עוד מפעל טקסטיל נסגר בצפון; עשרות יפוטרו
פרסום ראשון: חברת "ערד תעשיות טקסטיל" תסגור את המפעל שלה במגדל העמק, בו מועסקים כ-50 עובדים. התאחדות התעשיינים: מספר העובדים בענף הטקסטיל, שהעסיק בעבר רבבות עובדים, ירד לפני עשור לכ-20 אלף ומאז צומצם בחצי לכ-9,500 בלבד
קריסת ענף הטקסטיל - עוד בערוץ הקריירה :
- היום האחרון בנגב טקסטיל: תיעוד מצולם
- נעלי בריל: המפעל ייסגר, העובדים יפוטרו
- הפיטורים בבריל: בני הזוג יישארו ללא עבודה
במפעל מועסקים כ-50 עובדים, שהתבשרו השבוע כי עליהם להתייצב ביום רביעי לשימוע לפני פיטורים. הפיטורים עצמם יחלו לצאת לפועל בעוד כחודשיים ויסתיימו עד סוף 2014. לעובדים הוצעה תוכנית פרישה, הכוללת מענקים בגובה של עד 4 משכורות לכל עובד וכן ייעוץ והכוונה תעסוקתית.
הפסדים וצמצום בהזמנות
מפעל החברה במגדל העמק קיים מאז 1993. עיקר פעילותו היא בתחום ייצור בגדים ומדים לעבודה, המיועדים לייצוא לחו"ל. על פי מקורבים להנהלה, ההחלטה על סגירת המפעל התקבלה על ידי החברה האם האמריקנית, "סטנדרט טקסטיל", בעקבות הפסדים כבדים של המפעל ובשל צמצום ניכר בהזמנות.סטנדרט טקסטיל מחזיקה בסך הכל כ-20 מפעלים בעולם ומעסיקה כ-2,500 עובדים, כולל בישראל. על פי מקורבים להנהלה, החברה לא מצמצמת את פעילותה רק בישראל – בכוונתה לסגור מפעלים נוספים בחו"ל ולפטר מאות עובדים.
ערד תעשיות טקסטיל מחזיקה גם במפעל המגבות המפורסם בערד, שמעסיק כ-200 עובדים ושכרגע לא ניצב בפני סכנת סגירה. עד לאחרונה החזיקה החברה גם את מתפרת העצמאות במצפה רמון, המייצרת מדים לצה"ל, אולם החליטה לסגור אותה בשל סירוב של משרד הביטחון להעביר למתפרה כמות הזמנות שנתית והתנגדות העובדים לתוכנית התייעלות.
עם זאת, משרותיהן של התופרות שהועסקו במתפרת העצמאות ניצלו לבסוף, לאחר שעמותת "נצח יש"י", הפועלת לצמצום פערים בחברה, התחייבה להמשיך להפעיל אותה בסיוע משרד הביטחון, שהתחייב להעביר הזמנות לאלפי פריטים.
לא הראשונים בענף
עובדי המפעל במגדל העמק אינם הראשונים בענף וגם לא האחרונים, שעוברים את החווייה הקשה של סגירת מפעל ופיטורים. רק במהלך השנה האחרונה נסגר מפעל נגב טקסטיל בשדרות ו-60 עובדיו פוטרו. זמן קצר לאחר מכן הודיע מפעל "אסיב" לייצור בד גולמי שהועבר לצביעה ב"נגב טקסטיל", על פיטורי 22 עובדים ובחינת אפשרות לסגירתו.
בשבוע שעבר הודיע, כאמור, מפעל הנעליים של חברת בריל בראשון לציון כי הוא נסגר וכי 100 עובדיו יזומנו לשימוע לפני פיטורים. זאת, בעקבות החלטת משרד הביטחון להפסיק להזמין ממנו נעליים. לצד זאת, מפעלי טקסטיל רבים נוספים כמו תפרון או מוליתן עלו לכותרות לא אחת בשל איומי סגירה חוזרים ונשנים.
ענף הטקסטיל הישראלי מצוי בקריסה מתמשכת: אם בשנות ה-70 וה-80 הוא היה מותג בינלאומי שהעסיק רבבות של עובדים - בשנת 1994, אחרי גלי פיטורים מאסיביים, ירד מספר העובדים בענף ל-40 אלף. הצטמקות הענף לא נעצרה כאן: על פי נתוני התאחדות התעשיינים, עד לשנת 2004 צנח מספר העובדים בענף לכ-20 אלף, ומאז המשיך ונחתך בכ-50% כך שכיום מועסקים בו כ-9,500 עובדים בלבד.
