איך תבחרו לילדים ספר טוב באמת?
שבוע הספר בעיצומו, והורים רבים מנצלים את ההזדמנות לרכוש לילדיהם ספרים חדשים. אבל איך יודעים שספר באמת מוצלח? ומה עושים כאשר הילד רוצה ספר שממש לא נראה לנו? המדריך לרכישה נבונה
שוק הספרים בארץ, לשמחת כולנו, גדול ורחב. אך העובדה שישנו מספר רב כל כך של ספרים עשויה להקשות עלינו בבואנו לבחור לילדים ספרים. איך בכל זאת נעשה את הבחירה הנכונה? לפניכם מספר נקודות שמומלץ לשים אליהן לב:
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
1. מי בוחר את הספרים לילדים?
ספרות ילדים אמנם מיועדת באופן מוצהר לילדים ממש מגיל אפס ועד לנוער בתיכון, אך באופן עקיף המבוגרים הם קהל יעד נוסף וכמעט תמיד יהיה מבוגר מעורב בתהליך - ברכישת הספר, בבחירתו ובקריאתו. כמובן שבגיל הרך תיווכו של המבוגר הוא חלק כמעט בלתי נפרד.
כמו בתחומים אחרים בחינוך ובגידול ילדים, גם כאן על המבוגר לאפשר לילד מעורבות בתהליך הקריאה באופן שיתאים לגילו,
לשלב ההתפתחותי שלו ולתחומי העניין שלו. באופן טבעי, פעוטות יזדקקו לליווי צמוד יותר (אם כי גם להם יש לאפשר מגע ישיר עם הספר) ואילו ילדים "גדולים" יותר ירצו חופש בחירה רב יותר. בכל גיל כדאי להורים להביע עניין ורצון למעורבות במידה המתאימה להם ולילדיהם.
גם ילדים שכבר קוראים לבד יכולים ליהנות ממבוגר שמקריא להם או מקריאה משותפת ובכך למצוא זמן איכות משמעותי בין ההורה לילד ונושאים משותפים לשיחה. עבור ילדים צעירים ופעוטות, זמן הקריאה המשותפת הוא קרקע נהדרת לטיפוח הקשר בין המבוגר והילד, לעידוד אהבת הקריאה ולקידום מיומנויות רגשיות וחברתיות שהחשיפה לסיפורים, לדמויות ולשפה מזמנת עבורם.
2. ואם לדעתנו הילד בחר ספר לא מתאים?
אם נראה לנו שהילד בחר ספר שבענינו אינו ראוי או חסר משמעות, אנו יכולים "לנצל" הזדמנות זו לשיחה על בחירת ספרים ועל טעמו האישי של הילד. יתכן שהוא בחר ספר שמבוסס על סדרת טלוויזיה או ש"כל הכיתה כבר קראה" ושיקוליו, גם אם אינם "ספרותיים", הם רלוונטיים להיבטים אחרים חשובים בחייו. הרי גם אנחנו כמבוגרים בוחרים מידי פעם ליהנות מספר, סרט או תוכנית טלויזיה רדודים או פשטניים מטעמים שונים - צורך בבידור, רצון להתאוורר ממשימות החיים, או סתם בשביל הכיף. מדוע לא לאפשר זאת גם לילדים? כמובן כל עוד בבית הילד נחשף למגוון רב של יצירות ספרותיות.
3. השפה
ראשית, נתייחס לשפה בספר. ספרות היא בראש ובראשונה מדיום שפתי וככזה, נרצה שהשפה בספר תהיה עשירה ושייעשה שימוש באלמנטים מעניינים, כגון ציורי לשון (למשל: "כמו מים מחושמלים" - דימוי מתוך ספרה של נורית זרחי "מיליגרם"), אפקטים צליליים משמעותיים (כפי שניתן למצוא במגוון יצירותיו לילדים של אלתרמן), קצב ומשקל טבעיים וקולחים (כמו למשל בספר "טרופותי" של ג'וליה דונלדסון) והומור חכם (למשל בספריו של גלעד סופר "החופשה" ו"שפן").
