אחרי מאבק ארוך: סרטן הוכר כתאונת עבודה
לאחר טרטורים ודיונים אינסופיים, הביטוח הלאומי התרצה והסכים להכיר בכבאי לשעבר שלקה בסרטן הלימפומה כנפגע תאונת עבודה. היום התובע כבן 73. בא כוחו: "לעתים מתקבל הרושם שהביטוח הלאומי שוכח את תפקידו כגוף סוציאלי ומתנהג בצורה שאופיינית לחברות ביטוח פרטיות"
חשיפת ynet: לאחר מאבק משפטי ממושך של 7 שנים מול הביטוח הלאומי - כבאי שלקה בסרטן הלימפומה, הוכר כנפגע תאונת עבודה. כך נקבע בהחלטה שהתקבלה השבוע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ההחלטה, שהתקבלה לאחר שהביטוח הלאומי התרצה והסכים להכיר בתביעה, עשויה להשליך גם על תביעות דומות של כבאים אחרים שלקו בסרטן מסוג זה.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה של ynet:
בעלי חברות יחויבו להעסיק בעלי מוגבלויות
יו"ר דיסקונט ויתר על בונוס של 1.5 מיליון ש'
חריגות שכר במיליארדים בגופים הציבוריים
התובע, כיום בן 73, עבד במשך 25 שנה בתחנת כיבוי בתל אביב, מתוכן שימש כתשע שנים ככבאי מבצעי. בשנת 2002 סיים את עבודתו ושלוש שנים לאחר מכן אובחן כחולה במחלת סרטן הלימפומה. לפני כשבע שנים הגיש תביעה להכרה כנפגע תאונת עבודה לביטוח הלאומי עקב מחלתו, אולם סורב והגיש תביעה לביהמ"ש.
בהחלטה צוין כי התובע השתתף ככבאי מבצעי במגוון סוגים של כיבוי שריפות, כאשר המסכות בהן עשה שימוש לאורך שנות עבודתו לא אפשרו אטימה מלאה. כתוצאה מכן חלחלו גזים לחלל המסכה והוא נחשף לעשן שריפה, פיח וחומרים רעילים נוספים שנוצרים במהלך הבערה.
אף שהלימפומה אינה מוכרת בביטוח הלאומי ברשימת מחלות המקצוע - בדומה לסוגי סרטן אחרים, שני מומחים רפואיים שמינה בית הדין, קבעו כי יש קשר סיבתי בין המחלה בה לקה לבין תנאי עבודתו של הכבאי. אחד המומחים, פרופ' רפאל קטן, הסתמך בחוות דעתו על מסקנות ארגון הבריאות העולמי, לפיהן כבאים נמצאים בסיכון מוגבר של 20% ללקות במחלה ביחס לשאר האוכלוסייה. בעקבות זאת הודיע הביטוח הלאומי כי הוא מוכן להכיר במחלה כתאונת עבודה בנסיבות המקרה הספציפיות.
השופטת, נטע רות, פסקה כי לאור קביעת המומחים והסכמת הנתבעת, יש להכיר במחלה כתאונת עבודה על פי תורת המיקרו טראומה - אוסף של פגיעות זעירות המצטברות לאורך שנים. עוד היא ציינה, כי על רקע מורכבות תהליך גיבוש העובדות ואיסוף החומר הרפואי, נפסק לזכות התובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 7,500 שקל שישולמו לו בתוך 30 יום.
בשיחה עם ynet מסר כהן כי "יש כעס על הטרטור של הביטוח הלאומי שגרר את הכבאי שבע שנים כדי להגיע לתוצאה שהייתה ידועה מראש", אומר כהן. "לעתים מתקבל הרושם שהביטוח הלאומי שוכח את תפקידו כגוף סוציאלי ומתנהג בצורה שאופיינית לחברות ביטוח פרטיות".
