הסטודנטים בכנסת: חוששים מסגירת מוסדות

יום הסטודנט הלאומי צוין אתמול בכנסת, בסימן 80 שנות פעילות של התאחדות הסטודנטים. אך דווקא ביום שהיה אמור להיות חגיגי במיוחד עבורם, קיבלו הסטודנטים שיעור מעשי בפוליטיקה.

כתבות נוספות בנושא סטודנטים בערוץ הלימודים :

אקס פקטור: להעלות את הציון בבחינה

תלמידי מכון לנדר יפוזרו למוסדות אחרים

מתמחים לרפואה יקבלו החזרי מס

כבר בבוקר גנבה את ההצגה ח"כ חנין זועבי, בעימות בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, מה שגרם לקולם של הסטודנטים להישמע בצורה הרבה פחות חזקה משציפו לה. שנית, במקביל ליום הסטודנט, התקיים יום איכות הסביבה בכנסת, מה שהוביל לנהירת ח"כים לוועדות סוערות ומתוקשרות יותר. ובנוסף, על רקע פרשת הנערים החטופים, דיון חשוב שהיה אמור להתקיים במעמד שר האוצר, יאיר לפיד, התקיים בהיעדרו.

עתידו של מכון לנדר בירושלים בלב הסערה

הדיון המרכזי והסוער במיוחד התקיים בוועדת החינוך, התרבות והספורט. על רקע שאלת סגירתו של מכון לנדר, העלו הסטודנטים על סדר היום את נושא אחריות המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) על המוסדות הבלתי מתוקצבים. מאחר שזהו המוסד האקדמי השני שנסגר השנה, ומחשש שהדבר יקרה במוסדות נוספים, קראו הסטודנטים לוועדת החינוך להתערב בעניין, ולדאוג שלמדינת ישראל תהיה אחריות כלפי הסטודנטים הנרשמים למוסדות המוכרים על ידי המל"ג.

"בגלל אוזלת יד של המל"ג, שני מוסדות אקדמיים בישראל נסגרו השנה" אמר אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים. "לא יכול להיות שהמל"ג מגלה פתאום שמוסד קרס כלכלית. לא יכול להיות שלמדינה לא תהיה אחריות כלפי סטודנט שבוחר להירשם למוסד בלתי מתוקצב. למל"ג יש אפשרות להגיע לאכיפה ברמה מאוד גבוהה, אך היא לא משתמשת בה. חשוב להדגיש שמוסד קורס לא בגלל רמה אקדמית ירודה אלא בגלל התנהלות כלכלית שגויה".

"מדוע שוועדת החינוך לא תצא בקריאה לבית-המשפט בקריאה להשאיר את מכון לנדר?" שאל ח"כ יעקב אשר מטעם יהדות התורה, וחבר הוועדה.

יום הסטודנט בוועדת החינוך בכנסת(צילום: מעיין קרטה שוורץ)

אורי מילר, חרדי בן 55 שלומד בשנה ג' לתואר לחינוך וחברה במכון לנדר, ניסה להציג בעיה רחבה יותר מהמכון עצמו, ודיבר על סוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית באמצעות האקדמיה. "קליטת החרדים בחברה צריכה להיות הדרגתית. תלמיד חרדי שהולך להוציא תואר, מקרב לא רק זמן וכסף, אלא גם הקרבה ברמה החברתית. החברה החרדית צריכה לעבור שינוי סוציולוגי שלוקח פרק זמן של דור שלם. התהליך הזה מתחיל במוסדות פרטיים, שעוזרים לשמר את הציביון של כל מגזר".

"סגירת המכון - מכה לחרדיות שירצו ללמוד באקדמיה"

"אני יודעת שבקהילה החרדית אני רק חלק מהניצנים", אמרה הסטודנטית נעמי ביליצר, הלומדת בשנה ג' במכון לנדר. "סגירת מוסדות מהסוג הזה, תוביל לסתימת הגולל לנשים חרדיות שירצו בעתיד ללמוד באקדמיה. אנחנו מגדלות כמה ילדים, ונדרשות לשלב בין חיי משפחה ללימודים. אין לנו תעודת בגרות, בגלל החינוך שממנו הגענו. אנחנו מצפות להזדמנות מהמדינה ולגיבוי הנדרש".

לגבי העניין התקציבי, פרופ' דוד שוורץ הציג את עמדת המוסדות הלא מתוקצבים: "בואו לא נשכח את העובדות. מי שעדיין לא מוכרז כפושט רגל ונמצא בבעיה הרבה יותר גדולה הם דווקא האוניברסיטאות שנמצאות בגירעונות של מיליוני שקלים. רק על הפנסיה משלמת האוניברסיטה העברית כל שנה 600 מיליון שקל מכספי משלם המיסים. הבעיה שבפתחנו היא לא רק של המוסדות הלא מתוקצבים. הצלת מכון לנדר היא במרחק נגיעה. היא לא בעיה כלכלית".

