הפסד קטן לצ'רלטון במלחמה בפאבים משדרים

החברה תבעה פאב שבו שודרו ערוציה, וטענה שהדבר מנוגד לחוזה שלה מול אופ"א. אלא שאת החוזה היא סירבה להציג. השופטת העמידה אותה במקומה

מערכת PsakDinפורסם: 12.06.14 , 22:10

המונדיאל מתחיל, ובשוליו נמשכת המלחמה של גופי שידור ספורט נגד בתי עסק ובילויים שהלקוחות שלהם נהנים מדי פעם מצפייה במשחק כדור זה או אחר. הפעם מדובר בתביעה שהגישה חברת צ'רלטון נגד בעלי פאב בחיפה, שעל מסכיו שודרו משחקים מערוצים ספורט 1 ו-2. התביעה עדיין מתנהלת, אבל בעל הפאב כבר זכה בניצחון קטן על רקע התעקשות מוזרה של צ'רלטון.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בפרקים הקודמים

נדחתה תביעת צ'רלטון בגלל שידור בתחנת טוטו

עו"ד דורון זיסו

החברה תבעה תחנת טוטו בחיפה בגלל מסך טלוויזיה שעליו שודרו משחקים. אבל בית המשפט קבע שלא הייתה הפרת זכויות יוצרים

נדחתה תביעת צ'רלטון בגלל שידור בתחנת טוטו

החברה חתומה על הסכמים עם גופים המקנים לה את זכויות היוצרים בשידורי ספורט שונים, בהם אופ"א (התאחדות הכדורגל האירופאית). על סמך ההסכם הזה היא הגישה בתחילת השנה תביעה לבית משפט השלום בחדרה נגד בעלי הפאב, אלי יפרח, אבל משום מה היא סירבה להציג את החוזה, גם לאחר שהשופטת הדסה אסיף הורתה לה לעשות כן.

לימים הגישה צ'רלטון בקשה לתיקון כתב התביעה כך שכל אזכור של ההסכם עם אופ"א יימחק בו. אלא שהשופטת אסיף דחתה את בקשתה. רק משום כך הסכימה צ'רלטון להגיש את ההסכם, שנכתב באנגלית ומשתרע על פני 300 עמודים, לעיונם של בית המשפט והנתבע.

את ההסכם המשפטי עב הכרס, שכל כולו באנגלית, ביקש הנתבע לתרגם לעברית. התובעת התנגדה בטענה שאין כל צורך בכך, כיוון שהאנגלית היא שפה שגורה בפי ישראלים, אבל בית המשפט חשב אחרת.

אם לא יתורגם יצוצו מחלוקות

השופטת אסיף קיבלה את בקשת הנתבע וחייבה את צ'רלטון להגיש לא רק תרגום עצמאי של ההסכם, אלא כזה המאושר בידי נוטריון. היא הזכירה לצ'רלטון שהשפה האנגלית פסקה להיות שפה רשמית בישראל עוד ב-1948 וציינה שלפיכך דחיית בקשת הנתבע תהווה אפליה פסולה.

השופטת הוסיפה שגם העובדה שמדובר במסמך מהותי לתביעה מצדיקה את קבלת הבקשה. השופטת אסיף הורתה לצ'רלטון להגיש את החוזה המתורגם עם אופ"א תוך 30 יום.

"אמנם השפה האנגלית שגורה בפי בית המשפט, וניתן להניח כי כך גם בפי הצדדים, ואולם מן הראוי לתרגמו כאשר מדובר במסמך שהנו נדבך עיקרי בטענות התובעת, המנוסח בשפה שאינה שפה רשמית במדינת ישראל", כתבה. "ובעיקר כאשר המסמך הנו מסמך משפטי סבוך עתיר עמודים, שללא תרגום עשויות להתעורר מחלוקות באשר למשמעות מונחים המוזכרים בו וכאשר קריאתו באנגלית עלולה להוות נטל מכביד ובלתי סביר".

עו"ד דוד ידיד, העוסק בליטיגיציה, מסכים עם החלטתה: "ככל שצד להליך עומד על כך שמסמך באנגלית יתורגם לשפה העברית, הרי שיש לתרגמו כדין בצירוף אישור נוטריוני, קל וחומר כאשר אין מדובר במסמך זניח".

עם זאת מציין עו"ד ידיד שמדובר בהחלטה חריגה יחסית: מניסיונו, מרבית השופטים מקבלים מסמכים באנגלית ללא תרגום, או לכל היותר בתרגום "רגיל", כלומר ללא אישור נוטריוני.