מונדיאל 2014: לאוהדי צ'ילה אין גבולות
80 אלף אוהדים צ'יליאנים יטריפו הערב (19:00) את הנבחרת שלהם בקרב מול הולנד על ראשות בית 2. אז מה הקשר לרכיבה על אופניים במשך 42 יום, נהיגה במשך 48 שעות והכורים שניצלו ממוות? לשליחנו אורי קופר יש את התשובות
פרנסיס טפיה מדווש עוד עליה אחת ופורש את הדגל. יש לו חיוך רחב, המון מצב רוח, אבל מה שאין לו זה כרטיס למשחק. טפיה הוא לא עוד אוהד שרוצה כרטיס – הוא השקיע בשביל זה. רכב על אופניו לא פחות מ-3,370 קילומטרים, מסנטיאגו בירת צ'ילה ועד סאו פאולו בברזיל. 42 ימים לקח המסע, אבל כרטיס למשחק של נבחרת צ'ילה מול הולנד היום, משחק על המקום הראשון בבית 2, אין לו.
חגיגת מונדיאל ב-ynet ספורט:
- פורטוגל ניצלה מהדחה בדקה ה-95
- בלגיה שוב נהנתה מחילוף מנצח
- הצגה של אלג'יריה מול דרום קוריאה
- וכל התרחישים של מחזור הסיום
על האופניים דגל צ'ילה ודגל ברזיל. אוהדים משתי המדינות מבקשים להצטלם וכמעט כולם שואלים את המסכן, שכנראה יראה את המשחק בטלוויזיה, אם יש לו כרטיס למכור להם.
בדרך הארוכה עקפו את טפיה אופנועים ומכוניות, ואנים ואוטובוסים, כולם של אלפי אוהדי צ'ילה שהגיעו למונדיאל ובינתיים כבשו את לב הציבור הברזילאי ונספחיו מרחבי הגלובוס.
סקר של רשת 'או גלובו' הברזילאית הכתיר את אוהדי צ'ילה לססגוניים ביותר בברזיל, מקום אחד לפני אלה של ארגנטינה, ולפי הרעש והצבע ברחובות אין ספק שמדובר בבחירה נכונה. הם הגיעו לכאן בשיירות לעודד את "האדומה הגדולה" שלהם, שניצחה את שני המשחקים הראשונים שלה במונדיאל וכבר הבטיחה את מקומה בשמינית הגמר.
למשחק הקודם, בו צ'ילה הדיחה את אלופת העולם ספרד, הגיעו לא פחות מ-70 אלף צ'ילאנים. 50 אלף נכנסו למשחק ו-20 אלף נוספים חיכו בחוץ. למשחק היום מול הולנד המספר כבר גדול יותר. מדברים על 80 אלף צ'ילאנים בסאו פאולו, אבל הפעם רק לכרבע מהם יש כרטיס.
"אני מוכן לשלם 3,000 ריאל (כ-1,500 דולר), אבל אין כרטיס", אומר לי מיגל בנדה, שהגיע לכאן עם שני ילדיו. "כל הצ'ילאנים משוגעים לגמרי במונדיאל הזה. לא אכפת לי לשלם, רק תביאו כרטיס". בנדה ואלפים אחרים הקיפו אתמול את אצטדיון קורינתיאנס במטרה למצוא ספסר שעוד לא עשה קופה מהכרטיס שלו. המחירים בהתאם. אלף דולר לא יספיקו פה.
מרקוס מירנדה עומד מחוץ לאצטדיון עם שני טלפונים סלולרים ושלושה עוזרים. מדי פעם מתקרב אליו אוהד צ'ילה לבדוק איך משיגים כרטיסים והוא, עסוק, מסמן עם הידיים שאין מה לעשות. כרגע הוא במשבר, קרייסס אמיתי, כיוון ששני ואנים של אוהדים שעושים את דרכם לברזיל נתקעו אחד בשני והשיירה נעצרה. מישהו צריך לעזור, גם אם מרחוק.
