החופש הגדול: כך תפסיקו לפחד - ותתחילו ליהנות

נראה כאילו ללא התראה מוקדמת נגמרה לה השנה העמוסה והמעייפת ובפתח מחכה הגדול מכולם - זה שכל שאר החופשים מחווירים לידו - החופש הגדול. כמה הילדים שלנו חיכו וציפו לו, כמה תכניות רקמו עבורו ועבורנו, והנה, אנחנו עומדים מנגד ובסיעור מוחות בלתי פוסק מגרדים את הפדחת ושואלים מה לעזאזל עושים איתם? איפה מאפסנים שלושה ילדים לחודשיים והאם יש למישהו פתק החלפה?

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

סופרים לאחור לחופש הגדול בערוץ הורים :

החופש כאן והם יהיו ערים כל הלילה. מה עושים?

זה אפשרי: לעבור את החופש הגדול בלי לפשוט רגל

למה כל כך מפחיד אתכם שישעמם להם בחופש?

ואחרי פתיח כה מלחיץ, אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהירגע. גם אם אתם עובדים בהייטק 12 שעות ביממה או אם אתם עצמאיים שלא מפסיקים לקבל שיחות טלפון גם בשלוש לפנות בוקר, מומחים מסבירים מהי משמעות החופש כדי שנעבור אותו בשלום ואולי אפילו לנסות ליהנות ממנו.

חופש זה לא מטלה

"נשאלת השאלה מהי הסיבה שקשה לנו כל כך להיות עם הילדים שלנו, כאשר ההסבר טמון ככל הנראה בעובדה שהילדים הם המראה שלתוכה משתקפים החלקים החלשים ביותר שבתוכנו", מסביר אבישי מימון, מרפא בעיסוק וזכיין של חברת הלן דורון הבין לאומית ללימוד אנגלית. "זוהי מראה שמשקפת את קוצר הרוח שלנו, חוסר הסבלנות, התוקפנות ואפילו חוסר השליטה בעצמנו וברגשותינו בכל הנוגע להתנהלות שלנו מול ילדינו, בעיקר במהלך חודשי חום יולי-אוגוסט".

למרות הקשיים האוביקטיביים, מימון מדגיש כי בשל העובדה שבכל מקרה ילדינו יהיו בבית לתקופה לא מבוטלת, כדאי להפוך את החיסרון ליתרון. "זו הזדמנות להקדיש להם זמן איכות, כשעדיף זמן איכות נפרד לכל ילד. חשוב גם לזכור שחופש אמור להיות חופש, ולא חייבים כל הזמן להמשיך להיות ב-'doing' בלתי פוסק שכולל אמצעי גירוי חיצוניים דוגמת לונה פארק או מתקני שעשועים, פעילויות שדורשות בצדן הוצאות בלתי אפשריות כשמדובר במספר ילדים.

"במקום, אפשר לשבת עם כל הילדים מראש ולחלק את החופשה כך שכל אחד מהם יזכה בכמה שעות הורה בנפרד. מתכננים

זאת כך בצורה כזו שהילדים האחרים אצל חברים, בני משפחה, אחים גדולים, סבא וסבתא וכו'. הילד הוא זה שצריך לחשוב ולהחליט מה הוא רוצה שתעשו, ביחד רק הוא ואתם. אפשר שכל הורה יעשה זאת בנפרד גם בשעות הערב כשחוזרים מהעבודה, והכל בכיף, עם הרבה דמיון ויצירתיות, כאשר חשוב דווקא לכוון לדברים פשוטים כמו טיול, משחק, קניה של משהו קטן כמו גלידה. המטרה היא שהילד ירגיש שזה זמן איכות מיוחד לו ואף אחד אחר לא מקבל את תשומת הלב של ההורה בזמן זה".

"מדוע אנחנו פוחדים להיות עם ילדנו בחופש הגדול?", תוהה צביה בר-שלום, ד"ר לחינוך וסגנית נשיא מכללת חמדת הדרום האקדמית לחינוך בשדות נגב. "גם ההורים חיים כיום בתקופה של סיפוקים מידיים, גיוון רב וחלופות מרובות, כאשר הצמדות לדבר אחד לאורך זמן ובלי ריגושים מרובים נתפס כמשהו משעמם". לדברי בר-שלום, השהיה במחיצת הילדים לאורך זמן, ללא חלופות בידוריות, מאיימת על ההורים כי זה לא מתאים לדרך חייהם ובוודאי לא לדרך בה הם מתחברים לילדיהם. אבל כדאי שנתייחס לחופש הגדול כהזדמנות לזמן איכות עם הילדים שלנו".

