שתף קטע נבחר
אמיר אפרת

מונדיאל 2014: מה אתם מוצאים בתינוק המפונק הזה

הוא עבריין שגנב כסף והיה קרוב מאוד לנטוש את המועדון שגידל אותו עבור בצע מזומנים. ההשוואות בינו לבין דייגו מראדונה מביישות - אפילו המספרים מוכיחים זאת. אז מה יש בליאו מסי שגורם לצבא מעריצים ללכת אחריו בעיניים עצומות?

אני אף פעם לא אבין מה מוצא צבא המעריצים הדתי של ליונל מסי, השחקן נמוך הקומה מארגנטינה במושא ההערצה שלו. הרי צריך להיות שם משהו יותר עמוק מיכולת אישית, משהו שמחבר אותך אליו יותר מגול יפה או היכולת לעבור 3 שחקנים על מטר. את זה יכולים לעשות גם אריאן רובן ופרנק ריברי.

 

 

מה יש בו במסי מעבר לזה, אפילו אם אפשר להסכים שהוא סופר-סופר-סופר מוכשר. הכי מוכשר שיש. אני אומר לכם מה יש שאני יודע. יש עבריין שלקח כסף, שלא לומר גנב אותו, מהאנשים שמשלמים ממיטב כספם כדי לראות אותו משחק. יש איש קטן, שבגלל שהוא יודע את החשיבות הגדולה שלו לקבוצה, מרשה לעצמו להתנהג כמו תינוק מפונק (מקרה הקוקה קולה הידוע עם גווארדיולה - בו שתה פחית של המשקה שלוש שעות לפני משחק מול כל שחקני בארסה, למרות שמאמנו ביקש משחקניו שלא לעשות זאת).

 

צבא המעריצים של מסי (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
צבא המעריצים של מסי(צילום: gettyimages)

 

יש כדורגלן, שעם כל ההערצה העיוורת כלפיו מצד אוהדי ברצלונה, היה קרוב מאוד לנטוש אותם בשביל יותר כסף. ברצלונה הייתה צריכה לגייס את טיטו וילאנובה הגוסס כדי שזה ישכנע אותו להישאר. מצחיק אותי שמנסים להשוות אותו למראדונה. מסי אף פעם לא יהיה מראדונה. איך בדיוק חנון מפונק וביישן יכול להשתוות למישהו ששתה את החיים – ועדיין שותה אותם - מכוס ענקית עד לטיפה האחרונה. איך הוא יכול להתמודד עם אישיות שהיא באמת גדולה מהחיים בכמה מספרים, לטוב ולרע.

 

הוא לא יכול. אין לו את זה. זו לא רק האישיות. מראדונה גם היה שחקן הרבה יותר משמעותי ודומיננטי, בוודאי כשמשווים ביניהם בשלב הזה של הקריירה שלהם. אני די בטוח שזה גם מה שיהיה בעתיד. מראדונה, במונדיאל השני שלו, לקח נבחרת בינונית, יש אפילו שיאמרו חלשה, ובתצוגה הכי גדולה של שחקן בודד באליפות עולם, סחב אותה על הגב שלו לזכייה הלגיטימית הראשונה שלה בגביע.

 

מראדונה. איך מעזים להשוות בין השניים? (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
מראדונה. איך מעזים להשוות בין השניים?(צילום: gettyimages)

 

איך סחב? אחרי שלב מוקדם נפלא, דייגיטו כבש את שני השערים ב-1:2 על אנגליה ברבע הגמר (יד אלוהים, והשער הגדול בתולדות המונדיאל) ואת שני השערים בחצי הגמר מול בלגיה. בגמר, 3 דקות אחרי שהגרמנים חזרו בתוך 6 דקות מ-2:0 ל-2:2 והיה ברור שהם גם ייקחו, הוא השתחרר במחצית המגרש בסיבוב מדהים, ושלח את בורוצ'אגה לאחד על אחד עם השוער. 2:3. גביע. מה עשה מסי במונדיאל השני שלו? 0 שערים, 0 דומיננטיות, 4:0 מול גרמניה ברבע הגמר.

 

מראדונה. השיג הרבה יותר מהפרעוש עם ארגנטינה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
מראדונה. השיג הרבה יותר מהפרעוש עם ארגנטינה(צילום: AFP)

 

עכשיו הוא במונדיאל השלישי שלו. יש כאלה ששכחו אולי את המונדיאל השלישי של מראדונה. הטורניר באיטליה היה זוועתי, ומראדונה כבר היה שמנמן ואכול בסמים.

נבחרת ארגנטינה הפעם הייתה אפילו גרועה יותר, אבל מראדונה, באישיות הכובשת שלו, בדומיננטיות וכוח הרצון הבלתי מתפשר, הביא אותה עד לגמר. רק פנדל שלא היה ולא נברא נתן לגרמניה (איך זה תמיד היא?) את התואר.

 

נראה את מסי מגיע אפילו לדרגה הזו. יש לו סביבו שחקנים ברמה שלמראדונה אף פעם לא היו. יש לו הגרלה סופר נוחה. הוא משחק חצי מטר מהבית, בשיא הקריירה שלו. בואו נראה אותו מביא את ארחנטינה לגמר. אתם יודעים מה, בואו נראה אותו לוקח אותה על הגב ומנצח עבורה משחק חשוב, גם אם זה לא גמר או חצי גמר. משהו כמו מה שעשה כריסטיאנו רונאלדו מול שבדיה בפלייאוף. בואו נראה אותו כבר. הזמן רץ. לשמחתי, צבא המעריצים העיוור, לא מאמין שזה יקרה.

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים