רוצה ולא יוצא: על חרדת ביצוע בצעירים
לא תאמינו אבל לא פחות מ-20% מהצעירים שבין גילאי 20-30 סובלים מבעיות זיקפה שונות, ולעיתים אנו נתקלים במטופלים צעירים בני 18 ואפילו 16. הסקסולוג ד"ר דניאל דריי מציג כמה תשובות לשאלות נפוצות על מדוע מופיעה הבעיה ומה אפשר לעשות כדי לטפל בה
חרדת ביצוע היא בעיה פסיכולוגית בעיקרה, שבמסגרתה הגבר אינו מצליח להגיע לזיקפה טובה המאפשרת חדירה בזמן שהוא מעוניין לבצע אותה, אך לא נתקל בבעיה בזמן אוננות למשל. לעיתים היא מופיעה במעבר משלב המשחק המקדים לשלב הלבשת הקונדום בכוונה לבצע חדירה, ולכן גברים רבים נוטים להאשים את הקונדום בבעיה, אולם במקרים רבים הבעיה עלולה להתרחש גם רגע לפני חדירה ללא קונדום.
מעבר לקושי ברגע הנתון שבו רוצים לבצע חדירה והדבר לא מצליח, תחושת הכישלון או אי ההצלחה לרוב מכניסה את הגבר למעגל סגור של אכזבה ופחדים, מעגל שרק מזין את עצמו. משמעות הדבר היא שכל מפגש מיני הופך למבחן: כך, גם אם בפעם הראשונה העדר הזיקפה נובע מבעיה בנאלית ולא משמעותית, כמו סתם התרגשות או עייפות, הרי שהלחץ והזיכרון של אותו כישלון והפחד שיחזרו על עצמם מלווה את הגבר בכל ניסיון נוסף שהוא עושה, וכמו נבואה שמגשימה את עצמה, החשש מכישלון מביא את הכישלון הבא. אם באחת הפעמים בת הזוג גם מביעה אכזבה או דחיה כתוצאה מכך, ההשפעה הנפשית על הגבר מוגברת עוד יותר, שכן הגבריות שלו נפגעת.
מה גורם לחרדת ביצוע ולבעיות זיקפה?
קודם כל, חשוב לאבחן בצורה נכונה את מקור הבעיה. בעיות זיקפה יכולות להיגרם מארבע סיבות עיקריות, שלוש מהן הן סיבות פיזיולוגית: בעיית כלי דם, שמפריעה לזרימת הדם לאיבר ולא מאפשרת זיקפה; בעיה נוירולוגית, שפוגעת בעצבים ובתחושות שמביאות לזיקפה; ובעיה הורמונאלית, למשל ירידה ברמת הטוסטסטרון החופשי או בתפקוד של בלוטת המגן או עלייה בפרולקטין.
שתי הבעיות הראשונות נדירות יחסית ומופיעות בחולי סוכרת, אלכוהוליסטים או מי שסובל מפגיעה במערכת העצבים וכמעט ולא מופיעות בקרב מטופלים בריאים. בעיה הורמונאלית אנחנו רואים בעיקר בגברים מעל גיל 50. לעומת זאת, הסיבה הנפשית היא זו שמאפיינת את הרוב המוחלט (99%) של המטופלים הצעירים. מדובר בגברים צעירים ובריאים שחווים ירידה בזיקפה וחוסר יכולת לתפקד. הסיבות לכך יכולות להיות שונות:
• התרגשות, במיוחד אם זאת הפעם הראשונה של הגבר.
• ניסיון להרשים את בת הזוג, במיוחד אם זאת מישהי שיקרה ללבו, לעיתים דווקא עם בת זוג מזדמנת אין בעיה.
• ביישנות או חוסר בטחון עצמי כמו גם דימוי גוף נמוך.
• איום או תחושה של מבחן, אם בת הזוג מאוד מנוסה או מאוד מינית בהתנהגותה והגבר חושש מהשוואות עם פרטנרים קודמים או מכך שלא יצליח לעמוד בסטנדרטים שלה.
• חוסר זמן או תנאים לא מתאימים לקיום יחסי מין, למשל אם מקיימים יחסים בלחץ שאחד ההורים עומד לחזור הביתה, נמצא בחדר השני או עלול להיכנס בכל רגע.
• עייפות או אם הגבר טרוד במחשבות על משהו אחר.
