ילדי המלחמה עושים היסטוריה בכף רגלם
שמה של בוסניה נקשר בדרך כלל לטיהור אתני, מחנות ריכוז, קברי אחים ומקרי אונס המוניים, אבל המדינה הצעירה רוצה לכתוב פרק חדש בהיסטוריה שלה בהופעתה הראשונה במונדיאל. בסגל שלה - פליטים מהמלחמה בשנות ה-90
כמה מוסלמים יש? המפקד שישנה את בוסניה
עוד חדשות בעולם :
דו"ח: קצת פחות גרעין בעולם, כמה לישראל?
תמונות מעיראק מראות: מאות חיילים נטבחו
"בשביל זה הגענו לכאן, בשביל לזכור", אמר אדנאן פיליפוביץ' מבוסניה בשעה שנכנס לאצטדיון ביחד עם הוריו. "כל האנשים האלה באים איתנו למשחק הזה".
מחפשים לסגור מעגל
בבוקר המשחק, פיליפוביץ' התכונן למשחק בצפייה בתמונות מהמלחמה כדי להזכיר לעצמו כמה רחוק הגיעה ארצו ומדוע ההופעה בריו דה ז'ניירו היא נקודת ציון חשובה בהיסטוריה שלה. בסכסוך בשנות התשעים נהרגו יותר מ-100 אלף בני אדם ומחצית מאוכלוסיית בוסניה - מתוך 4.3 מיליון תושבים - הפכו לפליטים. המלחמה הותירה אחריה מורשה של עוני, אבטלה גבוהה ומאבקים פוליטיים שסופם לא נראה באופק.
"כולנו מחפשים סגירת מעגל. אני חושב שזה מה שזה בעצם", אמר פיליפוביץ'. הוא היה בן 11 כשמשפחתו ברחה מבאניה לוקה בצפון בוסניה בשנת 1994. בסופו של דבר היגרה המשפחה הבוסנית לארצות הברית והקימה בית בעיר אוגוסטה במדינת ג'ורג'יה.
התחבא עם אחותו בתוך בור ביער
בוסניה לא יכלה לבקש לעצמה דבר טוב יותר: יריבה נוצצת באצטדיון הכי נוצץ בגביע העולם. התוצאה בסיום - 1:2 לארגנטינה - לא הייתה בדיוק מה שהבוסנים רצו, אבל האמת היא שהם ציפו לגרוע יותר. ודאד איביסביץ' כבש את השער היחיד לזכות בוסניה. כשחיילים סרבים רצחו את סבו ושרפו את הכפר של אביו, אמו הסתירה אותו ואת אחותו בתוך בור שחפרה ביער. איביסביץ' נכנס כמחליף במחצית השנייה במשחק נגד ארגטינה והצליח להבקיע שער בדקה ה-85.
עוד קודם למשחק נחשב איביסביץ' לגיבור בעיני הבוסנים. בחודש אוקטובר הוא היה זה שהבטיח לארצו את כרטיס העלייה למונדיאל כשכבש את השער היחיד במשחק הניצחון על ליטא בתוצאה 0:1. כעת הוא גם ייזכר כמי שכבש את השער הראשון של בוסניה בגביע העולם בכדורגל.
רק שוער המילואים משחק במועדון בוסני
"ברור שהם ילדים של מלחמה, עם צלקות", אמר מירנה מחמוצ'חאזיץ', פליט לשעבר שחי כיום בנורבגיה. הקבוצה ששיחקה נגד ארגנטינה שיקפה את האופן שבו נפוצו הבוסנים לכל עבר. שחקן הקישור מיראלם פיאניץ', למשל, ברח עם משפחתו ללוקסמבורג. מתוך 23 שחקני נבחרת בוסניה, רק שוער המילואים אסמיר אבדוקיץ' משחק במועדון כדורגל בוסני. "הכדורגל מחבר בינינו, גורם לנו להאמין בבוסניה, שאנחנו יכולים לבנות משהו", אמר מחמוצ'חאזיץ'. "הוא נותן לנו סוג של כבוד".
המשחק של בוסניה התחיל ברגל שמאל כשכבשה שער עצמי מרגלי המגן סיאד קולאשינאץ' כעבור שלוש דקות משחק בלבד. אף שהפסידה, נבחרת בוסניה יוצאת מעודדת מהמשחק הטוב שהפגינה נגד ארגנטינה ומקווה לנצח במשחקים הבאים את ניגריה ואיראן כדי לעלות לשלב הבא מבית ו' ביחד עם ארגנטינה.
בינתיים, עבור אוהדי בוסניה מדובר בהתחלה של פרק חדש. במקום טיהור אתני, מחנות ריכוז, קברי אחים ומקרי אונס המוניים, הם מקווים שאנשים מסביב לעולם יקשרו את ארצם לכדורגל. אפילו בערב היסטורי כמו זה שהיה הלילה, ארמין אליג'אגיץ' אמר שבלתי אפשרי לשכוח את המלחמה. "אנחנו לא יכולים לחשוב שאי-אפשר לחשוב על זה. זה מוזר", אמר אליג'אגיץ', שהגיע לברזיל מהעיר זניצ'ה שבמרכז בוסניה. אולם הוא שמח שכל כך הרבה אוהדים חוברים יחדיו, כולל כאלה ממדינות בלקניות אחרות, כדי לתמוך בנבחרת הבוסנית. "הכדורגל עשה מה שהפוליטיקאים לא הצליחו לעשות", הוא אמר.
לפנייה לכתב/ת 
