כשיגיע החורף, הם כבר לא יהיו כאן: נפרדים מהנופלים של "משחקי הכס 4"

ג'ופרי באראת'יאון

כך זה קרה: האבדה הראשונה המשמעותית היתה כמובן ג'ופרי - הילד המתבגר שכולם אהבו לשנוא. הוא הלך מאיתנו בסופו של הפרק השני, אחרי מפגן רוע שהדגיש עד כמה הוא בלתי נסבל ועד כמה מגיע לו למות. בסופה של החתונה המפוארת והיקרה להחריד שלו הוא הורעל למוות ומת במהירות וללא כל יהירות. זה היה נפלא. ברגעיו האחרונים הפכו פניו של הילד-מלך לסגולים וכך זכתה החתונה לכינוי המלבב "החתונה הסגולה", אחרי "החתונה האדומה" ששברה את לבבות הצופים בעונה הקודמת. הצפון זוכר, חשבנו לרגע.

רגעיו הגדולים של ג'ופרי 

רגע שלא נשכח: לג'ופרי היו כמה רגעי שיא, שיאים של אכזריות ליתר דיוק. מעונה לעונה הוא הפך יותר ויותר סדיסט - לא רק ילד מפונק, אלא שליט אכזר, שיכור מכוח וחסר כל עכבות, יצור נוראי שנהנה להכאיב, להתעלל ולרצוח. מכל הסצנות החביבות בהשתתפותו היתה אחת שהבהירה לנו מי הוא - ההוצאה להורג של נד סטארק. אי שם בעונה הראשונה עוד חשבנו שהטובים ינצחו, כלומר הסטארקים. ואז ג'ופרי הורה להניף את החרב על ראשו של לורד הצפון, סתם בשביל הכיף שלו. בחור מקסים, בלי צל של ספק, מי יתן ויישרף בגיהנום לנצח.

האם נתגעגע? הו, לא.

רגע מתוק של סיפוק(צילום: HBO)

ת'יאון ג'רייג'וי

כך זה קרה: טוב, זה סיפור קצת מורכב. היה היה בחור ששמו ת'יאון גרייג'וי, שגדל כנסיך באזור די מבאס הקרוי איי הברזל. כשת'יאון היה צעיר, ניסה אביו למרוד במלך רוברט, אבל הוכנע על ידי נד סטארק, וכעונש נלקח הילד לווינטרפל וגדל כשבוי עם המון זכויות בבית משפחת סטארק. כשגדל ניסה את כוחו כיד ימינו של רוב סטארק, אחר כך חזר לביתו בניסיון לגייס לו תמיכה, אבל אז הזכירו לו שילידי הברזל בכלל לא חברים של הסטארקים ושהוא צריך לחזור למקורות. אז ת'יאון ניסה לעשות זאת בגדול: הוא הגיע, על דעת עצמו, לווינטרפל - וכבש אותה בזמן שרוב אדוני הצפון היו עסוקים במלחמה עם הלאניסטרים.

על עזות המצח הזו הוא שילם, ובגדול. ראמזי שלג, בנו של רוס בולטון, הגיע לווינטרפל ולקח אותו בשבי. אבל הוא לא הרג אותו, הוא התעלל בו עד שהדמות שפעם נקראה ת'יאון הפכה לזיכרון דהוי וחסר איבר מין - דמות מפוחדת וחסרת כוח רצון משל עצמה בשם ריק. "מה שמת לעולם לא ימות", אומרים באיי הברזל, אבל ריק מוכיח שאפשר גם אחרת. הוא מת והוא גם חי והוא ממש לא זומבי, הוא סתם פתטי. בכל מקרה, נכון לעכשיו - ת'יאון גרייג'וי כבר לא איתנו.

האיש שפעם היה ת'יאון

ליסה ארין

כך זה קרה: ליסה ארין חזרה לסדרה אחרי היעדרות ממושכת ומבורכת. קשה היה לסבול אותה בעונה הראשונה, כשלכולם כאבו העיניים למראה סצנת ההנקה שלה ושל בנה הדוחה. בעונה הזו גילינו שיש לה חלק לא מבוטל בהתרחשויות שהניעו את כל העלילה, ושהיא היתה מאוהבת כל חייה דווקא בבאיליש החלקלק, אותו אחד שהיה מאוהב כל חייו באחותה, קטלין סטארק. באיליש העניק לה את משאלת חייה בעונה הזו והתחתן איתה, אבל לכולם היה ברור שהוא לא אוהב אותה גם אחרי שסייעה לו להפיל כלים רבים על לוח השחמט שהוא ווסטרוז.