• שימוש מוגזם באלכוהול.
לפעמים, חווית הכישלון הראשוני מועצמת כתוצאה ממצב נפשי בעייתי שבו נמצא המטופל מלכתחילה, למשל מדיכאון, שמביא לירידה בחשק המיני. כל הסיבות הללו, ביחד או לחוד, יכולות להביא לכך שהזיקפה לא מגיעה. סיבה נוספת, שראוי להקדיש לה תשומת לב מיוחדת, היא חשיפה מוקדמת לתכנים פורנוגרפיים. יותר ממחצית הבנים נחשפים לפורנוגרפיה כבר לפני גיל 11, וממשיכים לצפות בסרטונים שונים לאורך התבגרותם. כתוצאה מכך הם גדלים עם תפיסות מעוותות לגבי יחסי מין בכלל והציפיות מהם בפרט.
יתרה מזאת, הם מניחים שהנשים שאיתם, מגיעות למיטה עם אותן תפיסות וציפיות. לכן, גברים צעירים עשויים להגיע למיטה מלכתחילה עם רגשות נחיתות על כך שאין להם את הנתונים של שחקן פורנו ועם החשש שהם עומדים לאכזב את בת הזוג שלהם, ומעגל הקסמים מתחיל אצלם עוד לפני שחוו כישלון, אלא רק מהחרדה שהם עומדים לחוות אותו. במצב של מתח, מתרחשת בגוף הפרשת הורמון האדרנלין שגורם לכיווץ כלי הדם והפניית כל הדם לשמירה על האיברים החיוניים: המוח, הלב, הריאות, הכליות והכבד. משמעות הדבר היא שהדם לא מגיע לאיבר המין ואין זיקפה.
הטיפול בחרדת ביצוע
ככלל, גברים נרתעים מכל טיפול רפואי שקשור לאיבר המין שלהם, וכמובן שאינם ששים להודות בקיומה של בעיה בתפקוד המיני. רק 10% מהגברים הסובלים מאין אונות פונים לטיפול. הסיבות לכך הן בעיקר חוסר מודעות לפתרונות השונים וביישנות, בצירוף עם חשש מהתנהלות הטיפול עצמו וחבל, מפני שהטיפול ברוב המקרים פשוט וקצר.
במפגש הראשון מתבצעת שיחה בה מבררים את השאלות הבאות: האם בחצי השנה האחרונה חווית זיקפת בוקר? האם כשאתה נמצא לבד, בלי לחץ, אתה נהנה מזיקפה טובה יותר מאשר בסיטואציה אינטימית בנוכחות אדם נוסף? האם הזיקפה שלך מתעוררת בזמן שאתה מגורה ו"נופלת" כאשר אתה עוצר כדי ללבוש קונדום או לפני החדירה? אם התשובות לשאלות האלו חיוביות, אפשר לשלול את קיומן של הבעיות הפיזיות, ולהתמקד בטיפול בחרדת הביצוע שנובעת ממקור נפשי, ומטופלת בקלות.
לעיתים נשקול ביצוע בדיקות דם או בדיקה של זרימת דם כדי לשלול סיבות פיזיות לבעיות בזיקפה ולחזק את המטופל בכך שהוא בריא לחלוטין. במפגשים הבאים הרופא הסקסולוג מסייע למטופל להפחית את החרדה, לזהות את מקורה ולחזק את בטחונו העצמי. המטופל מקבל תרגילים שמאפשרים לו להגיע לגירוי מיני ללא מגע עם איברי המין וללא חדירה, מה שמפחית מהמתח ומהחובה לתפקד.
בנוסף, ניתנת לעיתים קרובות תמיכה תרופתית מסוג ויאגרה, סיאליס או לוויטרה אשר מורידות את השפעת האדרנלין ומאפשרות לתפקד מינית גם במצב של מתח. התרופות אינן ממכרות ועם התקדמות הטיפול, מורידים את המינון עד שהמטופל צובר מספיק ביטחון עצמי, חש פחות מתח ואינו זקוק להן יותר. חשוב לציין שגם במקרה שמתגלה כי המקור לבעיות הזיקפה הוא פיזיולוגי, בהחלט אפשר לטפל גם בבעיה זו ולפתור אותה.
טוב, אבל אני בכל זאת מתבייש. יש משהו שאפשר לעשות לבד?