לדברי בר שלום, הדבר החשוב ביותר הוא לשנות את כיוון המחשבה, ובמקום להחליט שזו מטלה, משימה או קושי, להחליט שזו הזדמנות שלא תחזור, וכך גם להתייחס לחופש. "הזמן בו הילדים צעירים הוא מאוד קצר, גם אם כרגע אתם לא רואים את זה. אם לא נהנה מילדנו בזמן הזה, בשנה הבאה הם יהיו כבר אחרים ופספסנו את ההזדמנות . ילד בן שלוש שונה מאוד מילד בן ארבע, וחבל להפסיד את החוויה המיוחדת של להיות איתו בגיל הזה".

מכורים לסלולרי - משתעממים עם הילדים

לדברי ד"ר ניצה דורי, ראש החוג לגיל הרך במכללת שאנן לחינוך בחיפה, אחת מהבעיות שהופכות את החופש הגדול לקשה עוד יותר, היא ההתמכרות לסלולרי והמחשב - של ההורים דווקא. לדבריה, התמכרות זו מובילה לחוסר פניות וסבלנות כלפי הילדים, בניגוד למה שהיה בעבר. "להורים של היום קשה יותר להיות עם הילדים כי הם מכורים, ואדם מכור הוא אדם שמרוכז כל כולו בתוך ההתמכרות שלו. לכן קשה לו להקדיש זמן גם לנושאים אחרים, ובפרט אם הנושאים האחרים הם ילדים קטנים המנדנדים בקולם, 'אמא, סיפור' או 'אבא משחק'", מסבירה דורי.

"זה הגיע למצב בו אלו שנחשבים להורים משקיענים, הם אלו הלוקחים את ילדיהם לגינת המשחקים אחר הצהריים ויושבים על הספסל לסמס ולגלוש בשעה שהילדים משחקים. אמנם זה הרבה יותר טוב מאשר לשקוע בסמארטפון בבית, אבל ככה אנחנו רוצים להיזכר במוחם של הקטנטנים?", תוהה דורי.

-כיצד יוצאים מהמעגל הזה?

"למי שהדברים נוגעים ללבו - קודם כל שיעבור תהליך גמילה", קובעת דורי. "כאשר ההורים מתנתקים מהסלולרי ומהמחשב אז יש להם פניות לאינספור בילויים נפלאים עם הילדים: טיול רגלי בשעות בין הערביים, ארוחת בוקר בחוף הים, פיקניק עם חברים באחת החורשות, בריכה ביתית במרפסת או בגינת הבית, שעת יצירה או סיפור, לימוד משותף, משחקי שולחן והשכבה נינוחה לישון עם חיבוק ונשיקה בסוף היום".

דורי מבהירה כי כל זה לא יקרה כל עוד אנחנו נהיה עם המכשיר המשעבד אותנו אליו והפך להיות הגזלן הגדול ביותר של זמן מילדינו.

"הגיל בו הילדים זקוקים להורים חולף כה מהר. כאשר יתבגרו ותרצו ליצור את הקשר החמים, הרציף והמתוקשר ביניכם, הם כבר לא יהיו שם, כי הם לא תורגלו לכך מהגיל הרך", היא מזהירה.

בר-שלום מוסיפה שאין כוונה שההורים יהיו מפיקי אירועים או קבלני בידור. "אנחנו לא אמורים להיות כאלה - אנחנו הורים. מה שנדרש מאתנו זה ליהנות עם ילדנו בחופש. לשבת איתם ולשוחח, להקשיב להם באמת. להתייחס לדברים שלהם. לעשות איתם דברים הלקוחים מחיי היום יום ובנחת".

היא ממליצה לקום בבוקר ולהחליט ביחד מה מכינים לארוחת הצהריים ולחלק מטלות כך שלכולם יהיה תפקיד. "העבודה בצוות והאחריות של כל אחד כאשר פועלים כצוות, יוצרת גיבוש ושייכות, שמאוד חשובה במשפחה. בעיניי החופש הגדול צריך להיתפס כמתנה שניתנת להורים שלא מרבים להיות עם הילדים בכל השנה, גם אם זה סתם בשהייה יומיומית על מנת לגבש את הביחד, את המשפחה ואת מקומו של כל פרט בה ובקשר המיוחד שלו עם כל הורה ואח", היא מסכמת.