האם נתגעגע? אנחנו לא, אבל מסתמן שהבן שלה יבכה מעכשיו הרבה יותר.

ליסה ארין. בחורה מטרידה(צילום: HBO)

אוברין מארטל

כך זה קרה: הו, הזוועה. הנסיך אוברין מארטל דווקא היה לוחם מוכשר מאוד, כפי שהספקנו לראות רגע לפני שהכל נגמר. אוברין שנא את הלאניסטרים בגלל מה שעולל ההר בפיקודם לאחותו, ולמעשה הגיע למעלה מלך במטרה לנקום. הקרב מול גרגור קלגיין היה ההזדמנות שלו לנקמה, אך למרבה הצער לבסוף הוא מת, כמו רבים לפניו, מידיו של ההר. 

הקרב האחרון של נסיך דורן

רגע בלתי נשכח: אוברין היה הדמות החדשה והמרענן הרשמי של עונה 4 - בחור עם המון קסם, חובב מין ויין. עם המבטא המגניב שלו הוא היה ממש איניגו מונטויה, והליהוק המוצלח של פדרו פסקל לתפקיד גרם לאוברין הטלוויזיוני להאפיל על אוברין של הספר, שדווקא לא היה דמות בלתי נשכחת. בעונה אחת בלבד הוא הספיק להביא רגעים מופלאים, אבל אין ספק שנזכור אותו בעיקר בגלל הקרב מול ההר - סצנה שבה הפגין אוברין את כל יכולותיו המופלאות: לגם יין, נישק את האישה שאיתו, התחכם ואז יצא במחול מרשים והצליח (כמעט) להכניע את הלוחם הכי מאיים בווסטרוז. אבל אז ההר התעורר והרג אותו בדרך הנוראית ביותר שג'ורג' מרטין יכול לחשוב עליה. סיום נוראי לדמות נהדרת.

אוברין מארטל. הלך בטרם עת(צילום: Helen Sloan)

האם נתגעגע? כמו שהים מתגעגע לחוף.

ייגריט

כך זה קרה: בניגוד לסופה של ליסה, הפעם באמת מדובר בסצנה רומנטית מעין כמותה. ייגריט הפראית, היפה, יורת החצים הטובה ביותר מאז לגולאס, התאהבה בג'ון סנואו בתקופה שעבד במסווה מעבר לחומה. גם הוא התאהב בה, אבל לא שכח בסוף את המשימה שלו והשאיר מאחוריו את הג'ינג'ית האהובה. כשסוף סוף נפגשו פנים מול פנים בקרב, היא כיוונה אליו את החץ שלה, אבל לא הצליחה לירות לפני שחטפה אחד בעצמה. היא מתה בזרועותיו החסונות של ג'ון אחרי שאמרה לו שוב, בפעם האחרונה, שהוא לא יודע כלום.

רומיאו ויוליה של הצפון

רגע שלא נשכח: ייגריט היתה דמות אהובה, אכזרית ברגעים מסוימים ורחומה באחרים. היא היתה לוחמת טובה, לא נתנה לשום גבר להשפיל אותה, וגם היה לה קאץ' פרייז. בקיצור: גיבורה מהזן המודרני, שבמקרה נלחמת כתף אל כתף עם כמה קניבלים רעים במיוחד. מכל רגעיה נזכור יותר מכל את זה שגם היא זכרה על ערש דווי – הפעם הראשונה שלה ושל ג'ון במערה, היום שבו היא הובילה אותו אחריה וגרמה לו להפר את הנדר שלו, ובהנאה רבה. "היינו צריכים להישאר שם", אמרה. וצדקה.

האם נתגעגע? כן, בהחלט. נשים לוחמות הן עדיין מצרך נדיר, וזו ההזדמנות לאחל לאריה ולבריאן הצלחה בהמשך הדרך.

