אין סיבה להטיל ארנונה על מבנה נטוש / דעה

בשבועות האחרונים אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה תיקון לפקודת העיריות, לפיה תקוצר התקופה שבה ניתן הפטור מארנונה למבנים נטושים. על פי ההצעה, תקופת הפטור - שניתנת כיום ל-3 שנים עם אופציה להארכה ל-5 שנים - תקוצר לשנה אחת בלבד, ללא אפשרות להארכה.

כתבות נוספות בנושא בערוץ הנדל"ן של ynet:

תביעה: עיריית פ"ת חייבת 16 מיליון שקל לתושבים  

העלאת הארנונה מחלישה את העסקים הקטנים

הארנונה שוב עולה: זה יילך לעוד מזרקות

זהו ניסיון נוסף לחמוק מהעיקרון שנקבע על ידי בית המשפט העליון, לפיו לא ניתן לאלץ בעלי נכסים להשמיש את נכסיהם ההרוסים - דרך הארנונה. פסק הדין בתיק 5711/06 (חברת המגרש נ' עיריית תל-אביב-יפו) קבע כי במידה שנכס מסוים אינו ראוי לשימוש - אין לחייבו בארנונה. 

הרשויות המקומיות קבעו מבחנים שונים לבחינת מצבו של הנכס והיותו "לא ראוי לשימוש". בין היתר, נהגו הרשויות המקומיות, ובפרט עיריית תל-אביב, להגביל בזמן את משך הפטור, מתוך שאיפה שבאותה תקופה ישמיש הבעלים את הנכס והוא ישוב להיות בר-חיוב בארנונה.

בית המשפט עסק בסוגיה זו וקבע כי המבחן הכלכלי אינו מתיישב עם לשון החוק, ואינו רלוונטי לשאלת היותו של נכס ראוי או לא ראוי לשימוש. עוד קבע בית המשפט, כי ברגע שנקבע שנכס אינו ראוי לשימוש, משך הפטור אינו מוגבל בזמן, כל עוד נותר הנכס באותו המצב.

הרשויות המקומיות פנו למחוקק, על מנת שיתקן את רוע הגזירה, באופן שיעקוף את פסיקתו של בית המשפט העליון. בעקבות מכבש לחצים שהן הפעילו, פורסם ביולי 2012 תיקון לפקודת העיריות, במסגרתו הוגבל הפטור הניתן לנכס הרוס או ניזוק לתקופה של 3 שנים בלבד, עם אופציה להארכה ל-5 שנים.

הפתרון הוא לא דרך הכיס

הצעת החוק הנוכחית היא בעצם מיחזור של הטענות שכבר נשמעו בדיונים הקודמים ואף נדחו על ידי בית המשפט. גם העיתוי של היוזמה אין בו בכדי לסייע. בתקופה זו ממש אמורים כל הנכסים שהיו פטורים מארנונה להיכנס לתקופת חיוב (בחלוף 3 שנים).

יתרה מכך, לא הוכח אף פעם כי קיים קשר בין ביטול הפטור מארנונה לבין רצונו של בעל הנכס ההרוס להשקיע בו. גם אם יוכח קשר שכזה, לא בטוח שהמסקנות יהיו זהות לסקטור הפרטי ולסקטור העסקי. השכל הישר אומר שרצונו של כל בעל נכס הוא להפיק הכנסה מהנכס שלו.

בית המשפט התייחס לעובדה שבידי הרשויות המקומיות כלים משפטיים חלופיים שבאמצעותם הן יכולות לכפות על בעלי נכסים הרוסים להשמיש אותם: הריסת מבנים, שיפוצם, אפשרות כניסה לכל בית או אפילו שיפוץ במקום הבעלים וחיובם בהוצאות. זאת בניגוד לארנונה הכללית, שאינה כלי שנועד לזרז בעל נכס להשמיש את הנכס שלו.

לטעמי, הרצון לתמרץ בעלי נכסים להשקיע בנכסיהם, ובכך להגביר, לכאורה, את היצע הנכסים, אינו יכול למצוא פתרון בדיני הארנונה. הארנונה היא מס שנועד לממן את הפעילות של הרשות המקומית לטובת מתן השירותים המוניציפליים לתושבים.

הטלת נטל מס על מבנה שאינו ראוי לשימוש ושאינו מפיק כל תועלת לבעליו, מחטיאה את המטרה. גם כך קשה לעכל את העקרון שלפיו נכס ריק נושא בתשלום ארנונה (למעט תקופת פטור קצרה), קל וחומר כשמדובר בנכס שאינו ראוי לשימוש.

הכותב הוא מומחה במיסוי מוניציפלי ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI)