קינזיו-טייפ לכאבי שרירים: זה באמת עוזר?

מדביקים ומטפלים: אחד מאמצעי הטיפול שעומדים לרשות הפיזיותרפיסט בסיוע למטופל הסובל כאב אורותופדי כלשהו הוא חבישה, ובלועזית Taping. קיימים שני סוגים של חבישה: טייפ ריגידי וקינזיו-טייפ.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

נכנסים לכושר:

• הכירו: אימוני הכושר הכי טרנדיים לקיץ
• בלי להישבר: 10 עצות להתמדה באימון כושר
• סוכרתיים? 6 העצות שיכניסו אתכם לכושר
  

טייפ ריגידי הוא חבישה שאינה אלסטית, שמטרתה ליצור תיקון מכני כלשהו סביב מפרק כמו הברך או מפרק בכף הרגל. דוגמה מוכרת היא טייפ על שם פיזיותרפיסט בשם מק'ונל, שפיתח את החבישה בשנות ה-80 כדי לשפר את מנח הפיקה. דוגמה נוספת היא שימוש בטייפ לצורך הפחתה ממידת הפרונציה של כף הרגל. 

פעולתו של הטייפ במקרים אלו דומה להשפעה של מדרס על כף הרגל, כלומר תיקון מכני בעיקרו.

משפיע על שריר ספציפי

להבדיל מטייפ ריגידי, קינזיו-טייפ הוא חבישה אלסטית, הקרויה על הכירופרקט קנזו-קייז שהמציא אותה בשנות ה-70. חבישה זו הפכה מקובלת מאוד ונפוצה בשימוש מאז המשחקים האולימפיים בשנת 2008, אז נראתה על רבים מהאתלטים.  

הקינזיו-טייפ עשוי סיבים אלסטיים וכותנה, משמש לטיפול בפציעות במערכת השריר-שלד ומתאים לטיפול בכלל האוכלוסייה, אם כי אופייני לראותו בעיקר אצל ספורטאים.

יתרונו העיקרי והבולט בטיפול בספורטאים הוא השפעתו הספציפית על השריר שעליו הוא מודבק. את הקינזיו-טייפ ניתן להשאיר על השריר מספר ימים ללא צורך בהסרתו ובהחלפתו, גם אם נרטב. הקינזיו-טייפ מהווה אמצעי טיפול המשמש את הפיזיותרפיסט לצורך הפחתת כאב, הורדת נפיחות, דיכוי או גירוי שרירי ומניעת פציעות.

השימוש בקינזיו-טייפ לוויסות עבודה שרירית נפוץ מאוד. באמצעות שימוש נכון ניתן לעודד את עבודת השרירים או להפחיתה במקרה של שריר מכווץ או מקוצר. בנוסף, קינזיו-טייפ יכול להפחית את עייפות השריר - שינוי במידת המתיחה של הטייפ בעת הדבקתו וכיוונים שונים של הדבקה יוצרים אפקט שונה על השריר - דיכוי או גירוי לעבודה, על פי הצורך.

איך זה עובד?

קיימות מספר השערות לגבי האופן שבו משפיע הקינזיו-טייפ. אחת הטענות היא שקינזיו-טייפ מפחית כאב בכך שהוא יוצר מעין הרמה של העור, המאפשרת זרימה טובה יותר של דם ונוזל לימפה.

הרמת העור גורמת מצד אחד להפחתה מהלחץ על חיישני כאב המצויים בשרירים ובמפרקים, ומצד שני מעוררת פעולה של חיישנים מסוג נוסף התורמים לתחושה הפרופריוספטיבית (תחושה עמוקה) של המפרק.

נוסף על כך, הקינזיו-טייפ מאפשר תיקון של מנח השריר (alignment) ומעודד תנועה מפרקית תקינה כתוצאה מהתכונות האלסטיות שלו.

אמור להפחית כאב באמצעות הרמת העור. קינזיו-טייפ(צילום: איל כהן)

מה אומרים המחקרים?

מבלי להתייחס למנגנון שבאמצעותו משפיעה כל אחת מהחבישות הנ"ל, עולה השאלה - האם זה באמת עוזר? בבואנו לענות על שאלה זו חשוב להתייחס הן לאספקט הקליני והן לאספקט המדעי-מחקרי.

למרבה ההפתעה, בספרות המחקרית לא נמצאה הוכחה ברורה וחד-משמעית ליעילותו של הקינזיו-טייפ בהפחתת כאב ומוגבלות. למרבית המחקרים מכנה משותף: הוכחה ליעילות לטווח קצר בלבד בהפחתת כאב ומוגבלות. דוגמה לכך הוא מאמר סקירה שבו נמצאה יעילות לטווח קצר (כ-24 שעות) בלבד בהפחתת כאב במטופלים עם פתלוגיות של שריר-שלד, כגון כאבי גב תחתון, Plantar fasciitis, Achilles Tendinopathy, Shoulder Impingement ועוד. לא נמצאה הוכחה ליעילות של הטייפ בשיפור כוח או טווח תנועה מפרקי.

