עלתה מבוליביה, דוקטורנטית לחקלאות. הכירו
יונית איברקלייד, דוקטורנטית לחקלאות שעלתה מבוליביה בעקבות אהבה לארץ ולחבר שהכירה כשטייל בבוליביה. לפני כחודש הביאה את ישראל למקום הראשון, כשזכתה בתחרות פוסטרים מחקריים של חוקרים מתחום החקלאות בדרום אפריקה ובלימודיה חוקרת התפתחות של תולעים. סטודנטית בשבוע
יונית איברקלייד, בת 29 מרחובות, סטודנטית לתואר שלישי בחקלאות. לפני כחודש הביאה את ישראל למקום הראשון, כשזכתה בתחרות פוסטרים מחקריים של חוקרים מתחום החקלאות במסגרת כנס בינלאומי של נמטלוגיה בדרום אפריקה.
מגורים: כיום גרה עם בן זוגי והחתול שלנו, ברחובות. עליתי לארץ מבוליביה לבד לפני חמש שנים. מגיל 15 ידעתי שאעלה לארץ, אבל הוא היה ה"דחיפה" האחרונה לכך.
לימודים: סיימתי תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני בביוטכנולוגיה של צמחים. וכעת אני לומדת לתואר שלישי בחקלאות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית במכון וולקני בבית דגן. המחקר שלי מתמקד בנמטולוגיה. אני מחפשת פתרונות להילחם בטפילים של שורשים צמחים.
עוד סטודנטים במדור סטודנט בשבוע :
שאולי שארף מבר-אילן: גם סטודנט, גם מרצה
גרה עם ההורים. לומדת אמנות בשביל הנפש
לומד עיצוב פנים וחולם לייצג את ישראל בעולם
למה בחרתי ללמוד חקלאות: תמיד ראיתי את עצמי בתחום הזה, למעשה קשה לי לדמיין את עצמי עושה משהו אחר. אני אוהבת את העובדה שאני יכולה להשפיע על החקלאות בקנה מידה בינלאומי. המחקר שלי יכול להציל חקלאים רבים ברחבי העולם. בחרתי בישראל, כי ישראל היא בין המדינות המובילות בתחום החקלאות. זו מדינה שמסוגלת לגדל הכל למרות האתגר של חוסר מים וחום קיצוני. יש כאן הרבה ידע והרבה מומחים לתחום.
הדבר שאני הכי נהנית ממנו בלימודים: לעבוד במעבדה. אני מאוד אוהבת לעבוד עם דברים קטנים כי צריך המון דיוק וריכוז. גם מלא דימיון כדי להבין מה קורה עם היצורים הקטנים האלה. אפשר להתקרב לכל ייצור חי, בין אם הוא צמח או חרק, ולראות את היופי שלו מקרוב. את הסימטריה, את התזוזה שלו ואת ההתפתחות שלו. אני חוקרת התפתחות של תולעים ולומדת מה יכול למנוע ממנה לשבש את צורות הצמחים.
מילה טובה על המכון הוולקני: מקום מדהים מלא באנשים מאוד מקצועיים, רגוע ונעים לעבוד כאן. אני גם מוקפת בטבע ובשטחים פתוחים. כשזה תמיד נעים לצאת מהמעבדה ולראות את החממות ואת הפרחים שמסביב.
מה הייתי משנה במוסד האקדמי שלי: הייתי משפרת את הניידות של הולכי הרגל במכון. לוקח הרבה זמן להגיע מהכניסה למעבדה, ובימי גשם כשיש בוץ, אין גישה נוחה להולכי רגל.
הקושי בלימודים: השפה העברית. במשך שלוש-ארבע שנים למדתי בכוח את השפה, ועד היום לא פשוט לי עם זה. בתוך המעבדה יחסית קל, כי מרבית המונחים הם באנגלית, אבל בשיעורים ובשיחות עם חקלאים יותר קשה לי.
מה אני אוכלת בהפסקה: אני אוכלת אוכל מהבית או סלט משותף עם חברות מהמעבדה. כל אחת מביאה ירקות ומרכיבים משהו.
הטבה שהייתי רוצה לקבל מהממשלה: הייתי שמחה לכל עזרה כספית שהיא. בין אם במלגות או עזרה ברכישת דירה, על ידי פרישת תשלומים נוחה יותר ועם ריבית נמוכה. מאוד קשה ללמוד ולעבוד במקביל. אני יכולה לעבוד רק במעבדה ומעבר לזה אפשרות התעסוקה שלי מוגבלת גם ככה. אני בתואר שלישי, ובמשך שנים ארוכות לומדת. אז מגיעים לגיל מבוגר בלי חסכונות, וזה מאוד קשה. אינ עוד זכיתי למלגות של עולה חדש ושל תוכנית של משרד הקליטה, אבל לסטודנטים שלא עלו קשה מאוד.
קורס אהוב: פיזיולוגיה של התא וגנטיקה.
קורס שנוא: כל מה שקשור לאלגברה.
מרצה אהוב: ד"ר סיגל הורוביץ. יש לה השפעה משמעותית על מי שאני היום בעולם המחקר.
אם לא הייתי לומדת חקלאות הייתי לומדת: לא הייתי לי אפשרות אחרת, כי זה הדבר שאני הכי אוהבת. אבל אם ממש לא הייתה ברירה אז, אולי הייתי מנסה גיאולוגיה.
עבודה: המעבדה היא העבודה שלי. אני לא יכולה לעבוד בנוסף, כי אני עובדת במעבדה 9 שעות ביום.
פעילות מעבר ללימודים: אני מגוונת בספורט, בין ריצה, משקולות ופעילות אירובית. ומאוד אוהבת אמנות, אני מציירת ומפסלת פסלים קטנים. אני גם אוהבת להסתובב בשוק או לטייל בטבע.
בחופשה בין הסמסטרים: לא מכירה דבר כזה. אם יש אני עדיין במעבדה, לומדת ומשלימה חומר.
נסיעות אחרונות לחו"ל: הפעם האחרונה שטסתי הייתה במסגרת כנס בינלאומי של המטולוגיה בקייפטאון שבדרום אפריקה. זכיתי פעמייפ: גם למימון הטיסה וגם במקום הראשון בתחרות פוסטרים שהתקיימה בין עשרות סטודנטים מרחבי העולם. כל אחד הציג בפוסטר את המחקר שלו, וזכיתי להביא את ישראל למקום הראשון. מעבר לזה, היה מדובר במפגש מדהים בין תרבויות שונות.
תוכניות לעתיד: להמשיך את המחקר. אני מחפשת לעשות פוסט דוקטורט, אני מקווה בחו"ל, אולי בארה"ב. אני רוצה להיחשף לעוד שיטות מחקר שונות, ולפתוח את הראש ללימוד מזוויות אחרות. אבל בטווח הארוך אני רואה את עצמי גרה בישראל, אני מאוד אוהבת את המדינה.