האב סיים תואר אחרי 35 שנה - יחד עם בנו

מנחם וגיא שופט(צילום: אוניברסיטת חיפה)

האב, בן 62, החל את הלימודים ב-1979 אך נאלץ להפסיקם. "התחתנתי, התקדמתי בעבודה תובענית ובתוך כל אלה פרצה גם מלחמת לבנון הראשונה. כל הסיבות הללו גרמו לי להשעות את הלימודים", סיפר. "למרות הכול לאורך השנים זה ניקר בי. אני לא נוהג להשאיר משימות פתוחות, וכשיצאתי לפנסיה חזרתי ללימודים".

כששופט החל ללמוד, שני בניו, שי וגיא, כבר היו סטודנטים מהמניין באוניברסיטה. "היה סמסטר אחד ששלושתנו למדנו בו זמנית בפקולטה למדעי החברה, אבל בחוגים שונים. גיא ואני למדנו שנה וחצי ביחד. היו לנו גם קורסים משותפים אבל לא במקביל", הוסיף. "הייתה עזרה הדדית בעבודות ובהמלצות על קורסים שונים".

על פי שופט, הלימודים כמבוגר קלים ומהנים יותר מאשר כשהיה צעיר. "הראש יותר נקי, יש לך פחות מחויבויות ואתה לא בתחרות עם אף אחד. מבחינת הקריירה אני בשלב של 'עתידי מאחוריי'. אני לא צריך את התואר כדי להתקדם בחיים, אז היה לי הרבה יותר כיף. יכולתי לבחור קורסים שיותר מעניינים אותי".

בעוד אביו השלים את התואר במדעי החברה, סיים הבן גיא לימודי כלכלה. "לאבא היו את כל הסיבות בעולם לוותר על השלמת הלימודים, אבל הוא הוכיח אופי ובעיקר שהשכלה חשוב לרכוש בכל גיל. הגאווה שלי בטקס הסיום הייתה כפולה", אמר הבן. "בוודאי שהעובדה ששני הבנים שלי למדו באוניברסיטה דחפה אותי להחלטה לחזור", השלים אביו. "מעבר לעובדה שידעתי שיש מי שיעזור לי, זו הייתה בעיקר חוויה רגשית. אני בטוח שכל אבא גאה בבנים שלו שלומדים, אבל לא לכל אבא יוצא ללמוד איתם".

לדבריו, הוא שוקל כעת להמשיך ללימודי תואר שני, או לעשות תואר ראשון נוסף "במשהו כיפי", כמו היסטוריה או לימודי ארץ ישראל. "אני ממליץ לכולם על לימודים בכל גיל", אמר.