מירנדה הוא אחד ממארגני שיירות האוהדים. הם באים בקבוצות של כמה מאות, לפעמים אלף אוהדים, וחוצים את ארגנטינה ואורוגוואי עד שמגיעים לארץ המובטחת. חלקם נוהגים בעצמם כל הדרך וכמעט לא ישנים, כך שאפשר להספיק ביומיים ומשהו את הנסיעה. אחרים מתרווחים באוטבוס. בכל מקרה, הדרך לוקחת בין יומיים וחצי לחמישה ימים – תלוי כמה הפסקות עושים וכמה מנוחה נותנים לעיניים.
"המונדיאל הזה מראה לא רק איזה כדורגל יש לצ'ילה אלא גם את הלב של האומה הצ'ילאנית", מספר כריסטיאן סלזאר מרדיו 'ביו ביו' שבסנטיאגו וניגש להתפנות לדיווח מקרופוני צעקני במיוחד שמרעיד את קירות מרכז התקשורת. קל לזהות אותם, את אוהדי צ'ילה, בחולצות האדומות-כחולות שלהם. כששומעים את השיר הלא מתוחכם "צ'י צ'י צ'י, לה לה לה" יודעים שהם הגיעו לתת הצגה בברזיל, בדיוק כמו הנבחרת שלהם.
הסיסמא הזו, עם הצ'י וה-לה, קליטה ולא יצירתית במיוחד, מלווה את צ'ילה עשרות שנים, אבל קיבלה משמעות נוספת בתפר שבין המונדיאל הקודם ולבין זה הנוכחי. זה קרה בעקבות "לוס 33", שלושים ושלושה הכורים שהיו כלואים 69 ימים מתחת לאדמה בקיץ 2010 והפכו לסמל לפייטריות הצ'ילאנית.
הקשר בין הכורים לכדורגל בכלל, ולנבחרת צ'ילה בפרט, בא לידי ביטוי בכמה דרכים. כשהרשויות הצליחו להעביר לכורים לראשונה חפצים פיזיים הם שלחו, בין דברי המאכל, התרופות, הבגדים והמשחקים להעברת הזמן גם חולצה חתומה על-ידי שחקני הנבחרת להעלאת המוראל. לאחר השחרור הגיעו ה-33 לבקר את הנשיא והשתתפו במשחק כדורגל נגד המחלצים שלהם. "קרו להם קבוצת התקווה ועכשיו הנבחרת היא קבוצת התקווה", מסביר סלזאר. "הם היו ה-33 ועכשיו אלה הם ה-23".
לפני פתיחת המונדיאל הציגו בצ'ילה פרסומת מרהיבה ומרגשת במיוחד, שהפכה ויראלית ברשת. בפרסומת מופיעים כל 33 הכורים מחוץ למקום כליאתם כשהם אוספים את האדמה במטרה לקחת אותה למגרש האימונים של הנבחרת בברזיל. "אנחנו הולכים להראות לעולם שאין דבר בלתי אפשרי עבור צ'ילאני", אומר בתשדיר נציג הכורים מריו ספולוודה, "ספרד זה קשה? הולנד זה קשה? אנחנו לא מפחדים מבית המוות. לא אכפת לנו מוות כי ניצחנו את המוות קודם". השוער והקפטן קלאודיו בראבו אמר על התשדיר שהוא מראה מה זה צ'ילאני אמיתי.
בשנים האחרונות, מספרים האוהדים, עלתה הגאווה הצ'ילאנית לגבהים חדשים והדבר מתבטא במונדיאל, עם הגעת עשרות אלפי האוהדים. במשחקים הראשונים הרעידו עשרות האלפי הצ'יליאנים את האצטדיון בשירת ההמנון גם לאחר שהסתיימה נגינתו – בדיוק כמו אוהדי ברזיל כיוון שההימנון של שתי המדינות ארוך מדי לדקה וחצי נגינה שפיפ"א מאשרת.
גם הערב (ב') מול הולנד אוהדי צ'ילה יהיו הכוכבים. "זה עוד כלום לעומת מה שמחכה בשמינית הגמר", אומר האוהד מנואל פארה, "כל 17 מיליון הצ'ילאנים יהיו פה. רק חבל שאין כרטיסים".
עוד ב- ynet ספורט:
לא תאמינו מה ליאו מסי וסרחיו אגוארו עושים באימונים במונדיאל. צפו
לפנייה לכתב/ת 
