העליבו מעסיקים בפייסבוק וישלמו 16 אלף ש'

אחים שטענו שלא קיבלו שכר עבור יח"צנות למועדון באילת, כינו את בעליו "נוכלים" ו"סמרטוטי רצפה". שופט קבע שהפוסטים שלהם היו מתלהמים

עו"ד עופר בן אביפורסם: 16.06.14 , 08:15

התעצבנתם על הבוס? תחשבו פעמיים לפני שאתם כותבים עליו משהו שלילי בפייסבוק. לאחרונה קבע בית הדין לעבודה ששני עובדים שפרסמו על מעסיקיהם פוסטים לא מחמיאים ברשת החברתית, ייאלצו לפצות אותם על הפצת לשון הרע.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ההליך המשפטי נסב על דרך שבאמצעותה ניסו שני אחים תושבי אילת ללחוץ על הבוסים שלהם לשלם להם שכר עבודה, שלטענתם לא קיבלו, עבור עבודת יחצ"נות שעשו למועדון "ריברו" בעיר.

שקול מילים

לכלכת על מישהו בפייסבוק? כך תמנעו תביעה

עו"ד דריה כנף

תושבת ערד כתבה בקבוצת פייסבוק שבעל מינימרקט נוהג לרמות בעודף ונדרשה לשלם לו פיצוי. מתי הפוסטים שלנו ברשת מהווים לשון הרע? וכמה זה עלול לעלות לנו?

לכלכת על מישהו בפייסבוק? כך תמנעו תביעה

במאי 2012 פרסמו האחים בעמודי הפייסבוק שלהם סטטוסים שבהם כינו "נוכלים" ו"סמרטוטי רצפה" את בעלי המניות בחברה שמפעילה את המועדון. בעלי המניות, שגם מפעילים מספרה בעיר, הופתעו לגלות שבמקביל פתחו האחים והפיצו בקרב אלפי חבריהם עמוד פייסבוק שקורא להחרים את המספרה שלהם.

על רקע זה הגישו בעלי המניות נגד האחים תביעה לפיצוי על סך 150 אלף שקל בגין הפצת לשון הרע. לטענתם, הפוסטים הוציאו את דיבתם ופגעו בפרנסתם.

האחים, שבתגובה הגישו תביעה נגד בעלי המניות לבית הדין לעבודה, התגוננו בטענה שהפוסטים היו הדרך שלהם להביע מחאה על רמיסת זכויותיהם. הקללות והגידופים, הוסיפו, לא נחשבים ללשון הרע שכן רוב התכנים בפייסבוק הם צעקניים ומוגזמים ואף אחד לא מאמין להם.

עוד טענו האחים שגם אם מדובר בלשון הרע, עומדות לזכותם הגנות החוק - אם משום שהפוסטים נכתבו בשעת כעס, ואם משום שהם אמת ומשרתים את הציבור שנחשף למעללי התובעים. לדבריהם הפרסום נעשה בתום לב והתובעים לא הוכיחו שגרם לנזק.

התלהמות שחרגה מגבול הסביר

הפוסטים הוסרו מהרשת כעבור כחודש בהוראת בית המשפט, והשופט יוסף יוספי מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע שהם מהווים לשון הרע. לדבריו, הקריאה להחרמת המספרה והטלת הדופי בעיסוקם של התובעים, תוך גידופם, עלול להשפיל אותם ולבזות אותם בקרב הגולשים הרבים שנחשפו לאמירות החמורות.

נקבע כי גם אם נכונה טענת האחים שלפיה לא שולם להם שכר, היא אינה מצדיקה נקיטת לשון כזו כלפי התובעים, בפרט כשהדבר עוד לא נקבע במשפט. השופט הוסיף שלפוסטים לא הייתה תכלית ציבורית בפרסום קללות וגידופים ולא היה מדובר בסתם פליטת פה.

השופט יוספי ציין שהנתבעים לא פעלו בתום לב. ראשית, משום שבעלי המניות לא היו המעסיקים הישירים שלהם, ושנית, משום שאין לטענות הנתבעים כלפי התובעים כל קשר למספרה שלהם. הוא הגדיר את הפוסטים כמתלהמים וככאלה שחרגו מגבולות הסביר.

עם זאת החליט השופט שלתובעים מגיע פיצוי סמלי בלבד כיוון שלא הוכיחו את נזקיהם ואחד מהם אף לא הגיע לדיונים ולא הגיש תצהיר. לאור זאת, חויב אחד האחים לשלם לתובעים 10,000 שקל ואילו השני חויב לשלם להם 6,000 שקל. לתובעים לא נפסקו הוצאות.