השיטה, המאמן, מזג האוויר: הסודות של קוסטה ריקה
היא ללא ספק נהנתה מיתרון ההפתעה. בבית כל כך קשה, היה קל לא לשים אליה לב. אבל אל תחשבו לרגע שהיריבות אחראיות לניצחונות של קוסטה ריקה - היא הרוויחה כל אחת מ-6 הנקודות שלה. יאיר קטן על הסנסציה של מונדיאל 2014
איך שלא תסובבו את זה, אף אחד לא ספר את נבחרת קוסטה ריקה בכניסה לטורניר הזה. "בית המוות" זכה לשמו בגלל נוכחותן של שלוש אלופות עולם לשעבר, ולא בזכות החבר'ה ממרכז אמריקה. אבל שתי סנסציות רצופות קבעו סנסציה שלישית – קוסטה ריקה בשמינית הגמר כבר אחרי שני משחקים, אנגליה בחוץ, ורק אחת מבין איטליה ואורווגואי תעפיל גם היא מהבית הזה. לא ייאמן.
הפעם היחידה בה קוסטה ריקה הגיעה לשמינית הגמר הייתה במונדיאל 1990. מי ששיחק אז בהתקפה היה מתאזרח ברזילאי בשם אלכסנדר גימראייש. 24 שנים מאוחר יותר, בנו סלסו בורחס הוא אחד העוגנים בקישור של הנבחרת שעשתה את הבלתי ייאמן, ועל ההישג שלה ידברו עוד זמן רב – גם אם תודח בשמינית. וזו עוד נבחרת שבכלל לא העפילה למונדיאל הקודם. האחראית לכך הייתה לא אחרת מאשר אורוגוואי, שניצחה אותה בפלייאוף. הנקמה הוגשה בוערת בברזיל.
את רוב הקרדיט צריך לתת למאמן הקולומביאני חורחה לואיס פינטו. הוא כבר 61,
ולא חשב שיקבל עוד הזדמנות אחרי קדנציה קצרה וכושלת בנבחרת לפני תשע שנים, אבל אחרי אותו כישלון להעפיל לדרום אפריקה בקוסטה ריקה חיפשו מושיע, וב-2011 פינטו חזר לתפקיד.
סוד ההצלחה במונדיאל הזה הוא בראש ובראשונה השיטה שסחפה את העולם. ה-2-3-5 של קוסטה ריקה הוא לא אילוץ או התאמה – כפי שראינו למשל במקרה של הולנד – אלא דרך שהנחיל פינטו. בשני משחקים מול נבחרות מעולות היא ספגה רק פעם אחת, וגם זה מפנדל של אדינסון קבאני. ג'אנקרלו גונסאלס, אוסקר דוארטה ומייקל אומנייה מתואמים להפליא ומונעים כמעט כל אופציה מחלוצי הרחבה. במוקדמות קוסטה ריקה ספגה רק שבע פעמים בעשרה משחקים בשלב המכריע, ואותו קו נמשך בברזיל.
אין ספק שקוסטה ריקה נהנתה מיתרון ההפתעה. בבית כל כך קשה, היה קל לא לשים אליה לב. אבל אל תחשבו לרגע שהיריבות אחראיות לניצחונות של קוסטה ריקה – היא הרוויחה כל אחת משש הנקודות. אותו בורחס דואג להמשיך את מורשת אבא יחד עם קשר אלמוני בשם ילצין טחדה
(כפי שאתם מדמיינים, הוריו אכן העריצו את המנהיג הרוסי), והם מפרקים התקפות במרכז השדה. אחרי משחק אחד הילד בן ה-22 כבר הפך ליעד מבוקש באנגליה. את החלוץ ג'ואל קמפבל אי אפשר היה לפספס, במיוחד במשחק הראשון. אחרי מספר עונות בהן הושאל כדי להתחשל, ארסן ונגר לא יוותר עליו בסגל ארסנל השנה. כשמחברים הכל יחד, התוצאה מרשימה.
לא מעט נבחרות במונדיאל, כולל חזקות מקוסטה ריקה, נהנות מתפקיד האנדרדוג, אפילו מעדיפות אותו, ובוחרות לעקוץ במתפרצות ולשחק זהיר יותר מאחורה. אבל בקוסטה ריקה קיים שילוב – הקו האחורי החזק לא מתבטא במשחק הגנתי. הנבחרת מפגינה הרבה טכניקה ומהירות ואוהבת לתקוף וליזום. זו גישה יוצאת דופן שתפסה את אורוגוואי ואיטליה עם המכנסיים למטה.
הקשר המצוין כריסטיאן בולאניוס שפך עוד אור על ההצלחה של הנבחרת: "פינטו נותן לנו את החופש לשחק. מעבר לכך, אנחנו מנצלים את מזג האוויר. לנבחרות מאירופה קשה כאן, אבל התנאים דומים למה שיש לנו בבית".
אז נכון – בניגוד ל-1990, אז כל השחקנים בסגל הגיעו מהליגה המקומית, הפעם רק תשעה מבין ה-23 הם כאלה. אבל אי אפשר לומר שהלגיונרים משחקים כולם במועדוני ענק. השוער הנפלא קיילור נאבאס מגיע מלבאנטה, ושחקנים נוספים מגיעים מנורווגיה, שוודיה ודנמרק. בראיין רואיס התקשה לשמור על מקומו בפולהאם ושיחק העונה בהשאלה באיינדהובן. חד וחלק - זו הדרך והשיטה שמחברות את כולם יחד.
עוד ב- ynet ספורט:
לפנייה לכתב/ת 