במאמר סקירה נוסף נבדקה, בין היתר, יעילותו של הקינזיו-טייפ בשיפור התחושה הפרופריוספטיבית (תחושה עמוקה) סביב הקרסול, והתוצאות דומות - הטייפ לא נמצא יעיל בהיבט זה. באותו מאמר נמצאו תוצאות מגוונות יותר לגבי יעילות הטייפ בשיפור כוח, טווח תנועה או הפחתת כאב, אולם גם אז מדובר היה באפקט קל ביותר.

המחקרים מעודדים יותר באשר לטייפינג ריגידי. מאמר סקירה שבחן אם היעילות הקלינית המוכחת של הטייפ נתמכת במחקרים גם במקרה של כאב פטלו-פמורלי מצא כי הטייפ אכן יעיל בהפחתת הכאב. המאמר מתייחס למנגנונים שבהם הטייפ עוזר בהפחתת הכאב באמצעות תיקון מנח הפיקה, שיפור בתפקוד שריר הארבע-ראשי ושיפור בשליטה במפרק הברך בזמן הליכה.

במאמר סקירה נוסף שבו בוצעה השוואה בין טייפ לסד (brace), נמצא כי טייפ המניע את הפיקה פנימה יעיל בהפחתת כאב כרוני של הברך על רקע אוסטאוארתריטיס. במאמר סקירה רחב אחר שהשווה בין נעלים מתקנות, מדרסים וטייפ נמצאה יעילות מרבית לשימוש בטייפ לצורך הפחתת הפרונציה בכף הרגל.

מה אומרים הפיזיותרפיסטים?

בנוגע לטייפינג ריגידי העניין פשוט, מאחר שקיימת אחידות בין הממצאים המחקריים לממצאים בשטח. אך לאור העדויות המחקריות שתוארו לעיל, מדוע ממשיכים להשתמש בקינזיו-טייפ בטיפולים פיזיותרפיים? התשובה לכך קשורה בשני היבטים חשובים שיש לקחתם בחשבון - ידע וניסיון. ידע המבוסס מחקרית הכרחי עבור כל פיזיותרפיסט שלוקח את עבודתו ברצינות ושואף לתת למטופליו את הטיפול המתאים והטוב ביותר, אולם לניסיון אין תחליף והוא מהווה את "בית הספר" הטוב ביותר.

כשבוחנים מה קורה בקליניקה, מתברר כי קיים פער מסוים בין הממצאים המחקריים לבין התוצאות בשטח בכל הנוגע לשימוש בקינזיו-טייפ. בפועל, נראה שקינזיו-טייפ עשוי להועיל במקרים רבים, והמטופלים מפגינים שביעות רצון רבה מהשימוש בו. 

מתי יבחר הפיזיותרפיסט להשתמש בטייפ או בקינזיו טייפ? העיקרון המנחה הוא בדרך כלל דיווחו הסובייקטיבי של המטופל: אם המטרה היא הפחתת כאב ובעקבות השימוש בקינזיו-טייפ המטופל מדווח על הקלה - השימוש מומלץ. כך גם לגבי שאר השימושים בקינזיו-טייפ, כגון לעידוד עבודה שרירית הנובעת מהגירוי התחושתי של מגע הקינזיו-טייפ בעור.

במקרים שבהם המטרה היא תיקון מכני של המפרק והפיזיותרפיסט מעוניין שהאפקט הטיפולי יימשך או שהוא מבקש לאשש את אבחנתו, השימוש בטייפ מומלץ. שימוש בטייפ ריגידי יוצר תיקון מכני משמעותי המפחית מהעומס על המפרק ובכך גורם גם להפחתה בכאב.

אמנם מדובר בתיקון מכני יעיל, אולם יש להיות מודעים לחיסרון הטמון בשימוש בו והוא שהשרירים נדרשים לפחות עבודה. מצב זה אינו תמיד רצוי, ופעמים רבות נשאף דווקא לתמיכה מכנית מינימלית באמצעות עזרים חיצוניים כדי לאלץ את השרירים לעבוד ולתמוך בעצמם.

בשורה התחתונה, חשוב תמיד להיות מעודכנים ו"עם היד על הדופק" בכל הקשור להתפתחויות מחקריות, אולם המתכון המנצח הוא שילוב של ידע, ביסוס מדעי וניסיון קליני יחדיו. פעמים רבות המחקרים המדעיים לא ישקפו בהכרח בצורה מלאה ומדויקת את המציאות הקלינית, ויש לקחת זאת בחשבון.