חריגות שכר במיליארדים בגופים ציבוריים
יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר הצליחה להשיב למדינה חריגות שכר ב- 16.8 מיליון שקל ב-2013. בשלוש השנים האחרונות הוחזרו כספי חריגות מהחברות הממשלתיות, הרשויות מקומיות והגופים נתמכים בסכום של 1.5 מיליארד שקל – טיפה קטנה בים של מיליארדים חסרים
בשנת 2012 נתגלו חריגות שכר בכ-10% מהגופים שמדווחים על שכר עובדיהם לממונה על השכר במשרד האוצר. מדובר ב-76 מתוך 743 הגופים המדווחים שכוללים חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות וגופים הנתמכים על ידי המדינה (קופות חולים, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד). נתונים אלו עולים מהדו"ח השנתי של יחידת האכיפה באגף המונה על השכר, שהוגש היום (ג') לכנסת.
- לכתבות נוספות בערוץ קריירה
מהדו"ח עולה כי כתוצאה מפעילות היחידה לחשיפת חריגות שכר ונקיטת אמצעים להפסקתן ולהשבת כספים שהתקבלו בניגוד לחוק, הוחזר לקופת המדינה סכום של 16.8 מיליון שקל בשנת 2013. לטענת מחברי הדו"ח אם היו נמשכות חריגות השכר הללו, הייתה העלות הכוללת למדינה (בחישוב המשך שנות ההעסקה של החורגים) מגיעה לסכום של 600 מיליון שקל.
בדו"ח מצוין כי פעולות האכיפה שננקטות בשנים שמאז הקמת היחידה לאכיפה (היחידה הוקמה בשנת 1997) חסכו למדינה סכום של 1.5 מיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות. זאת, מבלי להביא בחשבון את החיסכון שנובע מההרתעה שמייצרת פעילות האכיפה, הרתעה שהביאה להפחתה של שיעור הגופים שבהם נתגלו חריגות השכר מ-62% ב-1996 ל-10% כיום.
אלא שחיסכון זה מהווה טיפה בים, שכן הנתונים מתייחסים רק לגופים שרמות השכר בהם נבדקו. בדו"ח מצוין כי עלות השכר בגופים שטרם נבדקו על ידי יחידת האכיפה מוערכת בכ-34.4 מיליארד שקל בשנה, מתוך עלות שכר כוללת של 57.4 מיליארד שקל בכלל הגופים המפוקחים. כלומר, למעלה ממחצית הכסף כלל לא עבר בדיקה על מנת לוודא שהוא משולם על פי חוק.
בנוסף, ההגדרה לחריגת שכר הינה פער בין השכר ששולם בשנה מסוימת לשכר ששולם בשנה שלפניה, אשר אינו עלה בקנה אחד עם העלאת השכר הכוללת במגזר הציבורי. כלומר, אם חריגת השכר מתקיימת כבר שנים, לאגף הממונה על השכר יש אמצעים מוגבלים על מנת לאתרה.
בשטח: חריגות גדולות יותר
באגף הממונה על השכר מתייחסים למגבלות הללו ומציינים בדו"ח כי "בפועל חריגות השכר בבסיס השכר הן בהיקפים גדולים מאלה הבאים לביטוי בדו"ח זה". הם מונים שתי סיבות עיקריות לפערים אלה: היעדר משאבים לקיים בדיקות וביקורות בכל הגופים הנתמכים על ידי קופת המדינה, ויכולתם של ארגוני עובדים להתנגד לפעילות הביקורת באמצעות עיצומים ושביתות.
בדברי הפתיחה שלה לדו"ח, ציינה סגנית הממונה על השכר הממונה על יחידת האכיפה, אתי גבאי-מורלי, כי "כוח האדם הינו בעיה מרכזית של היחידה, הגדלת היחידה תאפשר להגביר את פעולות האכיפה ולהגדיל את החיסכון הכספי למדינת ישראל, יש צורך להרחיב משמעותית את היחידה כדי שהיקף חריגות השכר ימשיך ויקטן וכדי שניתן יהיה להרחיב את פעילותינו גם בגופים רבים נוספים שבהם טרם נעשתה ביקורת בעקבות מחסור בכוח אדם".
דברים ברוח דומה כתב מבקר המדינה בנושא, בדו"ח האחרון שלו. המבקר מצא כי במהלך חמש שנים (2012-2008), נערכו בדיקות שכר אופקיות בכ-6% בלבד מהגופים הציבוריים ובארבעה מהמגזרים: 8% מהרשויות המקומיות (בהן רשויות גדולות שמעסיקות אלפי עובדים), 11% מהחברות הממשלתיות, 1% מאיגודי הערים ואף לא חברה עירונית אחת.
מבקר המדינה קבע בדו"ח, כי "ממצאי הביקורת מלמדים על חוסר תיאום בין האחראים לנושא - אגף השכר, משרד הפנים, המשרד לשירותי דת ורשות החברות - ועל פיקוח לקוי וחסר על תחום השכר ותנאי העבודה בגופים הציבוריים שיש בו כדי לפגוע ביעילות האכיפה של הוראות חוק יסודות התקציב וביכולת ההרתעה של הממשלה מפני אישור חריגות שכר".
כמו כן קבע המבקר, כי יתכן שמאגר הנתונים הלקוי שעומד לרשות עובדי אגף הממונה על השכר וההיקף הקטן, יחסית, של גופים שנסקרו על ידם, מקורם במחסור בכוח אדם. מבקר המדינה המליץ, כי אגף השכר יפנה במהירות האפשרית לנציבות שירות המדינה בדרישה מנומקת לתוספת תקנים.
"מציאות מסוכנת"
בדו"ח שפורסם היום מצוין כי אגף הממונה על השכר כי האגף פועל כיום להגביר את השימוש במערכות המחשב על מנת להגביר ולייעל את עבודת הפיקוח והבקרה. "מערכות אלו עתידות להגדיל את מאגרי המידע של האגף, עתידות לייעל את מערך ניהול התיקים ותאפשרנה איתור חריגות שכר בזמן אמת".
אך באגף מותחים גם ביקורת חריפה על התנהלות בתי הדין לעבודה בנושא חריגות שכר. "כיום במדינת ישראל אין משנה סדורה לצמצום שביתות ועיצומים כך שבתום ההליך המנהלי, לאחר שהוצאה החלטה של הממונה, לעובדים קיימת האפשרות לנקוט בצעדים ארגוניים כנגדה", כותבת גבאי-מורלי.
"כך למשל, באוקטובר 2013 התקבלה החלטת ממונה על השכר להפחתת חריגות שכר של עובדי וגמלאי חברת החשמל. משמעות יישום ההחלטה הינה חיסכון לקופת הציבור של כ-150 מיליון שקל לשנה ושל כ-450 מיליון שקל חיסכון אקטוארי (חיסכון העלות של המשך החריגה בעתיד, א.ל). "מיד עם הוצאת ההחלטה, נקטו עובדי חברת החשמל בעיצומים אשר הובילו את הצדדים לבית הדין לעבודה אשר הקפיא את ביצוע החלטת הממונה עד לחודש מרס 2014".
גבאי-מורלי מציינת כי "המדובר במציאות מסוכנת אשר עלולה לסלול את הדרך לעולם יחסי עבודה מעוות של 'אכיפה בררנית', שבה ה'חזקים' יהיו מחוסנים מפני טיפול בחריגות שכר בניגוד לעובדים שאינם מחזיקים באמצעים חיוניים".
לפנייה לכתב/ת 