ג'וג'ן ריד

כך זה קרה: ג'וג'ן ליווה את בראן במסע שלא נגמר צפונה. הוא היה בעל כוחות מיוחדים שבגללם הבין את החשיבות של בראן (אנחנו עדיין לא הבנו), אבל הכוחות האלה לא מנעו את מותו במתקפת השלדים בפרק האחרון - רגע לפני ההגעה המיוחלת ל"עורב בעל שלוש העיניים", שלד נמרץ במיוחד רצח אותו בדקירות סכין.

ג'וג'ן. הוא הלך בשדות של שלג(צילום: Helen Sloan )

רגע שלא נשכח: למען האמת ג'וג'ן לא עשה הרבה מעבר ללכת, אבל הוא היה טוב בזה. לפחות עד השלב האחרון שבו הוא צלע קצת. אז כך גם נזכור אותו - הולך בשלג.

האם נתגעגע? תכלס, עד game.of.thrones.s05e01 אף אחד כבר לא יזכור אותו.

סאנדור (הכלב) קלגיין

כך זה קרה: טוב לא בדיוק צפינו בו מת, אבל צפינו בו גוסס ומתחנן למוות. הכלב פגש (במקרה!) את בריאן ונושא הכלים שלה, ולאחר שהם זיהו אותו החל קרב ענקים די מלוכלך בינו לבין העלמה מטארת'. בסופו של דבר הלוחם הענק הובס על ידי אישה, כפי שציין בעצמו באכזבה כשגסס מול עיניה של אריה.

קרב הענקים

רגע שלא נשכח: סאנדור התחיל את הסדרה בתוך האיש הרע והמכוער, כלב השמירה של ג'ופרי ובאופן כללי חתיכת בהמה. בעונה השנייה גילינו צדדים קצת שונים שלו - ההגנה על סאנסה, הפחד מאש, ההתנתקות מג'ופרי והבריחה ממעלה מלך. בעונה השלישית והרביעית הוא חבר לאריה והפך למעין אב מאמץ ולא מתפקד שכזה. הוא עדיין היה בחור לא נעים, אבל התגלו בו המון גוונים של אפור. הרגע שבו החליט להפסיק להילחם בקרב על הבלאקווטר, והכריז "Fuck the king" היה בהחלט רגע מרשים ובלתי נשכח.

האם נתגעגע? It's complicated.

!Fuck the king 

טייווין לאניסטר

כך זה קרה: לא יאמן, אבל הלורד לאניסטר הלך לעולמו בעודו יושב על האסלה. טייווין היה איש חכם ואבא גרוע, ולבסוף אפילו השכל החד שלו לא הצליח להציל אותו מידי בנו. זה קרה אחרי שטיריון גילה שאביו - זה שששנא אותו כל חייו, לקח ממנו את אהבתו הראשונה ודן אותו למוות - שוכב למעשה עם האישה שהוא אוהב. טיריון הנבגד ירה בו שני חצים והמשיך בדרכו. סיום מעליב לאדם שכולם פחדו ממנו כל חייו.

סופו של רודן

רגע שלא נשכח: טייווין היה האדם החזק ביותר בווסטרוז - הוא הצליח להגיע לעמדה שבה ניהל את הממלכה בפועל בזמן שעל כס הברזל ישבו ילדים. הוא אולי היה איש קשה ואפילו שנוא, אבל הוא גם היה דמות נהדרת, כריזמטית וחזקה. כל סצנה בהשתתפותו היתה למעשה המופע שלו - מהשיחות עם אריה בהארנהל ועד ישיבות המועצה בהנהגתו - והשחקן צ'ארלס דאנס גילם אותו בצורה כה מופתית שקשה היה שלא להעריך אותו ולפחד ממנו בו זמנית. מכל הרגעים הללו בלט הכוח שלו כשהראה לג'ופרי מי לובש את המכנסיים בבית - ובעיקר כשהופיע לפניו בסוף העונה השלישית. ג'ופרי זימן את הסבא שלו בשביל לנזוף בו, אך בסופו של דבר התכווץ בכס הברזל שלו תחת המבט החודר של טייווין.

האם נתגעגע: כן! המועצה הקטנה איבדה את הכוכב הגדול שלה.

התנצלות: שמה של שיי נשמט מהכתבה, עמכם ועם טיריון הסליחה.