בהחלט. קודם כל, אני מציע לפנות לטיפול רק אם הבעיה נמשכת שלושה חודשים או יותר מכך. לפני כן, אני פוטר את העניין בהתרגשות טבעית או במקריות. לעיתים חרדת ביצוע היא סימן לאהבה ומתרחשת כשבת הזוג חשובה לנו. היא עשויה להופיע בתחילתו של קשר ולהעלם מעצמה כשמתרגלים האחד לשני ומכירים יותר. בנוסף, כשמופיעה חרדת ביצוע באמצע יחסי המין, הדבר הנכון לעשות הוא להירגע, להישאר מחובקים, להמשיך בליטופים אירוטיים ולהתרכז בבת הזוג.
אפשר להסביר לה בפשטות שהיא חשובה לך ושאולי אתה מתרגש. זה זמן מצוין להפנות את תשומת הלב אליה, להעניק לה מין אוראלי או לענג אותה בצורה אחרת. מין אוראלי טוב לאישה צריך להימשך לפחות עשרים דקות, ואילו השפעתו של האדרנלין נמשכת כחצי שעה. בזמן שבו הגבר מרוכז בבת זוגו ולא "אוכל סרטים" על העדר התפקוד המיני שלו, הגוף שלו מתאושש וחוזר למצב של זיקפה.
אם בכל זאת נכנסתם למעגל של חרדה ואינכם מצליחים לצאת ממנו תוך כדי יחסי המין, כדאי לשוחח עם בת הזוג וליצור "תוכנית טיפול" במסגרתה תקבעו שלא מקיימים יחסי מין עם חדירה במשך שבוע או שבועיים. בזמן הזה תתחבקו, תלטפו אחד את השני ותלמדו ליהנות ממגע מיני זה עם זה בלי לחצים וציפיות. לעיתים קרובות פסק זמן כזה מספיק כדי להחזיר את הזיקפה גם ברגע האמת. עם זאת, אם חרדת הביצוע חוזרת, כדאי בכל זאת לפנות לרופא סקסולוג.
בשום פנים ואופן אין לקנות תרופות מזויפות ללא מרשם רופא! השימוש בתרופות ממקור לא ידוע עלול להיות מסוכן ביותר. בנוסף, חשוב שהרופא יבדוק אם אין השפעות בין-תרופותיות עם תרופות אחרות שהמטופל אולי משתמש בהן וידריך אותו לגבי המינון, אופן השימוש הנכון, מה אסור לשלב איתה ומה תופעות הלוואי האפשריות. קבלת המרשם קלה ופשוטה וגם רכישת התרופה אינה מסובכת. חבל להסתכן.
ומילה קטנה לבת הזוג
נכון, זה מאוד מתסכל אם הפרטנר מאכזב ברגע האחרון, ונשים מאוד אוהבות לקחת את האשמה על עצמן ולחשוב שבן הזוג לא אוהב אותן או לא חושק בהן. חשוב קודם כל להבין שהסיבות לחרדת הביצוע אינן קשורות אלייך כלל, ואם בכלל, הרי שמשמעותן היא שאת חשובה ומיוחדת בעיני בן הזוג שלך, ולא להיפך. בנוסף, זכרי שהזיקפה היא סמל הגבריות של בן הזוג שלך ושהוא במצב פגיע במיוחד.
בשום פנים ואופן אסור להקניט או להעביר ביקורת עליו. זאת תהיה מכה איומה לביטחון העצמי שלו. אם בן הזוג חשוב לך - הרגיעי אותו, עודדי אותו, הבטיחי לו שאת מבינה שזה יכול לקרות, וכווני אותו לפעילות אירוטית אחרת כגון מסג', ליטופים, מין אוראלי וכו', כדי להסיח את דעתו.
והכי חשוב - הסירי מליבך כל דאגה. חרדת ביצוע היא בעיה מוכרת וברוב המקרים קלה לטיפול. כדאי לפתור אותה כל עוד היא בתחילתה, בסיועו של רופא סקסולוג ולא לתת לה להימשך זמן רב, כדי שתוכלו ליהנות מיחסי מין טובים ומספקים.
ד"ר דניאל דריי, רופא סקסולוג, מטפל מיני וזוגי, מנהל פורטל תורת היחסים הכולל מדריכים לשיפור חיי המים ואהבה.