הדלת המסתובבת - גרסת חברת החשמל

החתול והשמנת - בחברת חשמל מצאו פטנט כיצד לנהל דיונים בנוגע לשכר הגבוה שמקבלים חלק מעובדי החברה: פונים לממונים קודמים שפרשו מהאוצר ושוכרים אותם בשכר נאה לייעץ ולהתמודד מול הממונה הנוכחי, עו"ד קובי אמסלם . הטרי מביניהם הוא אילן לוין, שנשכר לאחרונה כיועץ אחרי שניהל מאבק ארוך על שכר עובדי החברה מתוקף היותו הממונה על השכר באוצר.

כתבות נוספות בנושא "חברת החשמל " בערוץ הכלכלה :

חברת החשמל תפצה לקוחות בגין ניתוקים

סימנס העבירה מיליונים לבכירים בח' החשמל  

חברת החשמל הפסידה 347 מיליון שקל ברבעון

ואלה תולדות הרגולטורים

אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות המפקחת על חברת החשמל, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, שימש כיועץ אסטרטגי לחברה בין השנים 2007-2009 בשכר של כ-900 אלף שקל לפני מע"מ. הנימוק היה שליוגב הכרות רחבה עם גורמי הממשלה השונים העוסקים בנושא. כיום, כמנהל רשות החברות, ליוגב מעורבות ישירה ברפורמה המתנהלת מול חברת החשמל.

אילן לוין ויובל רכלבסקי, לשעבר הממונים על השכר במשרד האוצר, שניהלו מתוקף תפקידם משאים ומתנים על שכר עובדי חברת חשמל, נשכרו בתפקיד יועצים בשכר בחברת החשמל עצמה. שירותיו של לוין הושכרו רק לאחרונה ושירותיו של רכלסבקי הושכרו במהלך יוני 2008 עד לסוף שנת 2009 כיועץ למנכ"ל חברת החשמל. כמו יוגב ולוין, הוא עשה זאת ללא מכרז., שהרי זה כלל אצבע חשוב - אם רוצים רגולטור כיועץ מומחה, מדלגים על שלב כתיבת המכרז.

לוין מכיר היטב את חברת החשמל ובמסגרת תפקידו ניהל משא ומתן על חריגות השכר  העצומות בחברה. אולם, העובדים סיימו עם ידם על העליונה והמשיכו להנות מפנסיה תקציבית מנופחת. למעשה, המדינה נתנה כספים שלא היו מגיעים לעובדים בשום צורה.

מבקר המדינה דאז, מיכה לינדשטראוס, פרסם דו"ח קשה על ההסדר שהוביל לוין וקבע בלשון מושחזת, "שהממונה על השכר מתקשה לאכוף את יסודות התקציב". משפט שצריך היה לגרום לרעידת אדמה באוצר, אך זו מעולם לא התרחשה.

החיפוש אחר האתיקה נמשך

יהיו שיטענו כי לא יתכן לפסול רגולטור פורש שתחום התמחותו הוא שכר מלעבוד מול הגורם, במקרה שלפנינו חברת חשמל, ולפגוע בפרנסתו. הטענות גם יכללו נימוקים שחלפו 3 או 4 שנים מאז פרש הרגולטור והנה, לכאורה, הייתה תקופת צינון. הרי גם חלק מהמפקחים על הבנקים בבנק ישראל עברו לתפקידים במגזר הבנקאי לאחר שנת צינון בודדת בלבד, אז מדוע שהממונה על השכר יהנה מתנאים שונים? 

אך האם אדם כמו אורי יוגב, שהרוויח 900,000 שקל מחברת החשמל כיועץ, יכול להיות נקי משיקולים זרים כאחראי על החברה מטעם הממלה? ספק. גם תפקוד לוין כיועץ, הפעם מול הרגולטור וכאחד שמכיר היטב את כל השטיקים, לא מדיף ניחוחות נעימים. 

כללי האתיקה מאפשרים "גמישות" עד גבול מסוים. יוגב, לוין או רכלבסקי שימשו רגולטורים מול כל עובדי המגזר הציבורי רק שמרבית המגזר לא עורר בעיות והפר הסכמים כמו במקרה של חברת החשמל.

לפיכך, מוטב להתיר שרק 5 שנים מתום תפקידם יחלוף עד שיוכלו הרגולטורים לייעץ לחברות בהן המשא ומתן על תנאי השכר לא מורכב, כמו במקרה של חברת חשמל. מצב לא אידיאלי אך עדיף על הקיים. חשוב שבאוצר, בשיתוף מבקר המדינה ונציב שירות המדינה, יתוו כללים נוקשים יותר מאשר תקופת צינון קצרה להעסקת רגולטורים ולא ישאירו את התחום פרוץ. על אחת כמה וכמה בחברה כמו חברת החשמל.

ד"ר מיכאלה אלרם, מרצה לניהול במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)