגודה לזכויות האזרח והתנועה לחופש המידע. במכתב מצוין כי "עולם העבודה מתאפיין היום פעמים רבות באפליה בין עובדים באותו מקום עבודה ולעתים באותה משרה ממש. לאי השוויון יש השפעות מרחיקות לכת על קבוצות מוחלשות שמורגשות כמעט בכל בית במדינה".
בירן וגמליאל מציינות כי בישראל מהוות הנשים כמחצית מכוח העבודה האזרחי, אך למרות הגידול בשיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה בעשורים האחרונים, הכנסתן עדיין נמוכה באופן גורף גם אם הן משכילות יותר בכל הרמות, בכל הענפים ובכל משלחי היד. בנוסף הן מצטטות את נתוני הלמ"ס לפיהם הברוטו הממוצע של אישה הוא 66% מהברוטו של גבר, מה שממקם את ישראל במקום הרביעי במדינות ה-OECD שבראש סולם פערי השכר המגדריים אחרי גרמניה, קוריאה ויפן.
לפנייה לכתב/ת 
