חיה שנה בלי להוציא אגורה: "כמו ניאנדרטל"
גרטה מגרמניה תהתה למה שום דבר לא מספיק לנו, אז היא חיה שנה על טרמפים, אוכל מהגינה ושמפו תוצרת בית. מה המסקנה ולמה הכי התגעגעה?
גרטה טאוברט מהעיר לייפציג שבגרמניה הצליחה לשרוד שנה שלמה מבלי להוציא אפילו אגורה. הגרמנייה בת ה-30 לא הוציאה גרוש על אכילה, שתייה או לבוש בניסיון להבין איך היו נראים החיים לו המערכת הכלכלית הייתה קורסת.
עוד חדשות בעולם :
- לידיעת הקורא רוחאני: שלום הוא עסק מסוכן
- מיליונים בעו"ש: "הילרי הענייה" לא משכנעת
- השודד שכח את דף הפייסבוק פתוח, ונתפס
- מסתורין בירח שבתאי: מהו אי הקסמים?
- מסתורין בירח שבתאי: מהו אי הקסמים?
לדברי טאוברט, הדבר שלו השתוקקה יותר מכול אחרי 12 חודשים של התנזרות מוחלטת מצריכת מוצרים ושירותים תמורת כסף היה... גרביונים ותמרוקים. היא אינה זקוקה עוד לדאודורנטים, לקרם הפנים ולמשחת השיניים מתוצרת ביתית ששימשו אותה במהלך שנתה הענייה. "הכנתי אפילו שמפו בעצמי, אבל התחלתי להיראות כמו ניאנדרטלית. החברים שלי אמרו לי 'עכשיו את מרחיקה לכת'", סיפרה תוך שהיא צוחקת אחרי שהשלימה את המשימה.
במשך שנה שלמה חיה טאוברט, עיתונאית עצמאית, תוך שהיא מחליפה חצאיות ומכנסיים בחנויות יד שנייה ועובדת את האדמה כדי לגדל כרוב ותפוחי אדמה בגן קהילתי. במהלך חופשה היא תפסה טרמפים לאורך 1,700 קילומטרים כדי לנפוש בברצלונה - וגם זה בבניין נטוש.
אחרי שצלחה את המשימה הקיצונית כתבה ספר תחת השם "אפוקליפסה עכשיו", מחווה לסרט על מלחמת וייטנאם מ-1979. הספר יצא לאור בפברואר השנה. בספר היא מספרת על חייה הרחק מהמתלים ב-H&M, מקופסאות הקרטון של רשתות הכלבו ומהבזבוז הגדול של החברה הצרכנית המודרנית.
טאוברט הגתה את הרעיון באחר הצהריים של יום ראשון אחד בבית סבתה, שם מצאה עצמה מול שולחן עמוס באוכל - שעתיים בלבד אחרי שאכלה ארוחה דשנה. "כשאמרתי 'אשמח לקצת חלב', סבתא שלי שמה על השולחן תבלינים כדי להוסיף לחלב טעם של שוקולד, בננה, וניל או תותים", היא נזכרת. "המערכת הכלכלית שלנו מבוססת על פרספקטיבה של צמיחה אין-סופית, אבל העולם האקולוגי שלנו מוגבל. המנטרה של 'עוד, עוד, עוד' לא תיקח אותנו רחוק".
בשנת 2012 עשו כשבעה מיליון טונות של מזון את הדרך לפח הזבל, כלומר כ-81.6 קילו בממוצע לאדם. טאוברט אומרת ששנים של משבר כלכלי באירופה הגבירו את המודעות למגבלות של המודל הכלכלי הקיים. "אנשים הבינו שהם לא פתרו שום דבר עם חבילות הסיוע למדינות אירופה שכלכלתן קרסה ועם מכניזם היציבות האירופי", היא אומרת, "אנחנו פשוט ממשיכים כמו בעבר, אבל למערכת הזו אין בסיס איתן".
הטיעונים שלה דומים לאלה שהועלו בספר "כמה זה מספיק?" משנת 2012, של רוברט ואדוארד סקידלסקי. הם טוענים כי העולם המודרני
נשלט על-ידי תשוקה בלתי ניתנת לסיפוק להשיג עוד ועוד כסף ודברים. מנגד, הטרנד של פחות-זה-יותר תפס לאחרונה עוד ועוד תומכים, והביא להולדת אתרים לשיתוף מזון ברשת ו"עצי ספרים" בברלין שבהם אנשים משאירים או לוקחים את חומרי הקריאה האהובים עליהם. בדרום אירופה, שנפגע קשות במשבר הכלכלי, צעירים יוונים למשל מלמדים מיומנויות כמו גינון בתמורה לקורסים באנגלית.
"היום אני מנסה לשלב בחיי היום-יום שלי את מה שלמדתי במהלך השנה הזו", היא אומרת, "אבל אני שמחה שאני לא חיה יותר בצורה קיצונית כזו".