מפעלי הטקסטיל המקומיים סובלים בשנים האחרונות, כמו כל המפעלים, מירידת הדולר, הירידה בצריכה בחו"ל ומחנק האשראי. אך הבעיה האמיתית איתה מתמודד הענף, היא התחרות העזה מצד כוח העבודה הזול במדינות מתפתחות. כיום, אף שהענף מעסיק עובדים בשכר נמוך ומקבל תמיכה ממשלתית - הוא בכל זאת נמצא בקשיים ומפטר עובדים.
תגובת המפעל: "יום קשה ועצוב"
עוד עולה מנתוני ההתאחדות כי הייצוא בענף צנח משמעותית, אף הוא, מיותר ממיליארד דולר בשנה לפני כעשור, לכ-850 מיליארד כיום. עם זאת, מספר מפעלי הטקסטיל במדינה הצטמצם על פי ההתאחדות בכ-10 בלבד בעשור האחרון, מ-120 מפעלים לכ-110.
בהתאחדות מסבירים כי הירידה בייצוא מצומצמת יותר מהירידה במספר העובדים בענף, בין היתר בהתייעלות טכנולוגית של המפעלים שמצריכה שימוש בפחות כוח אדם, לצד צמצום משמעותי של פעילות חברות רבות בישראל והעברת הייצור למקומות עם עלויות ייצור זולות יותר, כמו סין, הודו ווייטנאם.
בהתאחדות מוסיפים כי החברות הפועלות בתעשיות הביטחוניות שלא הצליחו להתפתח לשווקים חדשים – בהן החברות בענף הטקסטיל דוגמת נעלי בריל - עומדות בפני אתגר נוסף בשל העובדה שהלקוח היחיד שלהן הוא הצבא.
יו״ר איגוד הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים, ירון הראל, מסר כי "בישראל עדיין יש תעשיית טקסטיל מפותחת, אולם תעשיית הטקסטיל המסורתית, של מתפרות בגדים ומוצרים, הצטמצמה משמעותית בשל הביורוקרטיה הכבדה והעלויות ההולכות וגדלות כגון חשמל, מים וארנונה. מסיבה זו מפעלי טקסטיל מסורתיים רבים בארץ נסגרו בשנים האחרונות והעתיקו את מושבם למדינות יותר ידידותיות לתעשייה, כמו ירדן, תורכיה, מצריים, הודו, ווייטנאם, סרי-לנקה ועוד".
על מנת להגדיל בחזרה את הפעילות התעשייתית של תעשיית הטקסטיל בארץ, הראל מציע כי הממשלה תשקיע כספים נוספים בעידוד פעילות מחקר ופיתוח, שתעזור בהורדת העלויות הגבוהות, בעיקר בפריפריה. "על הממשלה לעשות מאמצים מיוחדים לקידום הסכמי סחר עם מדינות זרות, שמעודדים את תעשיית הטקסטיל בארץ ופותחים בפניה שווקים חדשים", הוסיף. "כך למשל הסכם QIZ עם מצרים, שמחייב תעשיינים מצריים לרכוש רכיבים ישראלים ולשלב אותם במוצרים שהם מייצרים, על מנת שיוכלו לייצא אותם לארה״ב״.
ממפעל ערד תעשיות טקסטיל במגדל העמק נמסר: "החברה העוסקת בייצור בגדי עבודה וטקסטיל רפואי נאבקת מזה שנים בשוק בינלאומי תחרותי. מאבק זה ועלויות הייצור הגבוהות הובילו להפסדים של עשרות מיליוני שקלים. לאחרונה צומצמו חלק ניכר מההזמנות על ידי לקוחות החברה, וכתוצאה מכך הוחלט להפסיק את הייצור במפעל במגדל העמק ובמפעלים נוספים בחו"ל.
"המפעל יפסיק את פעולתו באופן מדורג עד לסוף השנה הנוכחית. מדובר ביום קשה ועצוב וההנהלה והבעלים עושים ככל שביכולתם על מנת לפצות את העובדים עבור הסבל שנגרם להם ולסייע להם במציאת מקור הכנסה חלופי".
המידע הראשוני לידיעה התקבל במייל האדום
