ענבל אור שלחה סמסים שיווקיים בניגוד לחוק
אדם שקיבל לסלולרי שלו הודעות מיזמית הנדל"ן תבע אותה וקיבל 500 ש' על כל סמס. השאלה הפתוחה: ממי היא קיבלה את מספר הטלפון שלו?
החוק קובע ששליחת מסרון בעל מטרה שיווקית מבלי לקבל אישור מהווה עבירה, וגם יזמית הנדל"ן ענבל אור
למדה זאת. אדם שקיבל מהחברה שבבעלותה הצעות שיווקיות בסמס בניגוד לרצונו בחר לאחרונה לתבוע אותה בבית משפט לתביעות קטנות בטבריה, וקיבל ממנה פיצוי של 2,000 שקל.
בקבלת הודעות, זכאי לפיצוי בגין כל סמס בלתי רצוי.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- מטיילת נפצעה - המדריך ספי בן יוסף התרשל
- העליון דחה מפוני ההתנתקות: הפיצוי לא יוגדל
- היה ניתוח? הביטוח הלאומי נגד חולה פוליו
- העונש לסרבנית גט: הגבלה של חשבון הבנק
פסק הדין של השופטת אוסילה אבו-אסעד לא מותיר מקום לספק: משלוח מסרונים שיווקיים למי שלא ביקש זאת, או למי שהביע במפורש באמצעות מסרון חוזר את חוסר רצונו
מה אומר החוק?
גם שיחת טלפון יכולה להיחשב "ספאם"
עו"ד דריה כנף
אם גם אתם קיבלתם שיחה מוקלטת המציעה לכם ברכה, זיווג, דיאטה או כל הצעה מסחרית אחרת, כדאי ללמוד על חוק הספאם. מהן הסנקציות שניתן להטיל על המתקשר?
התובע הודיע כי הוא לא מעוניין במסרונים השיווקיים, אולם החברה "ענבל אור – עתיד המגורים של ישראל" המשיכה לשלוח לו הודעות, לפעמים יותר מאחת ביום. בבית המשפט טענה החברה כי משלוח המסרונים היה תוצאה של תקלה טכנית שבגינה לא טופלה בקשת ההתנתקות כראוי.
השופטת אבו-אסעד דחתה את הטענה כבלתי רלוונטית, שכן הנזק כבר נגרם. היא הוסיפה שיש לראות בחומרה את העובדה שהתובע מעולם לא פנה בבקשה מפורשת לקבל מסרונים.
עם זאת קבעה השופטת שפיצוי מקסימלי של 1,000 שקל למסרון כפי שמצוין בחוק ייפסק רק במצבים מסוימים, שמקרה זה אינו נמנה עליהם. לכן, אחרי שהצליח להוכיח שקיבל ארבעה מסרונים שלא כדין, זכה התובע ל-500 שקל עבור כל אחד מהם, ובסך הכול 2,000 שקל.
מי נתן לך את המספר?
כל מקרה כזה המגיע לפתחו של בית המשפט הינו תוצאה של העובדה שהמדינה לא מקדשת את הזכות לפרטיות כזכות חוקתית הנובעת מחוק יסוד כבוד האדם. הפרטיות היא קודש. המידע האישי - כולל מידע פיננסי, הרגלי צריכה, ובוודאי פרטי ההתקשרות - הם נחלת הפרט ואין לאחר רשות לעשות בהם שימוש, בוודאי שלא למטרות רווח.
השאלה שנשארה פתוחה בפסק הדין הינה ממי קיבלה (או רכשה) ענבל אור את מספרי הטלפון שאליהם היא נוהגת לשלוח מסרונים. יש אפשרות שהן מוכר מאגר המידע והן המשתמשים בו עוברים על חוק הגנת הפרטיות ומבצעים בכך עבירות פליליות ועוולות אזרחיות.
אם אתם מוטרדים על ידי מסרונים או אפילו על ידי פניות טלפוניות הכוללות הקלטה של מישהו שמנסה למכור לכם דבר מה, יש לכם זכות תביעה. מומלץ לתעד באופן מדויק ככל הניתן כל פניה ופניה. מומלץ לתבוע לא רק את הפונה עצמו אלא גם את הגורם שמסר לו את פרטיכם.
אם אתם משווקים המעוניינים לשלוח מסרונים או מיילים ללקוחות פוטנציאליים, פנו לייעוץ אשר יבטיח שאתם מקיימים את הוראות חוק התקשורת ותקנותיו, שאם לא כן, אתם עלולים למצוא עצמכם עומדים לא רק בפני תביעה אזרחית, אלא אף בפני כתב אישום פלילי אשר יכול להביא לעונש של עד שלוש שנות מאסר.
מקבוצת ענבל אור נמסר: לא נעשה על-ידנו שימוש במאגר מידע חיצוני וגם לא רכשנו כזה. מאגרי המידע שלנו מבוססים על אלפי לקוחות קיימים ועשרות אלפי מתעניינים, הפונים אלינו מדי יום ביומו. צר לנו שתקלה גרמה לכך שבקשת ההסרה לא טופלה כראוי, ומשנודע לנו על כך - התקלה תוקנה באופן מידי. יצוין, כי ביהמ"ש פסק לתובע פיצוי סטטוטורי הנמוך מהצעת פשרה שהוצגה בפניו ואשר סורבה על-ידו.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד צפריר טל עוסק בדיני צרכנות ותיירות.
- הכותב לא ייצג בתיק
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
