מונדיאל 2014: יותר שערים, יותר מהפכים וקצב מסחרר
עד עכשיו הגביע העולמי בהחלט מספק את הסחורה והאוהדים נהנים מכל רגע. ממוצע הכיבושים הוא הגבוה ביותר בטורניר מאז 1970 ויש מעט מאוד תוצאות תיקו. שליחנו לברזיל, אורי קופר, מסביר למה זה קורה ואיך הפך המונדיאל לאחד הטובים שנראו עד היום
בכל יום בתקופת המונדיאל מקיימת פיפ"א תדרוך עיתונאים הנוגע לתחום מסוים הקשור ישירות או בעקיפין לטורניר. בסוף השבוע הגיע נשיא פיפ"א, ספ בלאטר , בעצמו לשוחח עם התקשורת, ומיהר להכריז: "זה הכדורגל הכי טוב שהיה אי־פעם". לאוהדים החשדנים יש מספיק סיבות לפקפק בהתבטאות של בלאטר, בעיקר מאחר שכאדם שעומד בראש הארגון, יש לו אינטרס ברור לומר את הדברים. אבל, וזה אבל גדול, כשמסתכלים על מה שקורה בברזיל 2014 בעיניים פקוחות, קשה לא להסכים איתו.
- פורטוגל ניצלה מהדחה בדקה ה-95
- בלגיה שוב נהנתה מחילוף מנצח
- הצגה של אלג'יריה מול דרום קוריאה
- וכל התרחישים של מחזור הסיום
המשחק בין פורטוגל לארה"ב, שנערך לפנות בוקר במנאוס, היה המשחק ה־32 של המונדיאל בברזיל – בדיוק חצי הדרך, זמן מצוין לבדוק מהם הטרנדים הבולטים של הטורניר עד כה ומה מייחד אותו. התשובות, כמו שמיד נראה, מובילות לכך שאכן זהו המונדיאל הטוב ביותר שנראה עד היום, לפחות מבחינת הנאת האוהד הנייטרלי. וההנאה הזו מתבטאת בשלושה פרמטרים עיקריים, שכולם יוצרים כדורגל מעניין יותר ונעים מאוד לצפייה – שערים, מהפכים והכרעות.
שערים. אחרי עוד יום מלא בשערים עומד כרגע ממוצע ההבקעות למשחק במונדיאל על 2.94 – הגבוה ביותר מאז מקסיקו 1970 (2.97). לא רק שכבר היו לנו שתי חמישיות ושלוש רביעיות, אלא רק עשרה משחקים שבהם נכבשו פחות
מהפכים. אקוודור (מול הונדורס) הייתה הנבחרת השמינית שמנצחת אחרי שחזרה מפיגור. מדובר בנתון יוצא דופן. במונדיאל בדרום אפריקה, בכל 64 המשחקים, היו רק ארבעה מהפכים שהובילו לניצחון – חצי מהכמות שראינו בינתיים בברזיל. זה קורה גם בגלל מאמנים שפותחים עם הרכבים לא טובים ומתעשתים בזמן (אוטמר היצפלד בשווייץ, מארק וילמוטס בבלגיה), אבל בעיקר כי הכדורגל התקפי וככל שיש יותר שערים כך, סטטיסטית, גדל הסיכוי למהפכים.
הכרעות. התיקו המאופס בין איראן לניגריה היה משעמם בדיוק כמו שזה נשמע, אבל במובן החיובי אפשר לומר שזה היה המשחק הראשון במונדיאל שהסתיים ללא הכרעה. תיקו ראשון שמגיע במשחק ה־13 זה שיא של הגביע העולמי. מעולם לא חיכינו כל כך הרבה זמן עד שקיבלנו משחק ללא מנצחת. מאז, חמישה משחקים נוספים בלבד הסתיימו בחלוקת נקודות, מה שנותן יחס של תיקו לכל שישה משחקים. לשם השוואה, בדרום אפריקה היה תיקו בכל משחק שלישי. הבדל עצום.
בדיוק כמו שערים, המהפכים וההכרעות שנובעים מהם, משפרים את המשחק. בסופו של דבר אין כמו דרמת המהפך כדי להוסיף את התיבול הסופי למנה ואין גרוע מתיקו בבואנו לסכם את משמעות עוד יום של כדורגל בו לא זזנו מהמסך. ואחרי שהבהרנו מה ריבוי השערים מביא איתו (ואיזה כיף שהוא עושה את זה), ננסה להבין למה זה קורה.
מהר, אלגנטי ובלי להתמזמז
ההדחה המוקדמת של אלופת העולם, ספרד, שזכתה בגביע הקודם עם ניצחונות קטנים של 0:1, סימלה בדיוק את מה שעובר כרגע על הכדורגל – מעבר ממשחק של מסירות קצרות והחזקה בכדור למשחק ישיר ולא מתמזמז. מהות הכדורגל במונדיאל עד כה היא שהנבחרת שמבצעת את הפעולות החדות, המהירות והיעילות – מנצחת. המטרה, כך מאמינים רוב המאמנים כאן, היא להגיע למצב הבקעה במהירות רבה ככל האפשר, עם כמה שפחות מסירות.הנתונים ממחישים היטב את המגמה. מרחק המסירה הממוצע של נבחרות איכותיות כמו ברזיל, הולנד ואורוגוואי גבוה מ־20 מטרים. תחשבו רגע על אורך המסירה בנבחרת ספרד לפני ארבע שנים, ותבינו את ההבדל. בליגת האלופות, טורניר עם מספר קבוצות זהה למונדיאל, לא הייתה השנה אף קבוצה שעלתה לשמינית הגמר עם מרחק מסירה ממוצע גדול כל כך.
ביורו 2012, הטורניר הגדול האחרון, נמסרו 950 מסירות בממוצע למשחק. בברזיל המספר הזה יורד בינתיים ל־774. המשמעות ברורה: הנבחרות מוסרות הרבה פחות, אבל כובשות יותר. הכדורגל משוחק בקצב גבוה יותר, עם התקפות מהירות מצד לצד.
ב־13 מתוך 26 משחקים שהוכרעו עד עכשיו, בדיוק חצי, ניצחה דווקא הנבחרת שהחזיקה פחות בכדור. צרפת כבשה חמישייה מול שווייץ עם 42 אחוזי החזקה בכדור. הולנד עשתה את זה לספרד עם 36 אחוז. אם לוקחים בחשבון את העובדה שחלק מהמשחקים לא שוויוניים ויש פערי יכולת (ברור, למשל, שארגנטינה תחזיק יותר בכדור מול איראן), מגיעים למסקנה שכמעט בכל המשחקים בין שתי נבחרות טובות, ניצחה זו שהחזיקה פחות בכדור. זו מגמה הפוכה לחלוטין מזו שראינו במונדיאל בדרום אפריקה.
הגנה בלי ברזל
מאמן ארגנטינה, אלחנדרו סאבלה, שיחק כמעט בכל טורניר המוקדמות במערך 4-3-3, אבל במשחק הפתיחה של הנבחרת שלו במונדיאל, מול בוסניה, עלה עם שלושה בלמים. סאבלה, שהתעשת בהפסקה וחזר להרכב הרגיל שגם הביא לו ניצחון, עשה זאת כי חשש ששחקני ההגנה שלו לא מספיק איכותיים לנבחרת שרוצה לזכות בגביע העולמי.ארגנטינה היא רק אחת מהנבחרות הגדולות שמודאגות מהחוליה האחורית. דני אלבס וז'וליו סזאר לא נראו טוב בברזיל עד עכשיו. ההגנה של הולנד, למרות ההצלחה המסחררת, צעירה ומפוחדת. גרמניה של פיליפ לאם בקישור היא גרמניה נטולת מגינים טבעיים. אפילו איטליה, נבחרת ההגנה של כל הזמנים, סופגת שערים. רק שתי נבחרות, מקסיקו וניגריה, לא הוציאו כדור מהרשת. המעבר לכדורגל ישיר עושה את שלו, זה ברור, אבל גם היעדר הגנות ברזל (ושוערים: קסיאס, אקינפייב, פלטיקוסה ואחרים ביצעו טעויות) תורם לחגיגה.
כמו סאבלה, גם מאמנים אחרים מנסים לחפות על הבינוניות ההגנתית שלהם במערך דפנסיבי מעובה. חמש נבחרות עד עכשיו – הולנד, ארגנטינה, מקסיקו, צ'ילה וקוסטה ריקה – הראו לנו מערך עם שלושה בלמים. יש להניח שנראה גם נבחרות אחרות, במץ'־אפים ספציפיים, נוקטות גישה דומה במטרה לעצור את מבול השערים, לפחות מהצד שלהן.
הכוכבים באו לעבוד
השנתיים האחרונות שייכות לחלוצים כוכבים. אחרי שהתרגלנו לדבר על לאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו וזלאטן איברהימוביץ', הצטרפו אליהם שמות כמו רדאמל פלקאו, דייגו קוסטה, לואיס סוארס ואחרים, שיצרו ריבוי של שחקני־על בהתקפה. המונדיאל ממשיך את המגמה הזו. זלאטן ופלקאו אמנם לא כאן וקוסטה לא סיפק את הסחורה, אבל החלוצים הכוכבים הגיעו לעבוד. רובין ואן פרסי, קארים בנזמה ותומאס מולר כבר כבשו שלושה שערים כל אחד. מריו מנדז'וקיץ' ולואיס סוארס חגגו עם צמדים אחרי שנעדרו מהמשחק הראשון.
מונדיאל של כוכבים הוא מונדיאל של שערים, והמאמנים יודעים זאת. לא מעט שחקני מפתח, שבדרך קבע מופיעים דווקא באגף, הוסטו למרכז ושיחקו ממש כחלוץ שני, במטרה להגדיל את התפוקה שלהם. זה מצליח. הדוגמאות הבולטות: ניימאר, שעד לשבוע שעבר שיחק תמיד באגף שמאל, עבר במונדיאל למיקום מרכזי מאחורי פרד; אריין רובן, שבשיטת המשחק החדשה של לואיס ואן חאל עזב את המקום הנוח לו בצד ימין והפך לחלוץ תומך בוואן פרסי; וחאמס רודריגס, שעושה הכל ממרכז ההתקפה של קולומביה. גם אלכסיס סאנצ'ס בצ'ילה משחק יותר במרכז מאשר בברצלונה.
יש שמות נוספים, ויחד עם הכדורגל הישיר והמהיר וההגנות מתחת לממוצע בנבחרות המובילות, הם הופכים את המונדיאל בברזיל להנאה שקשה לזכור כמותה. הם גם משאירים מקום לאופטימיות להמשך הטורניר ולעתיד הכדורגל כולו.
אוהבים כדורגל? עקבו אחרי הטוויטר של אורי קופר והצטרפו לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי"
עוד ב- ynet ספורט:
לא תאמינו מה ליאו מסי וסרחיו אגוארו עושים באימונים במונדיאל. צפו
לפנייה לכתב/ת 
