מסתמן: רופאים בכירים יעבדו בבתי החולים - גם בערב
הועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, בראשותה של שרת הבריאות יעל גרמן, תסיים מחר את עבודתה, לאחר שנה של דיונים. בין ההמלצות הצפויות: הקמת ביטוח משלים חדש, הסדרה של תחום תיירות המרפא ותגמול משמעותי לרופאים שישארו בבתי החולים גם בשעות הערב. ומה יעלה בגורל השר"פ?
שנה של דיונים בוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית תגיע לסיומה מחר (ד'), כאשר ביום אחד יתקבלו מגוון ההחלטות בנושאים שהעלתה בפניהם שרת הבריאות יעל גרמן. הוועדה, שבראשה עמדה גרמן, דנה לאורך השנה האחרונה בניגוד העניינים המובנה של משרד הבריאות כבעלים של בתי חולים וכרגולטור של המערכת, בכפל ביטוחי הבריאות, בתיירות המרפא ובנושאים נוספים. אך נראה כי הקרב על שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) היה המשמעותי מכולם בדיונים, וזכה להתנגדויות הרבות ביותר. הארגונים החברתיים צפויים להפגין מול דיוני הועדה, במטרה למחות על הכוונה להכניס את השר"פ לכלל בתי החולים.
מלבד גרמן חברים בוועדה גם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק, נציג משרד האוצר, מומחים לכלכלת בריאות ואחרים. 13 החברים נחלקים בדעתם בנושא השר"פ באופן שמותיר רוב דחוק נגדו, וגרמן ניסתה לאחרונה לצרף שני חברים נוספים על מנת שיהפכו את המגמה. רוב הנושאים, בעיקר המהותיים, יוכרעו מחר, וביניהם גם מקורות המימון של מערכת הבריאות, שבלעדיהם לא יהיה ניתן לבצע שינויים משמעותיים. תחילה תכננה גרמן להגיש מסקנות תוך ארבעה חודשים, אך עקב מורכבות הנושאים והמחלוקות העזות בין החברים, הדיונים נמשכו עד עתה.
בחודשים האחרונים נמתחה על הועדה ביקורת רבה. לטענת המבקרים לא נערכו שינויים במערכת הבריאות בשל ההמתנה להמלצות הוועדה. בנוסף טענו כי אין בה דגש על צרכי הרפואה הראשונית, שחבר בה רק רופא אחד (ד"ר עזיז דראושה מהדסה) ושאין בה נציגות לקופות החולים. חלק ממנהלי קופות החולים מחו פומבית על כך שהוועדה לא עוסקת מספיק ברפואת הקהילה, וכך גם פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה.
במסגרת השר"פ אמורים להתבצע ניתוחים וטיפולים בתשלום גם בבתי החולים הממלכתיים, ביניהם בחירת רופא בשעות אחר הצהריים. במידה והוועדה תמליץ לאפשר לבתי החולים לבצע שר"פ, מדובר ברעידת אדמה במערכת הבריאות. ביצוע שר"פ אסור כיום בבתי החולים הממשלתיים, ומותר רק בבתי חולים ציבוריים בבעלות פרטית כמו הדסה ושערי צדק. חלק מהבעיות הכלכליות הקשות של הדסה שנחשפו בשנה האחרונה נגרמו בעקבות השר"פ, כיוון שבבבית החולים בוצעו ניתוחים פרטיים גם בשעות הבוקר, שחלקם לא רווחיים לבית החולים. המבקרים טענו כי החלק שקיבל בית החולים מהרופא המנתח היה נמוך מדי וכיהסכומים הגבוהים שהרוויחו המנתחים בשר"פ גרם לכל העובדים לרצות לבצע יותר ויותר ניתוחים במסגרת זו, מה שסחרר את המערכת.
בנוסף טוענים המתנגדים כי מדובר באפליה בין עשירים לעניים.ל עומת זאת, תומכי השר"פ גורסים שזו הדרך להשאיר את הרופאים הבכירים בבית החולים מעבר לשעות הפעילות ודרך להכניס עוד כסף למוסדות הרפואיים.
יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת חיים כץ הבהיר כי גם אם תהיה המלצה על הכנסת שר"פ לבתי החולים הממשלתיים, הוא ינסה לבלום אותה. "אסור ליצור מצב של שירותי בריאות לעניים ולעשירים", אמר. "כשההמלצות יובאו בפני הוועדה, נשקול יישומם כאשר לנגד עינינו עומדים החולים וזאת מבלי קשר למצבם הכלכלי. הוועדה תמנע כל פגיעה בשירות הרפואי הציבורי".
