ילד נעדר מהלימודים - האם הורשעה בביהמ"ש

תלמיד כיתה ז' נעדר חודשים ארוכים בגלל טראומה שנגרמה לו בבי"ס קודם. האם שלא הסכימה לשלוח אותו לטיפול הורשעה בעבירה על חוק חינוך חובה

עו"ד נאוה סרף-הרשקוביץפורסם: 17.06.14 , 12:20

בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב הרשיע לאחרונה אם בעבירה על חוק לימוד חובה: כתב האישום הוגש נגדה מכיוון שבנה נעדר במשך חודשיים משנת הלימודים הקודמת והיעדרויותיו התכופות נמשכו גם בשנת הלימודים הנוכחית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הבן, אז תלמיד כיתה ז', נעדר בשנה שעברה החל מחופשת פסח ועד סיום הלימודים. גם אחרי החופש הגדול, בתחילת שנת תשע"ד, נמשכו ההיעדרויות. ניסיונות ההתערבות

אפליה?

בית ספר ביטל חוזה עם כת עדי ה'

עו"ד רפאל גרוס

מנהלת בית הספר בנתניה השכירה כיתה לעמותת "המצפה לישראל", אבל ביטלה את ההסכם כשהתברר שהיא מייצגת את הכת הנוצרית. שופט קבע: "אתם מיסיונרים"

אפליה? בית ספר ביטל חוזה עם כת עדי ה'

של מנהלת בית הספר, היועצת וקצינת הביקור לא הועילו, והאם התעקשה שבנה נמצא במשבר בשל התעללות שעבר בבית ספר קודם שבו למד. היא סירבה בכל תוקף להצעותיהן לשלוח את הילד לטיפול.

תלונותיהן של המנהלת וקצינת החינוך לרשויות הובילו להגשת כתב אישום נגד האם בגין עבירה על הוראות חוק לימוד חובה. במסגרת הדיונים בתיק ניסו בית המשפט וגורמי החינוך למנוע את ההליך הפלילי, אבל בשל התעקשותה ניגש השופט אביים ברקאי להכריע בתיק.

האם טענה להגנתה בין היתר שהטראומה של בנה אושרה על ידי רופא, אולם היא לא הציגה את האישורים הרפואיים לבית הספר או לבית המשפט.

השופט ברקאי קבע שעוולות ונזקים שנגרמים לתלמיד במהלך שנות לימודים לא מצדיקות היעדרות ממושכת, אלא להיפך: בבית הספר לומד הילד איך להתמודד עם העוולות ולחפש פתרונות, והדבר מפתח אצלו תפיסת מוסר וצדק: "קטין הגדל ללא תחושת שייכות עלול להפוך לבוגר הנמנע מתחושת שייכות. בוגר כזה עלול לא למצוא עצמו בשום מסגרת חברתית אחרת".

הוא הוסיף שהאם לא סיפקה כל הוכחה שעשתה ככל יכולתה להביא את בנה ללימודים. גם אם היא לא הייתה מעוניינת בטיפול שהוצע לה על ידי צוות בית הספר, היא לא הייתה רשאית לאפשר לבנה להיעדר במשך חודשים ארוכים מבלי לעשות דבר כדי למצוא פתרון חלופי. העונש שהוטל עליה טרם פורסם.

הפקרת חינוכו של ילד משמעה הפקרת עתידו. חוק חינוך חינם הינו כלי חברתי חשוב שמממש את עקרון השוויון: כל קטין זכאי לקבל חינוך ללא קשר למצבו הכלכלי. סיכול מטרה זו על ידי ההורה מחייב את התערבות המדינה ולכן הכרעת הדין מוצדקת ונכונה. עם זאת, ראוי שהמחוקק יעביר את הסמכות לדון במקרים כאלה מבית המשפט לעניינים מקומיים לבית המשפט לענייני משפחה.