הזכות לקצבת ילדים הולמת

לפני כשנה הצליח שר האוצר לממש במסגרת חוק ההסדרים את אחד מעקרונותיו החברתיים ולהוביל לקיצוץ דרמטי בקצבאות הילדים. קצבתם של 2.5 מיליון ילדים קוצצה בסכום של 2.7 מיליארד שקלים.

35 אלף ילדים נוספים נוספו למאות אלפי הילדים העניים. הילדים שנפגעו במיוחד היו ממשפחות קטנות (4-1 נפשות) המהוות יותר מ-90% מכלל המשפחות. קצבתם של ילד חמישי והלאה קוצצה ב-35 שקלים, ולעומת זאת קצבתם של ילד שני, שלישי ורביעי הורדה ב-123 שקלים. הכנסתה של משפחה בת ארבעה ילדים ירדה ב-404 שקלים לחודש. ילד שנולד בשנת 2014 ושהוריו חוסכים את הקצבה לעתידו במשך 18 שנים, הפסיד סכום של 26,568 שקלים.

עוד בערוץ הדעות של ynet

קרבות בוץ על מוסד מיותר / שאול רוזנפלד

למרות שהמחקרים מצביעים על כך שגודל המשפחה מושפע בעיקר מדתיות ומהשכלת ההורים ולא מגודל הקצבאות, הזכות לקצבה הולמת מהמדינה לכל ילד שנולד כדי להבטיח את עתידו נרמסה, וגודל הקצבה הגיע לשפל של 140 שקלים לילד. ישראל הפכה, בנוסף להיותה מובילת מדינות ה-OECD בעוני ילדים, לאחת המובילות בקצבה נמוכה. מעניין לציין שכאשר קצבאות הילדים בישראל היו ברמה הולמת, למשל בראשית שנות השמונים, שיעור הילדים העניים היה 8% בלבד ואילו כיום הוא מגיע לכ-36% (!).

במטרה ללמוד את השפעת הקיצוץ על ילדים ומשפחותיהם, ערכו כותב המאמר ותלמידים לתואר שני במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, 70 ראיונות עם ראשי משפחות עובדות (40% מהם אקדמאים) שציינו שהקיצוץ השפיע על רווחת ילדיהם. בנוסף התקיימו ראיונות עם 40 עובדים סוציאליים ומורים באזורי מצוקה. העדויות שנאספו מצביעות על התפתחות מספר תופעות חמורות: התגברות בעיות של חוסר ביטחון תזונתי, פגיעה ביכולת לשלוח ילדים לחוגים ולשיעורי העשרה, והפסקה או צמצום משמעותי בחיסכון לעתיד הילדים. תופעה מדאיגה במיוחד שזוהתה הייתה התגברות יציאת תלמידים לעבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחה.

תופעה מדאיגה נוספת היא הצלחתה של ההסתה נגד זכותו של כל ילד, ללא קשר לזהות הוריו, לקצבה הולמת. כך, אחת המרואיינות ציינה שלמרות שנאלצה להפסיק את החסכונות לילדיה היא בעד הקיצוץ כי "הוא יוביל להקטנת המשפחות הערביות והחרדיות". אנשי המקצוע דיווחו על היעדר מענה לצרכים גוברים. כמו כן, נמצא שהצהרות של שר האוצר והרווחה על הוספת כ-220 מיליון שקלים (פחות מעשירית מהקיצוץ) לתוכניות הזנה לילדים, נשארו על הנייר בלבד.

לפי הפרסומים, תת-ועדת המומחים בוועדת אללוף למלחמה בעוני, שהוקמה באופן תמוה אחרי ולא לפני הפגיעה החמורה במאות אלפי ילדים, תומכת בהגדלת קצבאות הילדים אך לא זוכה למנדט לכך מהאוצר. התנגדות האוצר מעמידה בסימן שאלה את היכולת של הוועדה ושל שר הרווחה שמינה אותה לקדם שינוי משמעותי. מקור לתקווה מהווה התמיכה הציבורית הרחבה בהצעה לתיקון לחוק הביטוח הלאומי המכונה "החוק לקצבת ילדים הולמת". הצעת חוק זו ביוזמת המוקד לביטחון תזונתי וארגון בינה, שאותה מוביל בכנסת חבר הכנסת אילן גילאון, דורשת את השוואתה של קצבת הילדים הישראלית לסכום הקצבה הממוצעת ב-OECD, זאת על-ידי העלאתה באופן הדרגתי בסכום של 70 שקלים לשנה במשך חמש שנים.

הצעת החוק זוכה לתמיכת עשרות חברי כנסת מכל הסיעות ובהם הנשיא המיועד ראובן ריבלין. ביום מחאה שקיים "המטה להחזרת קצבאות הילדים" שהתקיים לאחרונה בירושלים נגד הפגיעה בזכויות הילדים ולמען קבלת החוק לקצבת ילדים הולמת, השתתפו מאות מכל הארץ, מכל המעמדות ומכל המגזרים: יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בני נוער, פעילים וארגונים חברתיים, סטודנטים, אנשי ימין ואנשי שמאל.

נשיא המדינה המיועד הכריז על כוונתו להתמקד בנושאים חברתיים. תרומתו בעבר, כיו"ר הכנסת, לקידום חוק ההזנה לתלמידים בבתי ספר, הייתה חשובה מאוד. אם יבחר לפעול לצמצום ממדי עוני הילדים בישראל, חשוב שיפעל למען קצבאות ילדים הולמות. משקלו הציבורי והתמיכה הציבורית הרחבה והמגוונת ייאפשרו התמודדות מוצלחת מול שר אוצר וראש ממשלה שהובילו את מדינת ישראל לרמות עוני ופערים חברתיים חסרי תקדים.

ד"ר רוני קאופמן, הפרויקט לביטחון תזונתי, המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il