ההמלצה: רופאים "פול טיים"
אחד מהמודלים המוצעים כפשרה בין מתנגדי השר"פ לתומכיו הוא לאפשר בחירת רופא בכיר שיפקח על הניתוח, כשהשירות יהיה במימון ציבורי ולא פרטי. כך החולה יוכל לבחור את הרופא הבכיר והמנוסה שהוא מעדיף, אך לא תהיה אפליה בין עשירים לעניים. כרגע לא ברור אם יינתן מימון לכך ממשרד האוצר.המלצה נוספת שמסתמנת היא הקמת ביטוח משלים חדש שיכלול ניתוחים וחוות דעת שנייה. ההמלצה גובשה בתת הוועדה בראשות ד"ר שלומי פריזט והוצגה כבר לפני כמה חודשים, אולם לא אומצה על ידי גרמן עד היום. ברקע התרחש מאבק כוחות בין משרד הבריאות, אגף שוק ההון במשרד האוצר, חברות הביטוח הפרטיות וקופות החולים בעניין. חברות הביטוח השיגו את השארת זכותן לבצע חיתום (סינון מבוטחים), מה שמקנה להן יתרון משמעותי על קופות החולים, שחייבות לקבל כל מבוטח ללא קשר למצבו הרפואי. לפי ההמלצה, כל המבוטחים בביטוחים המשלימים היו מאבדים את החברות שלהם והקופות וחברות הביטוח היו צריכות לגייס אותם מחדש, אולם המלצה זו בוטלה והמצב יישאר כפי שהוא היום.
הוועדה גם דנה בשיעור תיירות המרפא הרצוי בישראל., ותמליץ כי לא יעלה על 10% מהכנסות בית החולים. כיום הוא עומד על אחוזים בודדים בכל בית חולים, אך ישנן מחלקות, אונקולוגיות למשל, בהן השיעור עומד על עשרות אחוזים. המשמעות היא שחולים מחו"ל משלמים כדי להשתמש במשאבים הציבוריים שנועדו לחולים ישראלים. היתרון בכך הוא הזרמת עוד כסף לבתי החולים, שסובלים מבעיות תקציביות, אך יש בכך גם פגיעה בטיפול בישראלים. רק בשבוע שעבר דו"ח של החשבת הכללית במשרד האוצר חשף אי סדרים מהותיים בנושא תיירות המרפא בארץ, כולל ניתוחים בשעות הבוקר, המיועדים לישראלים בלבד.
המלצה מהותית נוספת שמסתמנת היא הכנסת מודל ה"פול-טיימר", במסגרתו רופאים בכירים יתוגמלו משמעותית עבור ויתור על העבודה במסגרות פרטיות, וימשיכו לטפל במסגרת הציבורית גם בשעות הערב. עדיין לא ברור איזה סכום תקציב המדינה למודל וכמה רופאים יהפכו ל"פול-טיימרים".
המלצות נוספות שמסתמנות בוועדה עוסקות בשחיקת התקציבים במערכת הבריאות. אחת מהן היא קביעת תקציב מינימום של 300 מיליון שקלים לעדכון השנתי של סל הבריאות, בעוד שכיום הסכום אינו קבוע בחוק. אמנם בשנים האחרונות זה היה גובה התקציב, אולם בעבר היו מקרים שבהם הוא עמד על עשרות מיליוני שקלים בלבד, ובשנה אחת אף לא ניתן תקציב כלל.
בנוסף צפויה להמליץ הועדה על העלאת המדד הדמוגרפי, שקבע את גובה הפיצוי הכספי אותו מקבלות קופות החולים בגין הגידול באוכלוסייה והזדקנות התושבים. כיום הקופות מקבלות 1.6% בשנה, בעוד שהמדד בפועל הוא 2.4%. הדבר גורם לשחיקה משמעותית בתקציבי קופות החולים, הסובלות מגירעונות של מיליארדים ולפגיעה בשירות ובטיפול בחולים.
הועדה כבר המליצה על הקמת רשות ממלכתית שתנהל את בתי החולים הממשלתיים, במטרה לפתור את ניגוד העניינים של משרד הבריאות, שהוא הבעלים של בתי החולים וגם הרגולטור של המערכת. ההמלצה אומצה על ידי הממשלה והרשות אמורה לקום בקרוב. הוועדה ככל הנראה גם תמליץ על הרחבת הסדרי הבחירה הקיימים היום, מה שיאפשר לחולים יותר חופש לבחור את בית החולים בו הוא רוצים לקבל טיפול, בניגוד למצב הקיים.
הצעת חוק: העלאת מס הבריאות ב-1%
סגן שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, יחד עם חיים כץ, יו"ר שדולת הבריאות אילן גילאון, והח"כים דב חנין ואורלי לוי-אבקסיס הגישו אתמול הצעת חוק נגדית, שגובשה בעזרת רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה. הצעת החוק כוללת את העלאת מס הבריאות ב-1% והחזרת מס המעסיקים, שבוטל לפני כ-15 שנה. בהוספת התקציב הצעת החוק מבקשת להכניס לסל הבריאות את כל הטיפולים החיוניים שקיימים היום בביטוח המשלים, טיפולי שיניים עד גיל 18 ומעל גיל 65, אשפוז סיעודי, ומתן עדכון קבוע לסל הבריאות של 2% בשנה.
