אנחנו עובדי הקבלן עולים לכם ביוקר

מאז השינויים המבניים במשק ובפרט מחקיקת חוק חובת מכרזים ב-1996, השתרש בישראל הנוהג של העסקה קבלנית של עובדים. כיום, כ-400,000 עובדי קבלן מועסקים במגזר הציבורי לבדו. העיקרון העומד מאחורי שיטת העסקה זו הוא העברת האחריות לעובד, לזכויותיו ולשכרו לקבלן-משנה.

מצדדי שיטת העסקה זו מונים מספר יתרונות, ובראשם מיקוד הגוף או החברה מזמיני-השירותים בליבת עבודתם. למשל, הממשלה עסוקה בלמשול, ואינה צריכה להתעסק בפרטים הקטנים של ניקוי משרדיה. נוסף לכך ניתנת למזמין השירות גמישות מירבית להעסיק או לפטר עובדי קבלן מבלי להיות תלוי בהסכמים קיבוציים. לכאורה, מדובר במודרניזציה של ההעסקה ובחלוקה"רציונלית" של העבודה בגופים ובעסקים השונים בארץ. אך האם דרך העסקה זו היא אכן טובה לעובד, למזמין השירות, למשק ולציבור בכללותו? לצערי, היא אינה טובה כמעט לאף אחד, מלבד לחברה הקבלנית ולמזמיני שירות מסוימים. אביא בפניכם דוגמאות מניסיוני כעובדת קבלן בתחום הניקיון והאחזקה.

עוד בערוץ הדעות של ynet

לתת יותר לילדים הנכים / דפנה אזרזר

ראשית, בחישוב חשבוני פשוט העסקת עובד קבלן יקרה יותר למזמין השירות מהעסקה ישירה של עובד באותו השכר. ככלות הכול, הקבלן צריך להרוויח גם הוא מהעסקה, והוא גובה דמי-תיווך דשנים, העשויים להגיע כמעט לגובה שכרו של עובד הקבלן. כעובדת קבלן, יצא לי למשל לנקות משרד כשעות נוספות בעבודתי בתשלום של כ-29 שקלים לשעה. הקבלן קיבל מבעל המשרד 60 שקלים על כל שעת עבודה שלי. לעיתים קרובות משתכר עובד הקבלן שכר מינימום, ואילו העובד בהעסקה ישירה שאותו החליף הרוויח יותר. לרוב פער תיווך זה גדול מהחיסכון בשכר ובעלות השכר (כולל התנאים הסוציאליים). אחרי שהקבלן הלין לי שכר, הגעתי להסכם עם בעל המשרד לעבוד עבורו ישירות בשכר של 40 שקלים, שזו תוספת לשכרי וגם חיסכון משמעותי לבעל המשרד. תארו לעצמכם כמה המדינה תוכל לחסוך מכספי משלם המסים אם כל עובדיה יועסקו ישירות, ללא פערי-תיווך רחבים לטובתם של קבלנים ועמותות.

העסקה קבלנית ללא ההגנות הניתנות בידי ועד עובדים והסכם קיבוצי, וללא ביטחון תעסוקתי כלשהו (הרי את רוב עובדי הקבלן ניתן לפטר בהתראה קצרה), פותחת גם פתח להעסקה פוגענית ולפגיעה בזכויותיו הבסיסות והחוקיות של עובד הקבלן. כעובדת קבלן, לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בהלנת שכר, אי-תשלום שכר מלא, אי מתן תלוש שכר כחוק, התחמקות מתשלום על הפסקות ואי תשלום פנסיה כחוק. כדי לקבל את מה שמגיע לי על פי חוק, נאלצתי, לא פעם ולא פעמיים, לפנות לבית המשפט. ואני לא לבד - הפרת זכויותיהם של עובדי קבלן נפוצה מאוד לצערי הרב.

הוצאותיו של הקבלן, מעבר לשכר המינימום ולתנאים הסוציאליים המועטים הניתנים לעובד, הן על פי רוב מעטות ורווחיו גדולים. רווחים שבאים, כאמור, על חשבונו של הציבור, ובפרט כאשר מדובר במשרה ממשלתית. קבלנים רבים שואפים להגדיל את רווחיהם על בסיס זכויותיו המינימליות של העובד. הפרת תנאים זו קיימת אף במשרדי ממשלה, אצל עובדי "כתף אל כתף" - כלומר, עובדי קבלן העובדים יחד עם עובדים בהעסקה ישירה באותה העבודה, אך בתנאים ירודים מאלו של חבריהם לעבודה.

בשל אופיה הפוגעני והבזבזני של ההעסקה הקבלנית, הוצעה הצעת חוק להפסקת ההעסקה הקבלנית בשירות הציבורי, ולקליטת כל עובדי הקבלן שבמשרדי הממשלה כעובדי מדינה בהעסקה ישירה. 62 חברי כנסת חתומים על חוק זה, אולם ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה לו נחרצות. ההצבעה על חוק זה, שהייתה אמורה להתקיים ב-18 ביוני נדחתה למועד מאוחר יותר כתוצאה מהמצב הביטחוני וחטיפת שלושת הנערים. לדעתי, עם כל הכבוד למצב הביטחוני המתמשך, מחובתה של המדינה לדאוג גם לנושאים חברתיים חשובים אלו, ובפרט כאשר מעורב בהם כספם של משלמי המסים. והמתח הביטחוני הרי מלווה אותנו לאורך כל השנה.

לסיכום אביע את תמיכתי, כעובדת קבלן זה שנים ארוכות, בהעסקה ישירה של כל עובדי הקבלן בארץ, תוך מתן חופש התאגדות ותחת הגנתם של הסכמים קיבוצים, בכדי לחסוך מכספם של משלמי המסים, למנוע העסקה פוגענית ולהבטיח פרנסה בכבוד לכלל אזרחי המדינה בכל תחומי עיסוקם.‭‮

הכותבת עובדת קבלן בניקיון ובאחזקה ופעילה חברתית

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il