מחרימי ישראל בשם ישו

מי מכם מסוגל לבטא את המילה "פרסביטריאני"? מי יודע מי הם? בשבוע שעבר קיימה הכנסייה הפרוטסטנטית הליברלית הקטנה, אך המשפיעה, את המפגש הדו-השנתי שלה (ה-22 במספר) בדטרויט וביום שישי האחרון החליטה למשוך השקעותיה מחברות אמריקניות שסוחרות ומקיימות קשרים עסקיים עם ישראל. החלטה זו היא בעלת השלכות אדירות לציבור הישראלי.

מאז 2004 ניסה מיעוט קטן אך קולני של פעילים אנטי-ישראליים בתוך הכנסייה הפרסביטריאנית לשכנע שש פעמים את העצרת הכללית של הכנסייה לתמוך בקמפיין החרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) נגד ישראל. גם המפגש הזה של העצרת כלל עשר הצעות החלטה בנוגע לישראל, מתוכן תשע אנטי-ישראליות. הנושא העיקרי שעמד לדיון הוא האם על הכנסייה למשוך את השקעותיה משלוש חברות אמריקניות בעלות קשרים עם ישראל: קטרפילר, HP ומוטורולה. אחת ההחלטות העמידה בסימן שאלה את זכותה של ישראל להתקיים וקראה לכנסייה לשקול מחדש את עמדתה התומכת בשתי מדינות לשני העמים.

עוד בערוץ הדעות של ynet

זה בגלל הכיבוש / אפרת גרי

לא נפרד מהטרמפים / יואב מליחי

הכנסייה העבירה החלטות מוטות מאוד כלפי ישראל, אך הדבר קיבל תהודה תקשורתית מועטה מאוד בישראל. אחת ההחלטות שעברו מבקשת לבחון את מדיניותה בנוגע לתמיכה בפתרון שתי מדינות לשני עמים. החלטה נוספת תומכת בזכויותיהם של הילדים ב"ישראל ובפלסטין", אולם תומכת רק בזכויות הילדים הפלסטינים ואינה משמיעה קול בדבר חטיפת שלושת הנערים הישראלים על ידי טרוריסטים.

יש כיום לפחות 13 סכסוכים בעולם עם מיליוני פצועים, הרוגים ופליטים, והפרסביטריאנים אינם מתייחסים לרובם. מדוע המיקוד הזה בישראל? הפעילות האנטי-ישראלית הזאת היא דוגמה אחת בלבד של אסטרטגיה המשתמשת בכנסיות לקידום חרם על ישראל. זאת במסגרת האסטרטגיה שגובשה בוועידת דרבן בשנת 2001 ל"בידודה המלא והמוחלט של ישראל כמדינת אפרטהייד", באמצעות "סנקציות, אמברגו, והפסקת כל הקשרים (דיפלומטיים, כלכליים, חברתיים, סיוע, שיתוף פעולה צבאי ואימונים) בין כל המדינות לבין ישראל".

עמוד תווך מרכזי באסטרטגיה זו הוא שימוש בקול המוסרי של הכנסיות לקידום BDS. ואכן, אתר תנועת ה-BDS מצהיר בגלוי: "מוסדות דתיים נחשבים בקהילות רבות ככאלה המגלמים עקרונות אתיים ומוסריים חשובים. לא רק שקמפיין משיכת השקעות מוצלח יחליש את הכיבוש, הוא גם יעלה את הפרופיל הציבורי של קמפיין ה-BDS ויחזק את הלגיטימציה שלו".

פעילי BDS בכנסיות בארצות הברית, בקנדה ובאירופה מנסים לקדם מטרה זו בלהט דתי. חמור מכך, ממשלות אירופה וארצות הברית מספקות מימון לניסיונות אלה לחתור תחת הלגיטימציה של ישראל. כספי מסים אלה ניתנים לארגונים הומניטריים דתיים שמעבירים את הכספים לארגונים פוליטיים קיצוניים בישראל וגם לארגונים נוצריים שמקדמים חרם, ובמקרים מסוימים משתמשים בתיאולוגיה אנטישמית לרבות הריגת ישו. המענקים הממשלתיים לארגונים אלה גורמים לחיכוך בין-דתי ופוגעים בסיכויים להגיע לשלום.

לכנסייה הפרסביטריאנית יש השפעה שחורגת מעבר למספר החברים בה (כ-1.8 מיליון מאמינים). לכנסייה זו שורשים עמוקים בתרבות האמריקנית, עוד טרם הקמת ארצות הברית. כנסיות ליברליות פרוטסטנטיות אחרות עוקבות מקרוב אחרי החלטת הפרסבטריאנים. כעת, משהחליטה הכנסייה למשוך את השקעותיה מישראל, קיים חשש שכנסיות אחרות יפעלו בצורה דומה.

המאבק על שמה הטוב של ישראל בכנסיות אינו אבוד. ישנם גורמים רבים אשר פועלים לטובתה של ישראל, ביניהם בעלי ברית נוצריים העושים לילות כימים בניסיונות לבלום יוזמות אנטי-ישראליות בכנסיות שלהם. בנוסף, רוב האמריקאים הנוצרים-ליברלים אינם רוצים בפוליטיזציה ורדיקליזציה של מוסדות הדת. היחסים בין היהודים והנוצרים בארה"ב טובים מאוד, ומרבית הכנסיות אינן רוצות לפגוע ביחסים אלה. ולבסוף, רוב הליברלים הנוצרים תומכים בזכותו של העם היהודי למדינה ריבונית במסגרת של שתי מדינות לשני עמים.

ההצבעה שעברה בדטרויט שערורייתית והסיכון לישראל גבוה. אולי אנחנו לא יודעים לבטא את המילה "פרסבטריאני", אך אין זה משנה. מה שחשוב, זה לדעת שלהחלטה של הכנסייה הקטנה הזו יכולות להיות השלכות רציניות עלינו בישראל.

יצחק סנטיס הוא מנהל התוכניות במכון המחקר NGO Monitor ומוביל פרויקט המחקר BDS in the Pews.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il