שירה: "כבר שנים אני מסתובבת"

קח אותי

פַּעַם בָּלַעְתִּי צִפּוֹר

בְּדֶרֶךְ "רְחוֹבוֹת הַנָּהָר".

אַתָּה - שַׁבְתָּ אֶל מִשְׂרַד עִצְּבוֹנוֹתֶיךָ,

חָצִיתָ מוּל הָעִירִיָּה,

תִּיקְךָ נֶחְבָּט בְּקֶצֶב הַפְּסִיעוֹת.

הָיוּ שָׁם גּוּרֵי שִׂיחִים סְדוּרִים בְּמַעְגָּל.

"קַח אוֹתִי אַבָּא!" -

וּפִיךָ עוֹנֶה מִלִּים.

"בְּבַקָּשָׁה אַבָּא!" -

וְגַבְּךָ זוֹלֵג זֵעָה וְצַעַר.

כְּבָר שָׁנִים אֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת עִם צִפּוֹר בֶּחָזֶה

מְפַרְפֶּרֶת כְּנָפַיִם, מְשַׁוַּעַת אֲוִיר,

מְלַקֶּטֶת מִשְּׁתִיקוֹתֶיךָ

פֵּרוּר.

הטיול

"כַּצֹּאן לַטֶּבַח" אוֹמֵר הַקַּרְיָן בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל אִמָּא,

"אֵיפֹה הָיִיתֶם כֻּלְּכֶם כְּשֶׁזֶּה קָרָה?"

סִירֶנוֹת, אַחַר כָּךְ שֶׁקֶט,

פְּקֻדּוֹת חַדּוֹת בְּשָׂפָה שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר,

הָעוֹר מְגָרֵד בַּפָּנִים וּבַיָּדַיִם,

אֲנָשִׁים רָזִים עִם עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת,

רֵיחַ רַע.

"אִמָּא, הַיּוֹם יֵשׁ לִי טִיּוּל שְׁנָתִי."

בֻּבּוֹת מְרוּטוֹת, סְפָרִים קְרוּעִים, עֲרֵמוֹת נַעֲלַיִם.

"כֵּן, אֲנִי זוֹכֶרֶת", אוֹמֶרֶת אִמָּא, בּוֹכָה,

"וְאֵיפֹה הָיָה אָז הַיִּשּׁוּב? רוֹצְחִים אוֹתָנוּ,

וְהַיִּשּׁוּב? - בְּשֶׁלּוֹ."

הַסֶּנְדְּוִיץ' שֶׁאִמָּא הֵכִינָה מָלוּחַ מִדְּמָעוֹת

אֲבָל בְּטִיּוּל תָּמִיד כֻּלָּם שְׂמֵחִים.

כַּרְכֻּמִּים, רַקָּפוֹת, רֵיחַ שֶׁל אוֹרֶגָנוֹ.

הַנֶּהָגִים שׁוֹתִים שָׁחֹר, מְעַשְּׁנִים.

"אַתְּ בִּכְלָל יוֹדַעַת אֵיפֹה הָיִיתִי בְּגִילֵךְ?", הִיא שׁוֹאֶלֶת.

אֲנִי שׁוֹתֶקֶת. הָאוֹטוֹבּוּסִים מַמְתִּינִים.

ביער ביער

לִפְנֵי מֶנְגֶלֶה הָיִיתִי מְעֻמְלֶנֶת, חֲגִיגִית, אֲדֻמָּה.

הָלַכְתִּי לְסַבְתָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה לִי מֵעוֹלָם

עִם סַל רֵיק - לְמַתָּנוֹת.

"שְׁשְׁשְׁ... לֹא צָרִיךְ לְמַהֵר..."

לָחֲשׁוּ שַׁרְכֵי פִּתּוּי יְרֻקִּים.

אֶטְבֹּל בַּנָּהָר. בֵּין הַשְּׂעָרוֹת וְהַשּׁוּלַמִּית

טָמַנְתִּי אֶת בְּגָדַי וְאֶת הַסַּל.

רֵיחַ תְּאֵנָה, גּוּפִי חִדּוּדִים,

אֲנִי קוֹפֶצֶת לַמַּיִם עֲרֻמָּה.

טִפּוֹת גֶּשֶׁם מְתוֹפְפוֹת עַל הַנָּהָר.

קַרְרְרְ.

פִּטְמוֹתַי מִזְדַּקְּרוֹת, אֲנִי נוֹגַעַת

בְּשָׁדַי הַנּוֹבְטִים. הֵם יָפִים.

לְשׁוֹנוֹת טוֹבוֹת שֶׁל מַיִם

לוֹקְקוֹת עֹנֶג,

מַפָּל מִתְנַפֵּץ בְּאָזְנַי.

יְרִיּוֹת, צְעָקוֹת, וְעוֹד יְרִיּוֹת.

הַצַּיָּדִים? כְּבָר? אֲבָל אֵיפֹה הַזְּאֵב?

הֲרֵי רַק בִּשְׁבִילוֹ...

עוֹד יְרִיּוֹת, וְעוֹד. עָשָׁן.

דְּמָמָה, אֲנִי רָצָה לְשָׁם.

צְמַרְמֹרֶת, שִׁנַּי נוֹקְשׁוֹת,

פַּרְפָּרֵי צָהֹב לָבָן חָגִים סְבִיבִי בְּעַצְבָּנוּת.

שָׁם, עַל מֶרְחַב הַיֶּרֶק

כִּתְמֵי כַּרְכֻּמִּים וְדָם.

יְלָדִים וּגְדוֹלִים, כָּל הַכְּפָר,

שׁוֹכְבִים מֵתִים.

מֵהַגָּרוֹן עַד הַלֵּב - קַר,

אִי אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם.

אֲנִי פּוֹסַעַת בֵּין הַגּוּפוֹת עֲרֻמָּה

וְהֵם רוֹאִים אוֹתִי,

מַבִּיטִים בִּי בְּעֵינַיִם מֵתוֹת

בְּלִי בּוּשָׁה.

שירים אלו לקוחים מתוך הספר "האוניות שוקעות לאט" מאת אורנה וייס, שראה אור לאחרונה בהוצאת "פרדס", בסדרת "כתוב" בעריכתו של אמיר אור.