4. עיצוב העלילה והדמויות
חשוב לשים לב לעיצוב העלילה והדמויות ולשאול את עצמנו: האם העלילה סבירה מבחינת התפתחותה והאם לכל שלב משמעות ביחס לשלב שלפניו וביחס לזה שאחריו? האם הדמויות המוצגות בספר מורכבות או "פלקטיות"? האם הן עוברות תהליך משכנע שיעורר אמפתיה והזדהות אצל הילד הקורא? האם הדמויות והעלילה מציגים בפני הקורא נקודת מבט מקורית על נושאים שונים שבהם עוסק הספר?
דוגמה לכך היא הספר "איך לרפא כנף שבורה" מאת בוב גרהם. אין ספק שלצורך בחינת הדברים, על מי שבוחר את הספר להכיר את הסיפור לפני שהוא מציג אותו בפני הילד ולוודא שיש בו אפשרות לחוויה רגשית, קוגניטיבית, חושית ו/או ערכית-מוסרית הנובעת מהתממשותם של הקריטריונים שצוינו לעיל.
5. איורים
ספרות לגיל הרך תלווה כמעט תמיד באיורים, והם חשובים מאוד עבור הקוראים הצעירים. מחקרים מראים שילדים בגיל הרך נוטים למקד את מבטם באיורים הרבה יותר מאשר בשפה הכתובה, כלומר באותיות ובמילים. הילדים מחפשים באיור פרטים, רמזים ומידע מעבר לטקסט שהמבוגר קורא להם. לכן, כדאי שנציג לילדים ספרים שבהם האיור מתכתב עם המלל ומעניק לו ערך מוסף.
במובן זה, האיור אינו רק קישוט לספר ואינו חייב להיות צבעוני אלא כזה המעשיר, מעמיק, מאתגר ומשלים את הסיפור. לשמחתנו, בשנים האחרונות מתגלה דור צעיר של מאיירים ישראלים מוכשרים, נוסף על המאיירים הוותיקים המצוינים, בעולם ובישראל כאחד.
6. תפיסת עולם
נוסף על הסוגיות הספרותיות והאמנותיות, מומלץ לשים לב גם לסוגיות של תפיסת עולם, ערכים ונורמות תרבותיות. בבחירת הספר נבדוק אם הוא משקף ומנחיל תפיסות עולם המקובלות עלינו כחברה וכפרטים? האם הערכים המשתמעים מהספר (ולאו דווקא הגלויים והמפורשים) מתאימים לתקופתנו ולחברה שבה גדל ומתחנך הילד הקורא?
כך, למשל, נבדוק את עמדותיה של היצירה להצגת נשים וגברים, ליחס כלפי השונה, לערכי סובלנות ודמוקרטיה ועוד. בספרי ילדים רבים נעשה קישור (לעתים באופן מובלע) בין כיעור חיצוני לרוע פנימי ובין יופי לטוב לב. אם נפגיש ילדים עם טקסטים כאלה, קשה יהיה להנחיל להם תפיסות עולם שלפיהן אין קשר הכרחי בין מראה חיצוני לתכונות אופי, ובין כיעור לרוע.
7. תפיסת הילד והילדות
נרצה לשים לב גם לתפיסת הילד והילדוּת שעולה מתוך הספר. האופן שבו ילדים נתפסים בתרבות עבר שינויים רבים במהלך מאות השנים האחרונות. בימינו מקובלת התפיסה שלפיה מומלץ לחשוף את הילדים באופן
הולם ומתאים לנושאים מורכבים ורגישים (כמו מוות, אלימות, גירושין וכדומה), להעניק להתמודדות איתם משמעות מוסרית שאבדה להם במידה מסוימת בעקבות החשיפה הבלתי נשלטת לאמצעי התקשורת המודרניים.
בבואנו לבחור ספר שיש בו עיסוק בנושא קשה עבור ילדים, מומלץ לוודא שהוא אכן מתמודד עם הנושא ואינו מתחמק ממנו, ובכך מקנה להם יכולת לגבש עמדה מוסרית-ערכית ראויה כלפי ההיבטים שהם נחשפים אליהם. כך נעשה, למשל, בסדרת "משחקי הרעב", בסדרת "לב של דיו", בסדרת "לולה" ובספרים עכשוויים רבים אחרים, כמו גם בקלאסיקות מן העבר, לרבות מעשיות בגרסת האחים גרים, מסיפוריו של אנדרסן ואחרים.
הכותבות מרצות במרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער ולהוראתה, המכללה האקדמית בית ברל. לעמוד הפייסבוק של המרכז
לפנייה לכתב/ת 