טרטור של 7 שנים
כעת צפוי הכבאי להיבדק שוב על ידי רופא תעסוקתי של הביטוח הלאומי, שיקבע את אחוזי הנכות שלו בעקבות תאונת העבודה כדי לקבל מענק או קצבה חודשית. עם זאת, בא כוחו של התובע, עו"ד עמוס כהן ממשרד עו"ד מרקמן את טומשין, זועם כי הביטוח הלאומי גרר את התובע לחינם משך שנים ארוכות - שכן ניתן היה לקבל את אותה החלטה כבר בראשית ההליכים, כשניתנה חוות הדעת הראשונה בתיק על ידי רופא תעסוקתי של המוסד הממשלתי.כהן לא הצליח להשיג את חוות הדעת הזו מכיוון שבביטוח הלאומי טענו כי מדובר בתכתובת פנימית, אבל הוא סבור כי חוות הדעת הזו קבעה כבר אז קשר סיבתי בין עבודת הכבאי לבין המחלה שבה לקה ושבביטוח הלאומי לא היו מרוצים מהקביעה, שכן המומחה נדרש לבחון את ההחלטה בשנית. לאחר בחינה מחודשת קבע הרופא התעסוקתי כי לא הוכח קשר סיבתי אלא "רק" סיכון מוגבר להתפתחות לימפומה אצל כבאים והמליץ לדחות את התביעה.
עם זאת, עו"ד כהן טען כי גם מסקנה זו - לפיה קיים רק "סיכון מוגבר" - יכולה היתה להספיק ולחסוך את ההליכים הארוכים, ועל רקע זה דרש לפסוק הוצאות מוגדלות לנתבעת. "לא ברור למה היה צריך התובע להתדיין בהליכים כל כך ארוכים עד לרגע זה", אמר בדיון שבו התקבלה ההחלטה. "אציין כי קיימת לי כעורך דין יותר מהשערה כי הנתבע ידע מה תהיה תוצאת ההליך מלכתחילה".
בשורות?
כהן, שמשרדו מייצג וייצג בעבר כבאים שחלו או נפטרו מסוגים שונים של סרטן, הציג במסגרת שלב ההוכחות מחקרים בעולם לפיהם כבאים נמצאים בסיכון מובהק לחלות בסרטן הלימפומה ובסוגים רבים נוספים של מחלת הסרטן. על אף שאין זה מקרה ראשון שבו מכירים בקשר שבין מחלה סרטנית למקצוע הכבאות ושהביטוח הלאומי הסכים להכיר בתביעה רק בנסיבות המקרה - הוא סבור כי פסק הדין מהווה בשורה עבור אלו שמנהלים תביעות בנושא מול המוסד."הביטוח הלאומי ביקש להכיר בנסיבות המקרה הספציפיות - כאשר מטבע הדברים נסיבות המקרה מדברות על כבאי מבצעי", הוא טוען. "העבודה של הכבאים דומה מאוד ומאחר שהנתבע הסכים להכיר, הסכמה זו תשמש בכל תיקי הכבאים האחרים שלקו בלימפומה".
מצד שני, עו"ד מירב אפרים, לשעבר יועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי, מסייגת כי לא מדובר בתקדים משפטי. "הפרקטיקה המשפטית מאלצת כל תובע המבקש להכיר בקשר בין מחלה מסוימת לבין חשיפה לחומרים להוכיח באופן פרטני את עצם החשיפה לחומרים ולאחר מכן את הקשר הסיבתי בין המחלה לחשיפה, וזאת בהסתמך על חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט.
"העובדה שהמומחה מצא קיומו של קשר סיבתי במקרה הספציפי, לא יוצרת תקדים לגבי יתר הכבאים בישראל. משמעות הדבר היא, כי כבאי שנתגלה בגופו סרטן מהסוג המוזכר או אחר, לא יוכל לנפנף בפסק הדין לצורך הכרה אוטומאטית אלא יידרש לעבור את המסכת הפרוצדוראלית שפורטה באופן מלא".
ואכן, גם כהן מזהיר,כי עד שלא תהיה הסדרה חוקית של הנושא, הבעיה לא תפתר למעשה. "יש לחוקק חוקים המכירים בקשר בין מחלות סרטניות שונות לבין עבודתם של הכבאים, בדומה לארה"ב וקנדה, ולא להשאיר לביטוח הלאומי שיקול דעת בלעדי שבדרך כלל יוביל לטרטור הכבאים, החלשים עקב מחלתם ממילא".
לפנייה לכתב/ת 
עורך דין עמוס כהן
צילום: אמיר צעידי
מומלצים