נציג המל"ג, גדי פרנק, טען בדיון שהמל"ג לא יכולה לקיים את אותה רמת רגולציה על המוסדות הבלתי מתוקצבים. "המוסדות האלה לא מבקשים תקציב מהמדינה, והרגולציה לא יכולה להיות אחידה. צריך לעשות יותר סדר במערכת ולקבוע כללים יותר טובים, אבל זה לא נכון שהם צריכים לעמוד קרוב אפילו למידת הרגולציה של המוסדות המתוקצבים. הם לא נוסדו למטרה הזו".

במקביל לדבריו נשמעו קריאות של סטודנטים ממכון לנדר שנכחו בדיון, שטענו שהמל"ג מתנער מהנזק שנגרם להם עקב החלטת המל"ג לפזר אותם למוסדות שונים, במקום לנסות לשקם את מכון לנדר.

בתגובה, טען פרנק שהקושי הפרטני של סטודנטים ממכון לנדר שייאלצו לנסוע להשלים את לימודיהם במקומות רחוקים יותר גיאוגרפית הוא "קושי פרטני שאותו המל"ג לא יכול לפתור".

חברת הוועדה, ח"כ גילה גמליאל מהליכוד-ישראל ביתנו, ששימשה כיו"ר אגודת הסטודנטים בבן-גוריון וכן כיו"ר התאחדות הסטודנטים אמרה, כי "הסטודנטים לא אמורים לשלם את המחיר, כשהמדינה היא זו שנותנת את הגושפנקא ללכת וללמוד במוסדות לא מתוקצבים. יש חשיבות עצומה לדאוג שיובטחו הזכויות שלהם, בדיוק כמו שמקבלים האחרים. האבסורד הגדול הוא שדווקא מי שלומדים במכללות הם סטודנטים מרקע מוגדר ודווקא הם נושאים בנטל הגדול ובקושי".

כדי להרגיע את הרוחות, פנה יו"ר הוועדה, ח"כ עמרם מצנע, לכל הנוכחים ואמר: " תפקידנו כוועדת החינוך לדאוג לכל סטודנט וסטודנט, ואני פותח את הוועדה בפני הסטודנטים, ובמידה וייחתם הסדר שייפגע בחלק מכם, אנו נטפל גם במקרים הפרטניים. תפקידנו הוא לשמש כתובת לציבור. מדובר בבעיה רחבה הרבה יותר ועלינו לדון בה לעומק. ישנם לא מעט מוסדות שמבטיחים לסטודנטים הבטחות ולא תמיד עומדים בהן, והמדינה צריכה להיות מעורבת כדי למנוע את אותם מקסמי שווא".

הסטודנטים לא גומרים את החודש 

בהמשך, התקיים דיון נוסף, בשדולה למען הסטודנטים וההשכלה הגבוהה, אשר עסק בנושא תעסוקת הסטודנטים לפני, אחרי ותוך כדי התואר. בדיון נכחו נשיא המדינה הנבחר, ראובן (רובי) ריבלין, שר הרווחה ח"כ מאיר כהן, סגן שר האוצר, ח"כ מיקי לוי, ח"כ בועז טופורובסקי מיוזמי השדולה ויו"ר התאחדות הסטודנטים ויו"ר ות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג.

נשיא המדינה הנבחר, רובי ריבלין (במרכז), יו"ר התאחדות הסטודנטים אורי רשטיק (מימין) וח"כ בועז טופורובסקי(צילום: מעיין קרטה שוורץ)

"הלוואי שנגיע ליום שבו נהיה כמו המדינות הסקנדינביות המסוגלות לתמוך בסטודנטים שלהם ולספק את מחסורם על מנת שיתרכזו בלימודם. העתיד של מדינת ישראל הוא בסטודנטים שלנו. ביתי יהיה פתוח בפניכם", אמר הנשיא הנבחר.

במהלך הדיון הציגה התאחדות הסטודנטים מחקרים לפיהם סטודנטים אינם מצליחים לכלכל את עצמם במהלך התואר הראשון, ומתוך אלו שאינם עובדים במהלך התואר 79% טוענים שאינם עובדים בשל חוסר זמן. יו"ר ההתאחדות אמר, כי "מחיר ההזנחה היום ישפיע על המשק הישראלי של המחר. ההתעלמות של האקדמיה מן ההיבטים הפרקטיים של שוק העבודה מהווה לרוב מכשול בפני הסטודנטים שאינם ממשיכים למסלול מחקרי.

לדבריו, "יש לאפשר לסטודנטים לרכוש ניסיון תעסוקתי באמצעות התאמת עומס תכניות הלימודים לשוק העבודה, שילוב התמחויות מעשיות ומיסוד מערכת שתאפשר ניידות בין מקצועות מעולם תוכן זהה".